ישי שליסל חשף את ה'גדולים' במערומיהם

המעשה שעשה ישי שליסל זעזע את העם היהודי ובמיוחד בארץ ישראל, מדובר במעשה שיש לה כמה צדדים ואין מוצא שיאפשר אחדות או תמימות דעים בנושא, מדובר בענין שגם מי שמתנגד למעשהו לא יכול להשלים עמו, והשאלה היא איך מגיבים כאן, ומי הם אלו שצריכים היו להגיב ואיך, שליסל חשף בעיה קשה ביהדות החרדית, שלא נשמע עוד את קול התורה את דבר היהדות כפי שצריכה להישמע בשעה כזו, לעומת זאת אנו מתייחסים לדברי הבל של יצורים צבועים המגנים היכן שנוח ומתחמקים מהיכן שפוליטית לא כדאי להם, ועל כולם 'חופש הביטוי' שאין צביעות גדולה מזו, אם מי מביע ביקורת על בית משפט העליון מורידים לו את הראש, אסור להביע דיעה אחרת, אבל לפגוע קשות בכבודה של תורה ובמקרה זה בכבודו של קודשא בריך הוא בכבודו ובעצמו, הם לא מבינים מדוע לא

את מה שקרה יש לחלק לשניים, הדקירה שהיא חמורה עד מאוד, והשניה הנושא עצמו כיצד מתייחסים אליו למרות הדקירה, האם יכולים אנו להשלים עם הכרה בנישואין חד מיניים במשכב זכר, או שמא חייבים אנו בכל מצב לזעוק כי מדובר בהרמת יד בתורת ישראל, ובמקרה זה בשבע מצוות בני נח שמחוייבים בה הכל לא רק יהודים

ישי שליסל חי בטעות, הוא חשב כי יצליח להיות פנחס בן אלעזר וזה לא הלך לו, ואם הוא ביקש דרך המעשה לזעזע את העולם, גם כאן הוא נכשל, מפני שהצד האחר מנצל זאת להתחזק, ואילו הרבנים שאמורים היו להביע את דעתם נגד המצעד ובמיוחד בירושלים, את קולם לא שומעים כלל, הם ממלאים פיהם מים. ישי שליסל לא למד טוב את הענין של 'קנאים פוגעים בו', ושכח כי המקרה הזה אינו דומה למה שקרה אז כאשר נשיא בישראל בא על המדינית לעיני כל ישראל, במצעד של מתועבים הם אינם מבצעים את זממם לעין כל, הם 'מתגאים' בתועבתם שהוא דבר חמור מאוד, אבל אין להשוות ביניהם, ובנוסף להיות בדרגת פנחס אין זה קל כלל, וגם אם נכון שהתורה אומרת כי 'דמיהם בם' זה אי אפשרי בזמנינו מפני שאין סנהדרין, ומן השמים הכשילו אותו שפגע בבחורות שאצלם אין זה תועבה אלא מעשה בהמה בלבד, ובודאי שאסור היה לו לנגוע בהן בכל מקרה

שליסל הוא מזרחניק שהפך לליטאי חרדי שרוף על הענין, חסר לו האיזון שימנע ממנו הרחקת לכת. במיוחד כשהוא חי בסביבה ששם איש את רעהו חיים בלעו, מספיק שאתה מתפלל או הולך לרב הזה או האחר בשביל שיסקלו אותך וירדפו את משפחתך. הוא הכניס את כל האלימות והרצח שיש בסביבתו לענין התועבה, והרחיק לאן שהרחיק

מה שבטוח, הוא התכוון באמת לענין, מפני שאדם שישב עשר שנים ושבועיים מאוחר יותר עושה מה שעושה ויודע כי עתה יישב שלשים שנה ומוכן לכך, אי אפשר לזלזל באדם כזה, יש בו משהו שצריך ללמוד ממנו, אבל מאידך צריך לזכור כי הוא ניגש לנושא בצורה עקומה, והתוצאה עגומה

יש אבל לנושא הזה צד נוסף של כיצד מתייחסים למצעד התועבה, זה שנים שאנו סובלים מן הענין, ולא נמצא את גדולי התורה עושים מאמץ מינימלי איך לאלץ אותם להפסיק לפחות בירושלים לצעוד בריש גלי ולהכריז כי אנו מרימים יד בתורת ישראל, לא ראינו שמי מן הגדולים ישאל את חברי הכנסת מדוע בכל סיכום קואליציוני בעיריות ובכנסת לא תבעו שיסדירו באמצעות התקנות או החוק שימנע את המצעד בירושלים, הנושא הזה כלל לא עולה על סדר היום, יאיימו בהפלת הממשלה על כמה גרושים עלובים, אבל בענין כל כך רציני לא מצאנו שמועצת גדולי התורה תקדיש לנושא חמש דקות, אין בכלל מי שמעוניין בו

מה שקרה אתמול, היה כדאי לחשוף את פרצופם של מי שמכנים עצמם גדולי ישראל הם טוענים כי הם מנהיגי הדור, והנה כשאנו ניצבים בפני נושא שכזה ולא נשמע קולם, הם חוששים לומר את האמת. הם מסתפקים עם כמה מילים של עסקנים שגם אלו החכמים שבהם שתקו ולא הגיבו כלל מפני שהם יודעים כי מה שיעשו לא טוב, אבל הגדולים שלא צריכים לעשות חשבונות כאלו, איך זה שהם לא השמיעו את קולם, לא רק לגנות כפי שעשו אחרים ולדעתי פשעו, מפני שלא הוסיפו את החלק הכי חשוב שיידעו כי חלילה מן הגינוי יבינו כי נוח לנו עם מצעד התועבה, זו צריכה להיבטל והיא אסורה בתכלית האיסור, אנו מתנגדים לה, יש בה משום הרמת יד בתורת ישראל, חייבים שיידעו כי מה שעושים הללו היא תועבה, ולשוב על דברי הפסוק כפי שקיבלנו מסיני, וכי אי אפשר לזוז מזה ימין או שמאל, דברים אלו חייבים היו להשמיע, ולא ראינו שאחד ויחיד מן המכונים גדולים עד לכניסת השבת שיקום ויאמר דברים נגד הצעד הזה

כן, עתה הזמן לזה, כשהעולם כולו סוער בעקבות המעשה שנעשה חייבים לשמוע דעת תורה אמיתית, ההתעלמות פירושם של דברים כי השלימו עם המציאות הזו, וזו חמורה מאוד

מה שמדהים, נמצא מי שהם משוגעים על אותו דבר, זה על זה וזה על זה, למשל יש מי שטוען כי חייבים לעשות הכל לחיזוק השבת, וכל חברי 'מועצת' שוכחים כי ענין התועבה חמור פי מאה מחילולי שבת, מפני שלחלל שבת מחללים רק מי שאינם שומרי מצוות, לעומת זאת משכב זכר חדר לרחוב הדתי והחרדי, אלפים מתוכם מאות חרדים חיים חיי תועבה, וזה נוגע למחננו שלנו, השתיקה של הגדולים בענין היא עידוד וחיזוק לאותם מי שחיים חיים כאלו, ובשל כך בלבד חייבים היו הגדולים לצאת בכל החומרה, ופי אלף ממאבק על האינטרנט, מפני שבאינטרנט רואים דברים חמורים ואסורים אבל התורה לא כינתה אותם כתועבה, ולעומת זאת מעשיהם של אותם הבחורים והאברכים היא תועבה ממש, ודוקא כאן סותמים את הפה

שתיקת הגדולים בנושא שכזה זועק לשמים, קולם חייב היה להישמע בצורה ברורה, לא לפחד מאף אחד ולומר לכל מי שצריך, כי מה שמתרחש עתה בעולם הוא בניגוד לקיום העולם, בניגוד לרצונו של הקב"ה, ואי אפשר לתת יד לדברים האלו אפילו לא בעקיפין ומצווים על החכי"ם החרדים לעשות הכל לביטול מצעדי התועבה בכלל ובירושלים בפרט

חיים שאולזון