מפי מזכה הרבים הסופר הרב מנחם אזולאי שליט"א:
אשריכם ישראל שזכיתם בתורה, אשריכם ישראל שזכיתם במצוות. אדם
הולך לעשות מצווה, הוא צריך לדעת שהוא הולך לעשות דבר גדול ויקר עד מאוד.
כל מצווה והשתדלות לעשות את רצון ה', מאירה בשמים באור יקרות! הארי הקדוש
גילה לאיש סודו שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי החוכמה ורוח הקודש, כי היה שמח
בעשיית כל מצוה, שמחה גדולה לאין תכלית. כשאדם שמח בה' ובעבודתו, הוא זוכה
לקבלת פנים מיוחדת בבוא יומו, "אם עשית דברי בשמחה, פמליא שלי תצא לשחרך,
ואף אני בעצמי אצא לקראתך,ואומר לך בואך לשלום! (ד"א זוטא ה-ט).
שמחה של יהודי כל כך נחשבת בשמים. אליהו הנביא הלך עם רב ברוקא, והצביע על שני אנשים, ואמר לו שהם בני עולם הבא. הלך רב ברוקא ושאלם על מעשיהם. וענו לו, שהם אנשים שמחים ומשמחים גם שאר בני אדם.להיות יהודי זה ללכת בדרך סלולה וידועה זה אלפי שנים, זה לחיות עם תכלית ידועה וברורה, עם כוון ומטרה, עם יעד, התורה לא רק מבטיחה למי שיקיים אותה חיי עולם הבא, היא מבטיחה חיים טובים בעולם הזה. כי כשיש יעד ברור יש גם שמחה.השאיפה של יהודי היא להתעלות. הנשמה שבתוכו לא יכולה לשכון למטה בשקט בלי איזשהו רצון וכיסוף להגיע למשהו עליון יותר. אנחנו תמיד מסתכלים אל הפיסגה, ואחר כך רואים איפה שאנחנו נמצאים ואומרים, בסדר, יש לנו סבלנות, העיקר שיש לנו יעד. אדם קובע לו יעד והוא מתקדם לעברו לפי כוחותיו ויכולתו, הוא מתפלל לה', הוא מבקש, הוא גם שופט את עצמו. היעד הזה מאיר לו, כמו רמזור, כמו תמרור שמראה לו את הדרך, הוא יכול לכוון את עצמו לפי היעד, הוא לא חי ככה סתם איך שבא לו, הוא חי לפי ההסתכלות אל היעד. והוא כל הזמן רוצה לעלות עוד קצת, להתקרב אל ה' עוד קצת, הוא לא רוצה להישאר כל הזמן במדרגה איפה שהוא נמצא.אנחנו עם המבט למעלה אך אנחנו לא מנותקים. אם אדם יש לו בעיה מסויימת שצריכים לטפל בה, אז הוא ילך ויטפל בה. הוא ילך ויטפל בשלום בית, ובילד אם יש לו בעיות למודיות, הוא לא יתעלם משום דבר שקיים בעולם העשיה. אבל כל הזמן הוא יידע שכל העולם הזה הוא משל לנמשל,אנחנו לא נשארים פה לעולם. אחרי זה בא הנמשל..כשאדם מכניס טיפה יותר כוונה לכל מעשה שהוא עושה, לכל מצוה שהוא מקיים, יש לו מזה שמחה גדולה.כל אדם חייב לומר שכל העולם כולו הוא חצי חייב וחצי זכאי ואדם אחד יכול להכריע את כל העולם לחובה או לזכות. כל מעשה הכי קטן, איך שנוטלים את הידיים, ומשתדלים למלא את הכלי, ושהנטילה תהיה על כל היד, ולהגיד ת הברכה בכוונה כמה שאפשר, יוצא שכל דבר הכי פשוט, כששותים מיםואומרים שהכל נהיה בדברו, אם אדם מכניס את האמונה הקדושה שלו שבאמת הכל זה ה' ושהכל נהיה בדברו, גם המים האלה שהוא שותה עכשיו, אז הוא יכול להכריע את כל העולם לכף זכות, ולהביא את הגאולה. כשאדם מברך את הברכות עם כוונה, עם הלב, הוא עולה למקום קצת יותר גבוה, הואמקדש שם שמים.הכי קשה זה לשמוח. בן אדם יש לו נטיה טבעית כזאת, לפול לעצבות. למה אני עצוב? כי אני חומר, כי מגיע לי, כי לא הרגשתי היום בתפילה כלום, ולא הצלחתי, ולא הלך לי, והייתי אגואיסט, ומה שעשיתי לא יצא מספיק טוב, אני, שאני כזה מוצלח, לא עשיתי כל כך טוב אז אני עושה ברוגז.צריך להכניס אמונה קדושה לחיים שלנו, רק זה יוציא אותנו מהעצבות. מהנפילות האלה. אדם, מהרגע שהוא נולד עד יומו האחרון, כל החיים יש לו כל מיני תוכניות, זה הטעם שלו, זה הסגנון שלו, זה מה שהוא רוצה, ולא תמיד התוכניות שלנו מצליחות, לא תמיד הרצונות שלנו מתממשים. ואנחנו לא יודעים על מי לכעוס ושוכחים שבעצם יש מישהו שהוא מכוון את כל העולם, הוא יודע נסתרות והוא זה שמכון את כל הבריאה כולה. אז נכון, מה שקיבלנו זה לא בדיוק מה שרצינו. אבל מי אמר שזה לא בדיוק מה שצריך? מי אמר שמה שאנחנו רוצים זה מה שצריך? מה שאנחנו רוצים זה משהו אחד ומה שצריך זה משהו אחר! ואולי עוד לא הגיע הזמן? "לא הולך לך כי ככה השם רוצה! זה הכי טוב בשבילך שלא הולך לך! אתה רוצה מאוד אבל לא הולך? תמשיך לרצות ולהתפלל עד שתבנה את הכלים ואז תוכל לקבל, בינתיים תשמח כשלא הולך לך! אדם לא יאשים אף פעם, לא את עצמו ולא את אף אחד אחר, רק יראה את השם. אף פעם שלא יאשים את עצמו, שאף פעם לא ירדוף את עצמו! אף פעם! שכל זה זה הכפירה שאדם חי בה, כל היום מאשים את עצמו, לא מרוצה מעצמו, בגלל מה? שהוא נמצא בהסתר פנים, הוא נמצא בשינה, הוא לא רואה שהכל זה השם! השם לא רוצה שילך לך, כי הוא רוצה שתתפלל! עד שתבנה את הכלים! ככה בורא עולם רוצה שתעשה! אין מה לעשות! וככה זה הכי טוב."
כרטיס הביקור שלך בעולם הזה זה השמחה שלך. כי השמחה זה ההצלחה שלך, זה כמה אתה קרוב לה', מאמין בה'. כי אם אתה בעצבות זה כמו שאתה אומר אין ה' בעולם ח"ו.אם יש לך את ה' איך אתה בעצבות? איך אתה בדאגות? אדם מגרשים אותו. מסלקים אותו, לא מקבלים אותו, אבל מה' לאגרשו אותך. תברח לה'.המשימה שלנו בעולם הזה היא להישאר בשמחה בכל מצב. מבקשים מה': תעזור לנו שנוכל היום 5 דקות לשמוח איתך. כמה דקות. עשיתי עבירה ח"ו? אני לא אתן לו ליצר להפיל אותי לעצבות. בשום אופן לא. אני אעשה תשובה, אני אבקש מה' סליחה, אני אבקש שיעזור לי לעולם לא ליפול יותר לעבירה הזאת ואני אמשיך בשמחה. הכי קל זה לשמוח כי יש לו את ה'.אני רק נזכר בו, ואני שמח. טוב לי, אני מרים את הראש אליו, רע לי, אני מרים את הראש אליו, אני בלעדיו לא יכול. לוקחים לו אותו ח"ו אין לי חיים. אבל בעצם, אף אחד לא יכול לקחת לי אותו וזו השמחה הכי גדולה שלי.אשרינו שזכינו להיות בכלל ישראל. כל היום צריך להגיד אשרינו, לא רק 3 פעמים ביום בתפילות שלנו כשאנחנו אומרים אשרי יושבי ביתך או בכל יום בבוקר כשאומרים אשרינו, מה טוב חלקינו. כל היום צריך להגיד. משה רבינו, המילים האחרונות שלו היו: "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'" (דברים לג, כט) דוד המלך, עם זה הוא פותח את ספר תהילים, "אשרי האיש"... כשאנחנו מתהלכים כאן בעולם עם פנים מאירות ושמחות, זה היישר כוח והשבח הכיגדול שאפשר לתת לרבונו של עולם.
שמחה של יהודי כל כך נחשבת בשמים. אליהו הנביא הלך עם רב ברוקא, והצביע על שני אנשים, ואמר לו שהם בני עולם הבא. הלך רב ברוקא ושאלם על מעשיהם. וענו לו, שהם אנשים שמחים ומשמחים גם שאר בני אדם.להיות יהודי זה ללכת בדרך סלולה וידועה זה אלפי שנים, זה לחיות עם תכלית ידועה וברורה, עם כוון ומטרה, עם יעד, התורה לא רק מבטיחה למי שיקיים אותה חיי עולם הבא, היא מבטיחה חיים טובים בעולם הזה. כי כשיש יעד ברור יש גם שמחה.השאיפה של יהודי היא להתעלות. הנשמה שבתוכו לא יכולה לשכון למטה בשקט בלי איזשהו רצון וכיסוף להגיע למשהו עליון יותר. אנחנו תמיד מסתכלים אל הפיסגה, ואחר כך רואים איפה שאנחנו נמצאים ואומרים, בסדר, יש לנו סבלנות, העיקר שיש לנו יעד. אדם קובע לו יעד והוא מתקדם לעברו לפי כוחותיו ויכולתו, הוא מתפלל לה', הוא מבקש, הוא גם שופט את עצמו. היעד הזה מאיר לו, כמו רמזור, כמו תמרור שמראה לו את הדרך, הוא יכול לכוון את עצמו לפי היעד, הוא לא חי ככה סתם איך שבא לו, הוא חי לפי ההסתכלות אל היעד. והוא כל הזמן רוצה לעלות עוד קצת, להתקרב אל ה' עוד קצת, הוא לא רוצה להישאר כל הזמן במדרגה איפה שהוא נמצא.אנחנו עם המבט למעלה אך אנחנו לא מנותקים. אם אדם יש לו בעיה מסויימת שצריכים לטפל בה, אז הוא ילך ויטפל בה. הוא ילך ויטפל בשלום בית, ובילד אם יש לו בעיות למודיות, הוא לא יתעלם משום דבר שקיים בעולם העשיה. אבל כל הזמן הוא יידע שכל העולם הזה הוא משל לנמשל,אנחנו לא נשארים פה לעולם. אחרי זה בא הנמשל..כשאדם מכניס טיפה יותר כוונה לכל מעשה שהוא עושה, לכל מצוה שהוא מקיים, יש לו מזה שמחה גדולה.כל אדם חייב לומר שכל העולם כולו הוא חצי חייב וחצי זכאי ואדם אחד יכול להכריע את כל העולם לחובה או לזכות. כל מעשה הכי קטן, איך שנוטלים את הידיים, ומשתדלים למלא את הכלי, ושהנטילה תהיה על כל היד, ולהגיד ת הברכה בכוונה כמה שאפשר, יוצא שכל דבר הכי פשוט, כששותים מיםואומרים שהכל נהיה בדברו, אם אדם מכניס את האמונה הקדושה שלו שבאמת הכל זה ה' ושהכל נהיה בדברו, גם המים האלה שהוא שותה עכשיו, אז הוא יכול להכריע את כל העולם לכף זכות, ולהביא את הגאולה. כשאדם מברך את הברכות עם כוונה, עם הלב, הוא עולה למקום קצת יותר גבוה, הואמקדש שם שמים.הכי קשה זה לשמוח. בן אדם יש לו נטיה טבעית כזאת, לפול לעצבות. למה אני עצוב? כי אני חומר, כי מגיע לי, כי לא הרגשתי היום בתפילה כלום, ולא הצלחתי, ולא הלך לי, והייתי אגואיסט, ומה שעשיתי לא יצא מספיק טוב, אני, שאני כזה מוצלח, לא עשיתי כל כך טוב אז אני עושה ברוגז.צריך להכניס אמונה קדושה לחיים שלנו, רק זה יוציא אותנו מהעצבות. מהנפילות האלה. אדם, מהרגע שהוא נולד עד יומו האחרון, כל החיים יש לו כל מיני תוכניות, זה הטעם שלו, זה הסגנון שלו, זה מה שהוא רוצה, ולא תמיד התוכניות שלנו מצליחות, לא תמיד הרצונות שלנו מתממשים. ואנחנו לא יודעים על מי לכעוס ושוכחים שבעצם יש מישהו שהוא מכוון את כל העולם, הוא יודע נסתרות והוא זה שמכון את כל הבריאה כולה. אז נכון, מה שקיבלנו זה לא בדיוק מה שרצינו. אבל מי אמר שזה לא בדיוק מה שצריך? מי אמר שמה שאנחנו רוצים זה מה שצריך? מה שאנחנו רוצים זה משהו אחד ומה שצריך זה משהו אחר! ואולי עוד לא הגיע הזמן? "לא הולך לך כי ככה השם רוצה! זה הכי טוב בשבילך שלא הולך לך! אתה רוצה מאוד אבל לא הולך? תמשיך לרצות ולהתפלל עד שתבנה את הכלים ואז תוכל לקבל, בינתיים תשמח כשלא הולך לך! אדם לא יאשים אף פעם, לא את עצמו ולא את אף אחד אחר, רק יראה את השם. אף פעם שלא יאשים את עצמו, שאף פעם לא ירדוף את עצמו! אף פעם! שכל זה זה הכפירה שאדם חי בה, כל היום מאשים את עצמו, לא מרוצה מעצמו, בגלל מה? שהוא נמצא בהסתר פנים, הוא נמצא בשינה, הוא לא רואה שהכל זה השם! השם לא רוצה שילך לך, כי הוא רוצה שתתפלל! עד שתבנה את הכלים! ככה בורא עולם רוצה שתעשה! אין מה לעשות! וככה זה הכי טוב."
כרטיס הביקור שלך בעולם הזה זה השמחה שלך. כי השמחה זה ההצלחה שלך, זה כמה אתה קרוב לה', מאמין בה'. כי אם אתה בעצבות זה כמו שאתה אומר אין ה' בעולם ח"ו.אם יש לך את ה' איך אתה בעצבות? איך אתה בדאגות? אדם מגרשים אותו. מסלקים אותו, לא מקבלים אותו, אבל מה' לאגרשו אותך. תברח לה'.המשימה שלנו בעולם הזה היא להישאר בשמחה בכל מצב. מבקשים מה': תעזור לנו שנוכל היום 5 דקות לשמוח איתך. כמה דקות. עשיתי עבירה ח"ו? אני לא אתן לו ליצר להפיל אותי לעצבות. בשום אופן לא. אני אעשה תשובה, אני אבקש מה' סליחה, אני אבקש שיעזור לי לעולם לא ליפול יותר לעבירה הזאת ואני אמשיך בשמחה. הכי קל זה לשמוח כי יש לו את ה'.אני רק נזכר בו, ואני שמח. טוב לי, אני מרים את הראש אליו, רע לי, אני מרים את הראש אליו, אני בלעדיו לא יכול. לוקחים לו אותו ח"ו אין לי חיים. אבל בעצם, אף אחד לא יכול לקחת לי אותו וזו השמחה הכי גדולה שלי.אשרינו שזכינו להיות בכלל ישראל. כל היום צריך להגיד אשרינו, לא רק 3 פעמים ביום בתפילות שלנו כשאנחנו אומרים אשרי יושבי ביתך או בכל יום בבוקר כשאומרים אשרינו, מה טוב חלקינו. כל היום צריך להגיד. משה רבינו, המילים האחרונות שלו היו: "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'" (דברים לג, כט) דוד המלך, עם זה הוא פותח את ספר תהילים, "אשרי האיש"... כשאנחנו מתהלכים כאן בעולם עם פנים מאירות ושמחות, זה היישר כוח והשבח הכיגדול שאפשר לתת לרבונו של עולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.