פרשת השבוע עקב - מפי ראש ישיבת נחלי נצח הגאון הגדול הרב שמואל שטרן שליט"א:
בפרשתנו מובאת המצוה החשובה של "ואכלת ושבעת וברכת את ה'
אלקיך" (היא שורש כל ברכות הנהנין, עיין חינוך, מצוה ת"ל), ומסביר הזוהר
הקדוש, שהקדוש ברוך הוא אוהב את הברכה שמברכים לו, וכאשר אדם מברך להקדוש
ברוך הוא מכריזים על כך בשמים, ואומרים: הנה הדורון שפלוני שלח להקדוש ברוך
הוא, ועל יד זה יורדות אחר כך ברכות רבות על ראשו של האדם שמברך, והכל
בזכות הברכה שזכה לברך אותו יתברך ולתת שבח לשמו הגדול.
עלינו ללמוד מכאן עד כמה המצוות שלנו חשובות, כי לפעמים היצר
הרע מנסה להחליש אותנו, ואומר לנו שהמצוות שלנו לא כל כך חשובות ואינן
עושות שום רושם, וזאת בסיבת היותנו אנשים פשוטים ולא צדיקים גדולים, ואז
מתחילים ח"ו לקיים את המצוות כלאחר־יד, בלי תשומת הלב הראויה, ומובא בספרים
הקדושים שהמחשבה הזו היא ודאי מצד היצר הרע, כי כל מצוה של כל יהודי היא
חשובה מאד למעלה, ועל כל המצוות שיהודי עושה מכריזים בשמים, ומודיעים שם על
כל מצוה שזוכה לקיים, ואם היינו יודעים זאת - שכל מצוה, אפילו של יהודי
פשוט - חשובה מאד מאד למעלה, בודאי היינו מקיימים כל מצוה ומצוה בשמחה
גדולה ובדביקות נפלאה.
כך גם לגבי המניעות שיש לנו בקיום המצוה,
שלפעמים אנו חושבים שיש מצוות שלא שייכות לנו, אלא רק לצדיקים גדולים ואנשי מעלה, ואנחנו מתייאשים מהם מראש, כמו שמירת העיניים, שמירת המחשבות, לימוד בעיון עמוק, תיקון חצות, תפילה כוותיקין או שעה התבודדות וכד', ואנו מתייאשים מראש, וזהו מעשה הבעל דבר שמחליש אותנו בענווה פסולה, כל זה על מנת שלא נזכה לקיים את המצוות כראוי.
שלפעמים אנו חושבים שיש מצוות שלא שייכות לנו, אלא רק לצדיקים גדולים ואנשי מעלה, ואנחנו מתייאשים מהם מראש, כמו שמירת העיניים, שמירת המחשבות, לימוד בעיון עמוק, תיקון חצות, תפילה כוותיקין או שעה התבודדות וכד', ואנו מתייאשים מראש, וזהו מעשה הבעל דבר שמחליש אותנו בענווה פסולה, כל זה על מנת שלא נזכה לקיים את המצוות כראוי.
כל עניין החסידות שייסד אור שבעת ימים, מרן הבעל שם טוב הקדוש
זיע"א, מתחילה היה מבוסס על זה שכל תנועה של כל יהודי, אפילו הפשוט
שבפשוטים, יש לה ערך עצום והיא עושה רעש גדול בשמים, ועל ידי זה שהבעש"ט
גילה זאת לתלמידיו הוא הפך את אותם יהודים פשוטים לעובדי ה' וחלקם נהיו ממש
צדיקים ויראים גדולים.
רבינו הקדוש והנורא מחזק אותנו כל הזמן לשמוח, אפילו במעט טוב
שיש לנו, כי כל תנועה של יהודי חשובה מאד אצל ה' יתברך, וכלשונו הק'
(ליקו"מ, תורה י"ז): כי יש בכל אחד ואחד מישראל התפארות בפרטיות, שהשם
יתברך מתפאר עמו בפרטיות, ואפילו בפחות שבישראל, אפילו פושעי ישראל, כל זמן
ששם 'ישראל'
נקרא עליו, כי נקרא 'פושעי ישראל', יש בו התפארות פרטי, שהשם
יתברך מתפאר עמו בפרטיות וכן בפרטי פרטיות, כי יש בכל איבר ואיבר ובכל
תנועה ותנועה של ישראל התפארות אחר, ויש לפעמים שאיזה פחות שבישראל עושה
נענוע עם הפאה שלו, והשם יתברך יש לו התפארות גדול גם מזה, עכ"ל.
להמשך כנסו כאן
הדברים האלו צריכים לחזק אותנו שנעשה את המצוות עם הרבה שמחה,
כי לה' יתברך יש נחת רוח גדול מכל מצוה ומעשה טוב שיהודי עושה, בכל מקום
שהוא נמצא ובאשר הוא שם. וכן עלינו לדעת שכל אחד מאיתנו מסוגל להגיע
למדרגות הכי גבוהות שיהודי יכול להגיע אליהן, ואסור לנו ליפול ולומר שיש
דברים בתורה ששייכים רק לצדיקים גדולים, כי התורה נכתבה בשביל כל אחד ואחד,
וזו ענוה פסולה לומר זאת.
ועל זה כותב רבי נתן (הלכות ברכת הריח וההודאה, ב, ד עיי"ש), וז"ל: כי אין דרך זה הענוה להקטין כוחו, ולומר שאין לו נשמה
גבוהה כמו הצדיקים והכשרים, כאילו אין
בידו להיות איש כשר או צדיק, כי ענוה
כזו אסורה והיא ענוה פסולה, ואין זה
ענוה כלל - רק מוחין דקטנות שצריכין
להתרחק מזה מאד, כמו שכתב רבנו ז"ל
במקום אחר. רק אדרבא, צריך כל אחד
לומר בדעתו שיש לו נשמה גבוהה מאד,
שבפחותים שבישראל הוא גבוהה מאד
מאד. וצריך לומר בדעתו שאין נאה לו להיות כרוך אחר תאוות ח"ו, מכל שכן וכל שכן לעבור איזה עבירה ח"ו, כמו שכתוב "ויגבה לבו בדרכי ה'", שצריכין להגביה לבו בדרכי ה', כי כל אחד מישראל רחוק בשרשו מאד מאד מעברה ח"ו, כמו שכתב רבנו ז"ל במאמר "כי מרחמם ינהגם", כי כל אחד מישראל הוא בעל כח גדול לעמוד כנגד כל העולם עם תאוותיהן, רק העיקר שיזכה לידע מכוחו. נמצא, שבאמת כל אחד מישראל הוא בעל כח גדול, רק שלאו כל אחד זוכה
לידע מכוחו, עכ"ל.
גבוהה כמו הצדיקים והכשרים, כאילו אין
בידו להיות איש כשר או צדיק, כי ענוה
כזו אסורה והיא ענוה פסולה, ואין זה
ענוה כלל - רק מוחין דקטנות שצריכין
להתרחק מזה מאד, כמו שכתב רבנו ז"ל
במקום אחר. רק אדרבא, צריך כל אחד
לומר בדעתו שיש לו נשמה גבוהה מאד,
שבפחותים שבישראל הוא גבוהה מאד
מאד. וצריך לומר בדעתו שאין נאה לו להיות כרוך אחר תאוות ח"ו, מכל שכן וכל שכן לעבור איזה עבירה ח"ו, כמו שכתוב "ויגבה לבו בדרכי ה'", שצריכין להגביה לבו בדרכי ה', כי כל אחד מישראל רחוק בשרשו מאד מאד מעברה ח"ו, כמו שכתב רבנו ז"ל במאמר "כי מרחמם ינהגם", כי כל אחד מישראל הוא בעל כח גדול לעמוד כנגד כל העולם עם תאוותיהן, רק העיקר שיזכה לידע מכוחו. נמצא, שבאמת כל אחד מישראל הוא בעל כח גדול, רק שלאו כל אחד זוכה
לידע מכוחו, עכ"ל.
נמצא שכל אחד צריך להתחזק באמונה בעצמו, שהוא יכול ומסוגל,
ושהמצוות שלו פועלות ועושות למעלה נחת רוח גדול, גם אם הן לא בשלימות, אבל
הקדוש ברוך הוא נהנה ואוהב כל תנועה טובה של יהודי, אפילו תנועה קטנה של
יהודי פשוט, ועלינו לחנך כך את עצמנו, את ילדינו ואת תלמידינו, ולהקנות לנו
ולהם את הדעת שכל מעשינו חשובים, וכך נזכה להתעלות מעלה מעלה בעבודת ה',
אמן כן יהי רצון.
שבת שלום ומבורך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.