תלאותיו של המקובל הרב פינטו

מאת סטיבן פישמן - ניו יורק מגזין

"מה עשינו שהכעסנו את השם?" שאל הרב יאשיהו יוסף פינטו בעברית בלחישה כמעט (הוא אינו דובר אנגלית), בהתייחסו לעצמו, כפי שהוא נוהג תמיד, בגוף ראשון רבים, כשדמעות זולגות אל זקנו השעיר והשחור. הוא היה במשרדו  בבניין קודר ברחוב 58 מזרח, הכולל בית כנסת וישיבה. "אנחנו כמו איוב."

כמו הדמות התנכית האדוקה שנבחנה על ידי השם באמצעות סדרה מוזרה של תלאות, לאחרונה הרב פינטו סבל מצרות רבות מהרגיל. וכמו איוב, הרב בילה את חייו הקודמים בניסיון להיות קרוב אל אלוהים כמה שיותר. אך שלא כמו איוב, מערכת היחסים המיוחדת שטיפח הפכה אותו לדמות חזקה בישראל ובניו יורק. הוא מעיין חברת מקינזי מיסטית, יועץ מקובל. בתוך הקהילה שלו מאמינים שאם ממלאים אחר עצותיו במלואן, אדם יעלה על נתיב השגשוג. ציבור תומכים מרכזי הוא קהילת הנדל"ן בניו יורק סיטי, בעיקר יהודים ספרדים כמוהו, שבמהלך שני העשורים האחרונים  ניצחו במשחקי הכס של ניו יורק סיטי. "הברכה שלו חזקה מאוד," אמר יזם נדל"ן אחד, מהגר ישראלי כמו רבים אחרים חברי הקהילה העשירה שלו. "מבחינת גיל, הרב בן 40," אמר חבר קהילה אחר. "מבחינת חיים, הוא בן 400 שנה. הוא מסוגל לראות דברים שאין באפשרותנו לראות."

ובעולם רעב לרוחניות מכל סוג שהוא, עדת המאמינים של הרב פינטו היא בעלת גוונים רבים – הוא אפילו ייעץ ללברון ג'יימס כשכוכב הכדורסל שקל עסקאות חדשות.

אבל אז היה נראה שהשם שינה את דעתו לגבי הרב. כאן באמריקה הבעיה הגדולה ביותר הייתה קשורה במייקל גרים, איש צבא שהפך לחבר קונגרס המייצג את סטאטן איילנד, שכעת כתב אישום בנוגע להעלמת מס והונאה מוגש נגדו. גרים והרב פינטו הם זוג מוזר ביותר, האחד גוש תוקפני מסופר בחליפה והאחר אדם חביב, ידידותי וקורן בחליפה אורתודוקסית קלאסית: מגבעת שחורה, חליפה כהה, חולצה לבנה וזקן כמו של חבר בלהקת זיזי טופ. אבל פינטו הוא מה שגרים היה זקוק לו: אנשים עם כסף. וכשגרים היה שקוע בחקירה פדרלית מפעפעת שהייתה קשורה בחלקה בקמפיין להתרמת כספים, הרב, למרות שלא ביצע כל עבירה, הסתבך בה. בנוסף לכל צרותיו, יד ימינו פנה נגדו, והוא חשד שלכמה מחברי קהילתו היו מניעים אפלים. הרב עצמו נחקר בעוון שוחד בישראל, שהיא עצמה מקור קדושתו. על מנת לחלץ עצמו מהעסק המלוכלך, הרב נאלץ לשתף פעולה עם האף.בי.איי, חוסר כבוד לאיש האלוהים. למרות הכל, הרב ידע: אלוהים החליט.

פינטו נולד ביום הראשון של ראש השנה באשדוד, וכפי שהוא רואה זאת, הוא נועד להיות רב. "זה היה העסק המשפחתי," הוא אומר. הגברים משני הצדדים במשפחה שלו היו רבנים ידועים במשך מאות שנים, כולל הבאבא סאלי, המקובל שנאמר שתפילותיו עשו ניסים. הרב נהיה מודע ליכולותיו העל טבעיות כשהיה רב בן 11. "הרב היה תלמיד בבית הספר," סיפר חסיד ששמע את הסיפור. "היה מורה שלא היה אדם טוב. הרב התפלל, 'אלוהים, בבקשה הענש אדם זה.' שעה אחר כך המורה רכב על אופניים וקרתה לו תאונה. הוא מרותק לכיסא גלגלים עד היום."

כשהיה כבר בן 13, פינטו לימד שיעורי תורה שמשכו מאות. מבוגרים היו מעוניינים בעצתו. כשהיה בן 20, ביום שנישא לבתו של הרב הראשי של ארגנטינה, איחוד של שתי שושלות מכובדות, אביו, רב מכובד בעצמו, לקח את פינטו לבית העלמין בו היה קבור סבו, שהיה רב גם הוא. "יש לך נפש עתיקה, " הוא אמר לבנו. "חיכינו לך 200 שנה. אתה תמשיך את השושלת הזו."

להמשך כנסו כאן:

פינטו יכול היה להמשיך לדלוק אחר גורלו השושלתי בישראל. אך מגיל צעיר היו לו שאיפות גדולות יותר. "הוא רצה לעזור לכולם בעולם," אחד החסידים סיפר.

וניתן למצוא הרבה יותר מהעולם, בעיקר מהעולם היהודי, בניו יורק סיטי מאשר בכל מקום אחר. פינטו הגיע לראשונה לניו יורק סיטי לפני כתריסר שנים, והשמועה על הגעתו התפשטה במהירות. חסידים חלקו סיפורים על הניסים הקטנים של הרב. אחד מהם סיפר שהוא ניבא שלאדם חשוב ייוולד ילד וכך היה. יוסי זאגא, יצרן בגדים עשיר ורווק המחפש רעייה דיווח שהרב הבטיח לו שהוא יתחתן בתוך שנה וכך היה.

המיוחסים פחות המתינו שעות לכמה מילות עידוד מהרב, אך היו אלה יזמי נדל"ן עשירים שהפכו לחוג הלקוחות המועדף עליו. בשביל הרב זה היה רק הגיוני. "העניים מגיעים ותוך שתי דקות הם מספרים לי שהם בצרות וזקוקים לכסף," נזכר חסיד בסיפורו של הרב. "העשירים מספרים לי אותו דבר, אבל זה לוקח שעה."

והעשירים נזקקו להכוונה רוחנית רבה יותר ממרבית האנשים. פינטו לפעמים סיפר את הסיפור על עופר ירדני, ישראלי שהגיע לניו יורק עם "80 דולר" בכיס, כפי שניסח זאת הרב, ושבבעלות החברה שלו, סטונהנג' פרטנרס כעת 3,300 דירות במנהטן.  הם נפגשו לפני שנים רבות במשרדו של יהלומן, בעוד מאות אנשים ממתינים לדקה או שתיים עם "רב הפלא", שהיה אז בשנות העשרים לחייו. ירדני עמד בצד וספג את המתרחש כשפינטו סימן לו באצבעו.

"איפה היית?" הרב שאל, והפתיע אותו. "חיכיתי לך כל השנים הללו." ירדני הלך בעקבות הרב לחדר פרטי, בו הוא חשף קונפליקט פנימי: הוא חש אשמה על הצלחתו. בעסקה אחת הוא הרוויח יותר משאביו הרוויח בכל ימי חייו. המחשבה כרסמה בו.

הרב נטל את ידו של ירדני בידו באחיזה חזקה מאוד. כך היה הרב פועל. "אנחנו מנסים למחוק כל מה שיש במחשבות שלנו אודות עצמנו," הוא הסביר פעם. "ומנסים בכל כוחנו לתקשר לנשמתו של אדם, לחוש את כאבו, לחוש את אושרו, ולומר מה שאלוהים מצפה מאדם זה."

לרב היה מסר פשוט לירדני. "אתה לוחם. אתה צריך לעשות כסף. זו המשימה שלך בחיים על מנת שתעשה דברים טובים בעולם." אשמתו של ירדני התמוגגה לחלוטין – אלוהים רצה שיעשה כסף. והוא הפך לאחד מחסידיו הנלהבים של הרב. "פרט לאשתי ושותפי, הרב הוא האדם שעזר לי להגיע למקום בו אני נמצא היום," הוא אמר פעם. ישנה רשימה ארוכה של אנשי עסקים אחרים שהתייעצו עם הרב: יצחק תשובה, הבעלים לשעבר של פלזה הוטל; ג'יי שוטנסטיין, היו"ר הנוכחי של אמריקן איגל והאדם שחיבר בין לברן ג'יימס ופינטו; אדוארדו אלשטיין, ארגנטינאי עשיר מאוד שבניין ליפסטיק נמצא בבעלותו; ג'ו סיט, הבעלים של שטחים רבים בקוני איילנד; ג'ף סאטון, המיליארדר שעומד בראש ווארתון פרופרטיז; וג'ייקוב התכשיטן, עד אשר זה נכנס לכלא.

להרגיע את העינויים הפנימיים של המיוחסים היה רק חלק ממערכת הכישורים של הרב. הוא הציע גם הטבות מעשיות מהסוג שכל מאכר בניו יורק היה מעוניין בהן. אם הרב היה חבר שלך, היו לך אלפי חברים, אחד מהם היה אלוהים. אחרים היו אנשי עסקים ממוקמים היטב. חדר ההמתנה שלו היה  גן עדן למחליפי מידע. בעוד שחסידיו המתינו לפגוש את האיש הקדוש, עסקאות נידונו ושותפויות נוצרו. חסידיו הביאו את עסקאותיהם אל הרב, שהפך, כפי שיזם אחד סיפר לי, "חלק מבקשת הנאותות שלי." כמו כל יועץ, הרב היה מעוניין בכל הפרטים. יזם אחד הסביר: "כשאני בא אליו עם עסקה, הוא מבקש ממני לספר לו על השוק ועל שיעורי הבעלות. האם שיעורי שכר הדירה עולים? מי מעניק את המשכנתא? הוא שואל שאלה כאילו אתה עומד בפני ועדה של חברת השקעות."

ואז הרב מתערב. "הוא לא יספר משל על האיש והסוס. הוא יאמר, 'לא הייתי מבצע את העסקה הזאת עכשיו' או 'הייתי נותן לו נקודה נוספת,'" נזכר מקורב של פינטו.

הרב הציע מגוון רחב של שירותים לחסידים בעלי ערך. הוא תיווך בסכסוכים, כמו זה בין צ'רלס ומאריי קושנר על מיליוני דולרים. היו פעמים שהוא אפילו תיווך עסקאות וסייע לחברי קהילה לרכוש ולמכור חברות.

אף אחד לו שילם אפילו שכר טרחה עבור העצות האלו שבורכו על ידי השם. אבל כסף החליף ידיים. "אנשים באים ומספרים לרב על הבעיות שלהם, והם שמים 50 או מאה דולר בקערה, והקערה מתמלאת," סיפר חבר קהילה אחד. "ואז מישהו נכנס ויש לו כל כך הרבה עניינים. אישה מוכה או מישהו חולה סרטן. והרב שולח יד אל הקערה ואומר, "קח." לרב עצמו היה צורך משלו בכספים: הפעולות שלו בניו יורק בלבד עלו מעל חמישה מיליון דולר בשנה, והצדקות שהוא תמך בהן בכל העולם עלו עשרות מיליוני דולרים. ותמיד היו לו תוכניות להרחיב: כמה חסידים רכשו חלל קמעונאי שהוא קיווה שיהפוך לבית הכנסת שלו באפר ווסט סייד. הוא עודד חברי קהילה עשירים להעניק מעשר "לפני מס", הוא מתלוצץ. רבים, כמו ירדני, היו שמחים לתת. זאגא הוביל את המאמץ למקם את הרב בבית בשווי שישה מיליון דולר בעיר ברחוב 58 מזרח.

לא לקח לפוליטיקאים הרבה זמן להבין איזה נכס הרב יכול להיות עבורם. אחד מהראשונים להבין זאת היה חבר הקונגרס לשעבר אנטוני ויינר, שהוצג בפני פינטו על ידי עורך דין שעוסק בנדל"ן. ויינר זכה לטיפול מלא. הוא הובל על פני המונים ממתינים והושב בכיסא הכבוד בשולחן גדול, לצד הרב. "כל מאכר תחת השמש היה שם," ויינר נזכר. הרב אחז בידו של ויינר במשך כשעה, דבר שהרשים אותו מאוד. "זה היה כאילו הוא אמר 'אתה חשוב לי מאוד.' כאילו הוא ניסה להעביר משהו דרך היד שלך," ויינר סיפר. ויינר הפך למורה הדרך של הרב בפוליטיקה אמריקנית, אך למעשה, עניינו של פינטו בכך היה מוגבל. האם זה טוב לעם ישראל? היה כל מה שהוא רצה לדעת. עבור ויינר, ידידותו של הרב הייתה בעלת השפעה טרנספורמטיבית.  "גייסתי כספים רבים בזכותו, כספים שלא הייתה לי גישה אליהם לפני כן," אמר חבר הקונגרס לשעבר.

פוליטיקאים אחרים באו בעקבותיו של ויינר, וכל עוד הנושא של עם ישראל היה מסודר, לרב לא היה אכפת משייכות למפלגה. מנהיג הרוב לשעבר אריק קנטור קיבל מאות אלפי דולרים מחסידיו של פינטו. פוליטיקאי אחר היה גרים, סוכן אף.בי.איי חם מזג לשעבר, שבבחירות של 2010, ייצג את המחוז ה-13 בקונגרס, שכלל את סטאטן איילנד וחלקים מברוקלין. לגרים, מועמד רפובליקני בפעם הראשונה, הייתה ביוגרפיה שתפורה לטלוויזיה שהייתה מושלמת עבור רהובעים שנכוו מאסון ה-11 בספטמבר, וגם עבור רפובליקנים כמו רודי ג'וליאני ושרה פיילין, שאישרו אותו. בגיל 19 גרים התגייס למארינס. לאחר מכן הוא הצטרף לאף.בי.איי ושימש כסוכן סמוי. לאחר שפרש מהאף.בי.איי ב-2006, הוא הפך ליזם, ופתח מסעדת מזון בריא במנהטן ופיתוח בטקסס. בתחום העסקים, גרים היה פרגמטיסט בעל סטנדרטים גמישים בכל הנוגע לשותפים. אדם אחד שהיה מעורב בפיתוח בטקסס הורשע בהונאת חברת חשמל. השותף במסעדת המזון הבריא שלו היה חבר של בן משפחת גמבינו המפורסמת, התובעים סיפרו.

מאוחר יותר, גרים התפרסם בכעסו הנפיץ. הוא התנפל על עיתונאי של העיתון NY1 שהזכיר חקירה שהתנהלה נגד חבר הקונגרס ואיים "לזרוק אותו מהמרפסת המחורבנת" של בניין הקונגרס.

את גרים הציג בפני הרב עופר ביטון, עוזרו הקרוב ביותר, אמרו מקורבים של פינטו. הרב סייע למעבר של ביטון לארה"ב, סידר לו עבודה אצל אחד ממאמיניו בקליפורניה, שמאוחר יותר הודה בסחיטה. לפי תובע בשימוע הערבות של ביטון, הוא נחקר לפני כעשור כחלק מחקירת סמים, וחיפוש חשף מסמכים שנשאו שם בדוי ואקדח (למרות שכתב אישום מעולם לא הוגש נגד ביטון). אך לרב לא היה אכפת במיוחד מעברו של אדם. מסירות נחשבה יותר, וביטון בילה זמן רב יותר עם הרב מאשר עם אשתו, אחד החסידים אמר.

ביטון ידע מה דעתו של הרב על פוליטיקה, והוא נתן לגרים את ברכתו. "עלינו לתמוך בו", ביטון אמר, לפי מקורביו של הרב פינטו. (ביטון לא הגיב לבקשות חוזרות ונשנות לתגובה מצדו). הסיבה הייתה עם ישראל. הרב "יכול לראות מפעולותיי," גרים אמר בראיון עם כתב ישראלי, "וכמעט לקרוא את מחשבותיי, שאני תומך גדול של ישראל, מפני שאלו הן אמונותיי " (גרים לא הגיב לבקשות לראיינו).

כשחיזר אחרי הרב, גרים ידע כיצד להמשיך. הוא אינו מדבר עברית, אך הוא ישב בשיעוריו של פינטו, לפעמים עם מתרגם, ידיו שלובות, מרוכז בצורה מעושה, ונראה כאילו הוא סופג שיעורים מהקבלה, התורה וההלכה. הוא הביע את אהבתו לרב בטלוויזיה הישראלית. "זה מדהים", הוא אמר למראיין. "אני לא יהודי. אני קתולי. אך בפעם הראשונה שפגשתי את הרב פינטו, אני ממש לא יכול להסביר זאת... אבל זו הייתה פגישה מיוחדת מאוד. יכולת לחוש כמעט באנרגיה החיובית כשהוא אחז בידך".

גרים היה צריך לתרגם בדחיפות את האנרגיה הזו לכספי מערכת בחירות. ביטון, שהפך למגייס הכספים הראשי של גרים, שלח אותו לירדני, שאירח אירוע בו גויסו 300 אלף דולר. חסידים אחרים של הרב תרמו גם הם כספים. כמה מהם היו בעלי אזרחות ישראלית לכאורה שמצאו דרכים לעקוף את החוקים שאסרו על תרומות פוליטיות על ידי אנשים שאינם אזרחים. נאמר שגרים גייס 500 אלף דולר מחסידיו של הרב, כשביטון שימש, כפי שנמסר, כמתווך, ככל הנראה על 40 אחוזים מקרן הכספים שלו. ייתכן שלביטון היו סיבות משלו לתמוך בגרים: הוא הגיע לארה"ב עם ויזה זמנית. היה באפשרותו של חבר קונגרס ידידותי לסייע לו  להבטיח לעצמו רישיון תעסוקה, או אפילו, בסופו של דבר, אזרחות.

הרב זוכר את הרגע המדויק בו התחילו צרותיו. זה קרה בערך בשעה שמונה בערב, בערב פסח, 29 במרס 2010. אשת הרב דבורה כבר ביערה את החמץ בבית ברחוב 58 מזרח 409, כשביטון הופיע עם חבר רון טורוסיאן, יחצן מוכר בעיר שהקים חברה משלו, 5WPR המעסיקה מאה עובדים. (טורוסיאן סירב להגיב על מנת שנצטט את דבריו). בתקופה קשה בחייו, טורוסיאן ביקש את חברתו של הרב. הוא נהנה מהאווירה הקהילתית, כמו גם מחברתם של יהודים מצליחים כמוהו. טורוסיאן, כיום בן 39, היה תמיד דמות ססגונית ומעט מעוררת מחלוקת, הידועה לשמצה בכישרונו לפרסום עצמי (בעסקי היחצנות, יש לזה משמעות רבה), והתוקפנות שלו חצתה גבולות לעיתים. כשהוא תבע לדין עובדת לשעבר, טורוסיאן כינה אותה בשם גנאי בדוא"ל ואמר שהוא "ישנה את גורלה". הוא זינק לעבר רב (לא הרב פינטו) שהיה מסוכסך עמו. הרב הזה זימן את המשטרה.

הניצוץ שגרם לטינה בין טורוסיאן ופינטו אינה ברורה. אך לאחר שנים של תרומת כספים והשתתפות בשיעוריו של הרב, בהם הוא לפעמים ישב בשולחן הראשי, משהו השתנה. הוא החליט שרימו אותו. טורוסיאן אמר לחסיד אחר בזמנו, "אני עומד להרוס את הרב. הוא גנב. הוא פושע".

באותו ערב פסח, לפי עדויותיהם של שני אנשים שהיו עדים לחילופי הדברים, טורוסיאן החל לצעוק. הוא האשים את הרב בכך שניצל את ביטון. נראה שטורוסיאן ראה עצמו כמגשר, המתערב לטובתו של חבר. ביטון השקיע שעות רבות על מנת שחייו של הרב יתנהלו כמו שצריך, אך עדיין הוא לא זכה במה חשק בו ביותר – ויזה שתאפשר לו ולמשפחתו להישאר בארה"ב, "החלום שלו", חבר אמר.

באותו הערב, לפי מיכל כהן, עורכת דין ישראלית שעבדה בארגונו של פינטו ובאותו הזמן ביקרה את אשת הרב, היא ודבורה הקשיבו כשטורוסיאן התעקש בצעקות שהרב ייתן כמה מאות אלפי דולרים לביטון. (טורוסיאן הכחיש מספר פעמים דיווח דומה של הנסיבות בניו יורק טיימס ב-2011). כהן ודבורה זוכרות שטורוסיאן איים להשתיל דיווחים שקריים בתקשורת אם הרב יסרב להיענות לו. ביטון תכנן לפנות במסגרת סעיף בחוק ההגירה שלעיתים מעניק אישור שהיה לכל מי שפותח עסק שיוצר מקומות עבודה ומשקיע סכומים נכבדים. ביטון היה זקוק לכסף כדי להשקיע בעסק.

דבורה הקשיבה והחלה לבכות, כהן אמרה. טורוסיאן איים לחשוף פרטים אישיים, ודבורה האמינה שהיא יודעת מה הם: היא סבלה מדיכאון לאחר שילדה תאומים וניסתה להתאבד יותר מפעם אחת. זו לא הייתה טרגדיה אישית בלבד, אלא עבור הרב, זו הייתה שערורייה דתית, מפני שהתורה אוסרת התאבדות.

כפי שהסבירה לכהן מאוחר יותר, "הדברים שקורים לרב הם בגללי. הם מנסים לנצל את המצב בו הייתי." היא התחננה לפינטו לשלם את הכסף. היא לא חשבה שתוכל לעבוד בפרסום.

אז הרב החל לעבוד בדרך שהוא מכיר. הוא הורה למקורבו לכתוב צ'קים. "כשהרב אומר, אתה עושה," אמר חסיד. בן-ציון סוקי, משקיע נדל"ן, הורה לעורך הדין שלו לכתוב צ'ק על סך  135,000 דולר עבור אר.די.טי, חברת ייעוץ המזוהה עם טורוסיאן. חסיד אחר, יוסי אזור, גם הוא משקיע נדל"ן, הורה על כתיבת שני צ'קים לאר.די.טי, אחד על סך 150,000 דולר והשני מחשבון אחר על סך 95,000 דולר,  הוא סיפר לי. אזור נתן לביטון עוד כסף במזומן, כך הוא אמר. ב-7 במאי 2010 השקיע ביטון 500,000 דולר במיזם עסקי; חודש לאחר מכן, הוא הגיש עתירת ויזה עם האישור החדש הזה.

הרב קיווה שהכסף יפתור את העניין. אך לדבריו טורוסיאן ביקש עוד יותר. בשיחת טלפון, טורוסיאן נתן לדבורה את הרושם כי בגלל חוסר היציבות הנפשית שלה, שירותי הרווחה יוכלו לקחת ממנה את ילדיה. היא התקשרה לחבר, חסיד של הרב, וסיפרה לו כי היא מוטרדת מהמחשבה על איבוד ילדיה, לדברי אותו חבר.

היה זה בתקופה זו שהרב ואשתו יצרו קשר עם גרים, חברו המסור של הרב וכן, עוד יותר חשוב, סוכן אף.בי.איי לשעבר. הוא בוודאי יידע כיצד להתמודד עם המצב.

התוכנית הביאה תוצאות הפוכות. גרים שיחק משחק מתוחכם, לפי המקורבים לפינטו. הוא הצהיר על נחישותו לעזור לרבו האהוב ואמר כי הוא עובד עם חבריו באכיפת החוק על מנת לתקן את המצב. בו-זמנית, הוא התלונן שהוא מבזבז כל כך הרבה זמן על העזרה לרב שהוא מפגר בגיוס כספים. באמצע אוקטובר הוא שלח מייל לאשתו של הרב, הדוברת אנגלית. "שלום, אני מתפלל עבורך ועבור הרב... יש עליי המון לחצים ואילוצים... נותרו רק שבועיים עד הבחירות. אני לא רוצה להיות לעול עלייך או על הרב, אותו אני אוהב ולצדו אעמוד כל חיי. אני זקוק לעזרתכם בגיוס התרומה האחרונה לפני שבוע הבא... [בעבר,] הרב הסכים לעזור בגיוס 125,000 דולר נוספים.. אבל אני יודע שהוא עסוק מדיי ומתמודד עם תקופות לחוצות מאוד. אוכל להשיג את השאר אם את והרב תעזרו לי בהשגת 60,000 הדולרים האחרונים." בינתיים, נראה כי ההטרדה המשיכה. טורוסיאן שתל סיפורים שליליים. ערך הוויקיפדיה על שמו של הרב נערך תדיר, עם כתובות אינטרנט המקשרות לטורוסיאן.

בייאוש, זימן הרב את חבר הקונגרס האמריקאי ויינר, שהתקשר לאף.בי.איי. סוכנים יצרו קשר עם פינטו, שהסכים לעבוד עם הממשלה ואפילו התנדב להקליט שיחות טלפון.

בנובמבר 2010 זכה גרים במושב בקונגרס בהפיכה. הניצחון לא השפיע על מהליכי החקירה של האף.בי.איי., ובאוגוסט 2012 נעצר ביטון באשמת הגשת מסמך מזויף על מנת לקבל ויזה, אך נראה שהתלונה הצביעה על בעיה רחבה יותר. בתלונה, ציין הפרקליט האמריקאי את שלושת הצ'קים מחסידי הרב, למרות שהשמיט את שמותיהם. התלונה התייחסה גם לשותף לקשר מס' 1, שנאמר כי הוא שולט בחשבונות בהם הופקדו הצ'קים. (שלושת הצ'קים נכתבו על שם אר.די.טי ייעוץ, חשבון בבעלותו של טורוסיאן. לא הוגש נגדו אישום.)

בינתיים, רבים העלו השערות כי ביטון החליט לשתף פעולה עם השלטונות. עבור גרים, לא היו אלה חדשות טובות. ביטון ידע הרבה סודות. במאי, הואשם גרים ב-20 סעיפי הונאה והלבנת הון על מעשיו במסעדה. (גרים אמר כי הוא קרבן של מסע הכפשה פוליטית.)

המצב עם ביטון, טורוסיאן וגרים גרם לרב הרבה דאגה, חלקים משמו הטוב, ואפילו בכבודו – אף-אחד לא חולם להיות מודיע סודי. צרות אחרות החלו להיערם. השטח אותו חסידיו קנו על מנת להפכו לבית הכנסת שלו באפר ווסט סייד בניו יורק הוחזר לשוק לאחר שדווח על תחילת הליכי העיקול. ביתו צמוד-הקרקע של הרב, בו התגורר, היה בפיגור בתשלום, והישיבה שלו אוימה בעיקול.

אך העניין החמור ביותר עלה בישראל, שם היועץ המשפטי לממשלה הכריז ב-2014 על כוונתו להאשים את הרב בניסיון לשחד את תת-ניצב אפרים ברכה. מתנות במזומן בהיקף של אלפי דולרים הועברו לכאורה במעטפות. השלטונות הישראלים טענו שהכסף היה שוחד: הרב רצה מידע על חקירת ארגון צדקה בו תמך שהיה תחת חקירה באשמת מעילה בכספים. (10 עובדים נעצרו בסופו של דבר; האישומים עודם תלויים ועומדים.)

פינטו טען כי אין לו קשר לחריגות בארגון הצדקה, אך הטענות הזינו דעה מרושעת שהחלה להתגבש בתקשורת הישראלית. לפי דעה זו, הרב הוא מעין גאון פלילי המגן על רמאים בעוד הוא נוטל את חלקו. פורבס ישראל הכריז כי שוויו של הרב מוערך ב- 19 מיליון דולר. ומגזין חדשות ישראלי בשם "עובדה" טען כי הרבנות של פינטו "הפכה לאימפריה בינלאומית" וכי "הכסף שימש למימון חיי שפע ובזבזנות עבור הרב." (בתגובה, תבע הרב את התוכנית על 30 מיליון דולר.) היו כאלה שמתחו ביקורת על האנשים שהקיפו אותו; עבריינים ישראלים היו חלק מעדתו. ("הוא כמו רופא, הוא לא מרחיק אף אחד," אמר אחד מעוזריו.) ההאשמות של חותנו של הרב, הרב הראשי של ארגנטינה, בהלבנת הון, גם לא עזרו. (מאוחר יותר הוא חזר בו מהאשמה זו.)

הרב הביע השתאות נוכח כל קו ההתקפה זה. "איפה הכסף? אם הוא פה, אני זקוק לו," אמר לעדתו. הוא היה זקוק לו עבור תשלום משכנתאות, אחרי הכל. מגננתו של הרב – למעשה, ה"אני מאמין" שלו – הייתה, מהם כמה מאות אלפי דולרים העוברים בין מאמינים? הרב פינטו תמיד נידב כספים לאנשים שסבר כי הם נזקקים לו. בראש השנה הוא טען שחילק 5 מיליון דולר, חלקם במזומן. הוא הודה במסירת הכסף לברכה אך טען כי היה זה מעשה של נדיבות עבור חסיד הזקוק לעזרה. ברכה, חסידו מזה 16 שנה, היה זקוק לו על מנת לשלם עבור עזרה רפואית לילדו. הרב פירט, באומרו כי הוא נתן את הכסף לברכה עוד לפני כן, ואפילו התייחס למתנות למאמני האף.בי.איי שלו, וכן למפקד יחידת להב 433 מנשה ארביב, לפי מסמכים מעורך דינו.

הפרקליטים הישראלים לא בהכרח קונים את הטיעון הזה. והרב, שאולי עומד בפני שנים בכלא, החליט מהר שהדרך הנכונה היא הדרך הפרקטית: עורכי דינו ערכו דיונים מקדימים עם השלטונות הישראלים לגבי עסקה. הוא סיפר לשלטונות הישראלים אודות חוויותיו עם ארביב, לו הוא סיפק לינה בחינם בנכס המנוהל על ידי סוקי, יד ימינו החדש של הרב, וכן עזרה לבנו. (ארביב הכחיש שעשה משהו רע אך התפטר מאז.) ואז היה לרב קצת מזל. לאחרונה, סקנדל שחיתות אחר סיבך את צמרת המשטרה הישראלית. עורכי הדין של ברכה נעצרו באשמת שימוש לכאורה בהשפעתו על מנת להשפיע על חקירות – וייתכן שברכה ייאלץ לענות על שאלות קשות. עבור פינטו, הייתה זו נקודות מפנה: עורכי דינו הבטיחו לו שזה יחליש את תיק המדינה נגדו. חשוב מכך, עבור הרב: השם שינה את דעתו. "זהו נס נוסף," אמר חבר בקהל המתפללים שלו.

הפעם האחרונה בה ראיתי את הרב הייתה ביום יפה ביוני. נפגשנו בישיבה, מבנה עצום שתוכו משקף תהילת עבר ולא הווה – היה זה פעם משכנה של האגודה הביוגרפית והגנאלוגית בניו-יורק. הגעתי מוקדם וצפיתי ברב יוצא מבית הכנסת בקומת הקרקע. גברים לבושי שחורים התגודדו סביבו, נושקים לידיו.

סוקי הוביל אותי לחדר העבודה של הרב, חדר רחב שנראה כאילו רוהט בשיירי הדור הקודם. ישבנו מול שולחן ריק. צלחות קטנות של אוכל הופיעו, ללא הזמנה. הרב ישב ליד אחיו, עוד רב, ולחץ את ידו. סוקי תרגם.

מצב רוחו של הרב היה הרבה יותר מרומם מאשר בפעם הקודמת בה ראיתי אותו. לפני מספר חודשים, הציעו השלטונות הישראלים שאם תבוצע עסקה הם יבקשו שפינטו לא יישב יותר מ-12 חודשים. עורכי דינו של הרב התעקשו כי אין הצדקה לכך שיישב בכלא כלל – הלקוח שלהם זכאי, אחרי הכל. הרב לא הואשם, ועם הסקנדל סביב המשטרה, עורכי דינו היו משוכנעים כי לשלטונות יהיה קשה להתקדם עם התיק כלל. הם רצו לסגור את התיק.

סוקי מזג לי קולה. פינטו חייך לאחיו והסביר שהוא כויל מחדש. הוא לא סבל מעונש מאלוהים. הוא עמד בפני משהו אצילי יותר, המתאים למעמדו. הוא נלחם ברוע. זה היה ניסיון: "אם תעמוד בו, תתחזק," אמר הרב. הוא אולי לא איוב, אבל, הוא הוסיף, "בסוף אלוהים היטיב עם איוב." הנביא עמד בניסיון ובסופו של דבר שגשג.

ואז הרב קטע את דבריו שלו. "נוכל לספר לך משהו עליך?" הוא שאל אותי.

הרב ואני ישבנו יחד שעתיים. הקשב שלו לא נע לרגע. הוא קרא לי בשמי העברי והתייחס אליי כאל "צדיק", אותם דברי חנופה שאחרים קיבלו, מירדני ועד ויינר. ידעתי שאני אחד בשורה ארוכה, ועדיין התקשיתי לעמוד בפני הבעות החיבה. הוא גרם לך להרגיש כאילו אתה היחיד שחשוב. והיו גם פצצות האהבה הקטנות שהוא הפיל. "הרב אוהב אותך," נאמר לי. "הרב סומך עליך."

ונראה שהוא גם ידע עליי דברים.

סוקי שאל כמה ילדים יש לי, בעודו מתרגם עבור הרב, שהרים שתי אצבעות, מה שנכון. לא הצלחתי להיזכר אם אמרתי זאת קודם לכן.

הוא אמר לי שהתקופה הקשה העוברת עליי תעבור. הייתה זו הצהרה בנאלית, אך הייתי להוט להאמין לה. הרב המשיך לעניינים מקצועיים.

הוא הזהיר אותי שעיתונאות הוא לא תחום מבטיח. "בעוד כמה שנים, כתבים יהיו כמו ארגון צדקה," הוא אמר. זוהי אמת מוסכמת: ועדיין, בקיאותו של האיש הקדוש בפרטיהם הקשים של חיים כלכליים הדהימה אותי.

לרב הייתה עצה עבורי. הוא אמר לי שעליי לחשוב על עסקים. כבר ידעתי על תיאוריית ההגשמה העצמית של הרב, שלפיה יש לנטוש את הנאמנות לעבר ולציפיותיהם של אחרים. אלה חוסמים את הדרך להצלחה – הצלחה גשמית – מה שצריך להעסיק את האדם. "אדם צריך למצות את כל היכולות שלו," אמר לי הרב. הוא כבר מרד את המרד האישי שלו בציפיות, תוך שהוא עוזב את עיר הולדתו על מנת להפוך לגלובלי.

עבורי, הרב אהב את הרעיון של נדל"ן, לא במפתיע.

ציינתי שהשקעתי בבניין.

איפה? הוא רצה לדעת.

בברוקלין.

"ברוקלין מושלמת מאוד," תרגם סוקי, שהאנגלית שלו לא מושלמת. "מאוד, מאוד חזקה. בשלוש או ארבע השנים הקרובות, היא הולכת להיות מאוד מוצלחת." הייתה זו אמת מוסכמת נוספת, אך המקובל עטף אותה בברכה. "עוד לא הגעת לשיא חייך." כצפוי, גם נבואה זו הייתה בנאלית. אך הכישרון האמתי של הרב, כך הבנתי, היא לעודד. "הוא נותן לך ביטחון," כמו שאמר לי אחד מחסידיו.

שאלתי את הרב למה לדעתו מגיעים אליו כל כך הרבה אנשים לשאול בעצתו – אפילו לברון ג'יימס, שחקן הכדורסל הטוב ביקום המוכר לנו. למה, שאלתי, שהוא יחפש את הרב?

הרב עצר לרגע. היה לו זיק סנטה-קלאוסי בעיניו.

"האם אתה אוהב את הרב?"

כמובן, אמרתי.

ובכן, זו התשובה. "זה מה שקורה לכל האחרים," הוא אמר וחייך.