"זאת התורה אדם כי ימות באוהל"

פרשת השבוע חקת - מפי מזכה הרבים הסופר הרב מנחם אזולאי שליט"א:

אתה רוצה את התורה? צריך מסירות נפש! אנשים מחפשים היום פתרונות קלים, מהירים, מחפשים "אורות", אבל בשביל להתקרב אל השם, לתקן מידות, להתגבר על תאוות וללמוד תורה צריך לעבוד, להשקיע, אין קיצורי דרך.

"זאת התורה אדם כי ימות באוהל" - אמרו חז"ל שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. כמה מסירות נפש עשו יהודים על כל מצווה ומצווה בזמנים קשים, כשאי אפשר היה לקיים מצוות בגלוי.
כמה דמעות שפכו צדיקים על כל מצוה ומצוה במחנות ההשמדה.

קיום התורה באמת זה רק על ידי יגיעות גדולות ומניעות עצומות. יגעת ומצאת-תאמין. איך מתחיל יהודי את היום שלו? עם סיפור העקידה, תמצית מסירות הנפש היהודית. יהודי הולך בשמחה ובנפש חפצה להקריב את בנו יחידו, אשר נולד לו לעת זקנתו, לאחר שכבר התייאש מלזכות בפרי בטן. והבן עצמו מוכן למות על קידוש השם ברצון שלם, באמת.

כולנו בני יצחק אבינו. בליבו של כל יהודי שוכנת ומאירה נקודה של מסירות נפש, כל אחד מישראל מוכן למות על קידוש השם כי בפנימיות נפשנו יש לנו רצון חזק מאוד מאוד להשם יתברך.

מסירות נפש יורדת עד לרגעים הקטנים של החיים. אדם עושה למעלה מהכוחות, קצת יותר ממה שנדמה לו שהוא יכול, עוד השתדלות אחת, עוד מזמור אחד, עוד חיוך, עוד איזה כבוד לתת לשני, עוד השתדלות לנצח את העצבות, עוד טיפלה', קצת יותר ממה שיכולים, שמה מתגלה האור הכי
גדול.

מסירות נפש היא המדרגה הגדולה ביותר ביהדות. היא ממתיקה דינים, היא גורמת שיתקבלו התפילות, שיהיו ניסים ונפלאות.
זה ידוע שלפני שאנשים הולכים לעשות משהו גדול, לגמור שידוך, לקנות דירה, אז קודם כל עושים איזה משהו, עושים איזה פעולה, הולכים לקבל ברכות של רבנים, עושים 40 יום בכותל, נוסעים לאומן, עושים איזה משהו גדול במיוחד.

הקב"ה לא רוצה מצליחנים, הוא רוצה אנשים שמתמידים, שמשקיעים, שמתעקשים, שלא מתייאשים. לא הכישרון הוא העיקר, העיקר זה ההתמדה והנחישות וכדברי הגאון מוילנא זצ"ל : "עקשן יצליח". פעם באו וסיפרו לגאון רבי בנימין דיסקין זצ"ל, בנו של השרף מבריסק, שאחד התלמידים בישיבתו מצוי במשבר. שמעוהו בוכה בבית המדרש. באישון לילה התחבא ראש הישיבה בבית המדרש, והתלמיד נכנס לאולם החשוך ועלה לארון הקודש, פתח את דלתותיו והחל להתייפח בדמעות שליש "רבונו של עולם, כשחברי מפלפלים בלימוד, איני מעיז להתערב, אבל לפחות שאבין על מה הם מתווכחים"... תלמיד זה היה הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל. שבהתמדתו ובכח רצונו גדל והיה לפוסק הדור הנערץ.

רבנו מאוד הקפיד על אלו שסוברים שעיקר מעלת הצדיק וההשגות שלו זה בגלל הנשמה הגבוהה שיש לו, הוא אמר שזה לא כך, שהעיקר תלוי במעשים, ביגיעות, בעבודות, וכל אדם בעולם יכול לזכות למדרגה הכי גבוהה, הכל לפי רוב המעשה.

וכן סיפר רבינו בכמה הזדמנויות שהכל בא לו בעמל רב מאוד ובריבוי תפילות מעומקא דליבא. על זה נאמר: יש אומנם הקונה את עולמו בשעה אחת, אך גדול מזה מי שקונה את עולמו בהרבה שנים של עבודה ממושכת, של מאמץ, של מסירות נפש (המהרש"א הקדוש). ומי יותר מבעל תשובה שעזב את כל מה שהיה לו, שעשה מסירות נפש עצומה, שהחליף חיים בחיים.

שבת שלום.