דפים

יום שישי, 27 ביוני 2014

פרשת השבוע חקת - מפי כ"ק מרן האדמו"ר הצדיק מיבניאל שליט"א

מוהרא"ש נ"י אמר, אשר אין לתאר ואין לשער כלל את גדולת ומעלת קריאת פרשת פרה, כי היא עיקר טהרתן של ישראל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי מגילה כה ע"ב) שבדין היה להקדים פרשת החודש לפרשת פרה, שהרי 'באחד בניסן הוקם המשכן, ובשני בניסן עשו את הפרה', אבל למה פרשת פרה קודמת? "שהיא טהרתן של כל ישראל"; עין שם. הרי שקראו חכמינו הקדושים אפילו ל"קריאת" פרשת פרה לבד "טהרתן של ישראל".

ועל ידי הקריאה לבד הקדוש-ברוך-הוא מעלה עלינו כאילו עשינו כל מעשה פרה אדומה, ומובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קמו סעיף ב' וסימן תרפה סעיף ז') שיש אומרים שקריאת פרשת פרה היא מדאוריתא, וסמכו המפרשים (עין בספר הקדוש 'חתם סופר' על התורה פרשת חקת, וכן בספר הקדוש 'עבודת ישראל' פרשת חקת) זאת על הפסוק (במדבר יט, ב): "זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר", שהשם יתברך ציווה "לאמר" ולקרות את הפרשה של פרה אדומה, ורמזה לנו התורה הקדושה, שיהיה זמן שיהיה די באמירה לבד, כאשר אין בית המקדש קיים, ועל כן צריכים לעמוד באימה וביראה בשעת קריאת פרשת פרה, ולהקשיב היטב אל הקריאה הקדושה הזאת, ולבקש מהקדוש-ברוך-הוא שיהיה נחשב כאילו נזרק עליו אפר פרה אדמה ממש, ואז ימשיך על עצמו טהרת פרה אדומה, ויזכה לכיבוס גדול לנשמתו.

    
ימשיך על עצמו טהרת פרה אדומה ואמר מוהרא"ש נ"י, שטהרת פרה אדומה היא הטהרה הגדולה והגבוהה ביותר, כי היא מטהרת מטומאת מת, שהיא אבי אבות הטומאה, ואף על פי שאין הלכות טומאה וטהרה נוהגות בימינו, אבל מבאר בדברי רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן סימן רמב), שהרהורי ניאוף, רחמנא ליצלן, הם בחינת טומאת מת ואבי אבות הטומאה, נמצא, שעל ידי קריאת פרשת פרה - יכולים להמשיך על עצמו טהרה עליונה לצאת מהרהורי ניאוף וממחשבות זרות ולזכות למחשבות קדושות, ולכן ראוי מאד להתפלל על זה בשעת קריאת פרשת פרה - שיזכה למוח נקי וטהור, שיצא מכל מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, ובזכות המצוה הקדושה של קריאת פרשת פרה, בודאי תהיה נמשכת עליו טהרה גדולה.


ואמר מוהרא"ש נ"י, שרבנו ז"ל מגלה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נה), שסוד פרה אדומה הוא סוד התפילה, וכמו שכתוב (הושע יד, ג): "ונשלמה פרים שפתינו", שעל ידי שיח שפתותינו בתפילה, נחשב כאילו עשינו מעשה פרה אדומה, ולכאורה יש להבין, הרי בפסוק כתיב "פרים", וחכמינו הקדושים לומדים (יומא פו ע"ב) מפסוק זה, שאמירת וידויים ופיוסים להקדוש-ברוך-הוא, נחשבת כאילו הקריב כל מיני פרים וקרבנות, ולמה רבנו ז"ל אומר 'פרה אדומה' דוקא? אבל מחמת שפרה אדומה מטהרת מטומאת מת שהיא אבי אבות הטומאה, שהם מחשבות זרות והרהורים רעים, רחמנא ליצלן, ועל ידה זוכים לקדושת המחשבה, לכן בודאי עיקר הטהרה מתחלת ממנה, וכאשר תפילותינו נחשבות כעשיית פרה אדומה, אז ממילא יזכה לבוא אחר כך לכל שאר הקדושות, ויהיה נחשב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם.

שבת שלום

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.