הרב איידלשטיין אמר להרב עדס, כי הוא חבר 'מועצת גדולי התורה' והחלטותיה מחייבות אותו ואינו יכול להפר אותם בריש גלי גם אם הוא סובר אחרת. אם אינו יכול לעמוד בהחלטות עליו לפרוש ולא להיות חבר בה. המצב הזה שהוא יושב ב'מועצת' שותף לקבלת ההחלטות, ואחר כך לרקוד עם האוייבים מן העבר האחר אינו נסבל
הרב עדס קלט והבין כי הוא עשה מעשה אשר לא ייעשה, מפני שפגע אישית בהרב שטיינמן, והודיע כי הוא פורש מ'מועצת גדולי התורה', ובשביל שלא יהיה זה חד סטרי, הוא הכה גם במחבלים ופרש מ'ועד הישיבות'
יצויין כי הרב עדס הוא תלמידו של הגאון רבי גרשון איידלשטיין ועוד בעבר התחייב בפניו וקיבל על עצמו שלא יתערב בנושאים השנויים במחלוקת
שמוליק החמוד, אתה כל כך מקשקש דמיונות שזה ממש מעורר השראה.
השבמחקהאמת פשוטה בהרבה, הרב עדס כלל לא רצה להיות חבר מועצת, זימנו אותו רק כעלה תאנה ספרדי אחר מותו של הר' טולדאנו. והוא הסכים כי חשב להשפיע.
ברגע שראה 'סתימת פיות' ושלא נותנים לו להביע דעתו, הבין שאין מקום במועצת לדעות שונות אלא רק ל'יס-מן' וממילא אין תועלת מישיבתו שם.
ובמילים פשוטות - צדק רבי מאיר סולובייצ'יק בכל מילה שאמר ושנתפרסם משמו ב'זיקוקין די נורא'.