נוסח כתב התביעה שהגיש השבוע ר' נחמיה מנדל נגד ה'נאמנים הגוראים' המנסים לשדוד ממנו את ירושתו ומה חלקו של האדמו"ר מגור

בס"ד

בבית הדין הרבני האזורי בירושלים                                            תיק מס' 836276/2

בעניין:             עיזבון המנוח האדמו"ר שמחה בונם אלתר זצ"ל ת.ז. 000196832

                        ע"י מנהל העיזבון, ב"כ עוה"ד אברהם גן צבי

                        מרח' הלל 11, ירושלים 94581

                        טל:02:6256463, פקס:02:6248472

                                                                                                מנהל העיזבון

ובעניין:            נחמיה מנדל ת.ז. 057360281

                        ע"י ב"כ עוה"ד אלכסנדר בר-נתן (בראייב)

ו\או ליאור בראייב ו\או שלמה מורדוך

                        מרח' האומן 24 ת.ד. 53423, ירושלים 91533

                        טל:02:5631320, פקס:02:5631330

                                                                                                המבקש

                                                                                                הנהנה עפ"י הצוואה

ובעניין:            1.         נחום קרנבייסר ת.ז. 008865248

                                    מרח' הבעל שם טוב 32, בני ברק

                        2.         שמואל ברוך לנדוי ת.ז. 005408484

                                    מרח' צייטלין 12, בני ברק

                        3.         קופרברג יוסף ת.ז. 005943931

                                    מרח' דבורה הנביאה 4, בני ברק

                                                                                                המשיבים

                                                                                                הנאמנים עפ"י הצוואה

בקשה דחופה מאוד לצו מניעה זמני

(במעמד צד אחד)

בית הדין הרבני הנכבד, מתבקש להוציא מלפניו צו להקפאת כל ההליכים בתיק, לרבות צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים ו\או מי מטעמם לבצע כל דיספוזיציה בחלקיו של המבקש בנכסי העיזבון, לרבות מכירתם ו\או שעבודם של נכסים הידועים כגוש 6680 חלקה 302 וחלקה 303 הרשומים בלשכת רישום מקרקעין בנתניה, ולגבי נכס ברח' קינג ג'ורג' 23, ירושלים והידוע גם כספר 1015 דף 3835 (3/6 הרשומים ע"ש הנאמנים), הרשום בלשכת רישום מקרקעין בירושלים (להלן:"הנכס"), הכל מהנימוקים שיובאו כדלהלן:

הקדמה:

המבקש מעוניין להבהיר ולהדגיש, כי אין בבקשתו זו, חס וחלילה, לפגוע בכבודו של האדמו"ר מגור יעקב אלתר (להלן:"האדמו"ר מגור"), ו\או בחלקיו עפ"י הצוואה, וכי כל מבוקשו של המבקש דכאן, הוא לקבל את חלקו המגיע לו עפ"י הצוואה, בכפוף לבדיקת כל הפעולות, המסמכים וההסכמים שנעשו עד כה ע"י הנאמנים בחלקיו של המבקש בעיזבון. כמו כן, מאחר וישנה הפרדה מוחלטת בין נכסיו של המבקש ובין נכסיו של האדמו"ר מגור, רבי יעקב אלתר, אין כל חשש כי בקשה זו תפגע חלילה באינטרסים של האדמו"ר הנ"ל או בחלקיו. בשיחות שקיים המבקש עם האדמו"ר ציין האדמו"ר כי אינו מבין מדוע חלוקת העיזבון לא בוצעה עד כה ע"י מנהל העיזבון וכי מדוע העניין נמשך זמן כה רב.  

הצדדים:

1.         המנוח – האדמו"ר מגור, רבי שמחה בונים אלתר זצ"ל, אשר נפטר בירושלים ביום ז' בתמוז תשנ"ב (08.07.1992).

2.         צוואתו של המנוח ועזבונו – אשר קיבלה תוקף של צו קיום צוואה בבית הדין הרבני האזורי בירושלים ביום ד' בתשרי תשנ"ג (01.10.1992) .

3.         מנהל העיזבון – עו"ד אברהם גן צבי. מונה כמנהל העיזבון ע"י המנוח.

4.         הנאמנים – בתחילה, הנאמנים היו הרב אלעזר הנדלס ז"ל, הרב רפאל יעקב שפירא ז"ל והרב נחום קרנבייסר שיבדל"א, שהיו אנשים המבינים עניין במסחר ועסקים. לאחר שהרב אלעזר הנדלס ז"ל נפטר, הוחלף האחרון בנאמן, ר' שמואל ברוך לנדוי יבדל"א. כמו כן, ר' יוסף קופרברג יבדל"א, החליף את הנאמן הרב רפאל יעקב שפירא ז"ל, שהלך אף הוא למנוחות עולמים. המבקש יציין, כי הנאמנים החדשים אינם מבינים במעשיהם, הם לא עסקו בקרקעות או בנדל"ן או במסחר כלשהו. פועל יוצא הוא, כי הנאמנים משמשים כ"חותמת גומי" של מנהל העיזבון. מבלי למעט מהאמור לעיל, המבקש יציין, כי הנאמן הרב נחום קרנבייסר במיוחד אינו מתאים כלל וכלל לשמש כנאמן על נכסיו, וזאת עקב מצב בריאותו, אי כשירותו לעבודה ולהפעלת שיקול דעת כלשהו. 

5.         המבקש – הינו נכדו של המנוח, האדמו"ר מגור, רבי שמחה בונים אלתר זצ"ל, ובנה של המנוחה רבקה פייגה לב (אלתר) זצ"ל, ביתו של המנוח הנ"ל. כמו כן, המבקש כבן 50 שנים וב"ה נשוי + 6 ילדים ו-9 נכדים. המבקש, בין יתר עיסוקיו משמש כראש של כולל באשדוד 'כולל לאברכים מצויינים'.

           

זה המקום לציין, כי המבקש, רבי נחמיה מנדל, הינו היורש היחידי של המנוחה רבקה פייגה לב (אלתר), זצ"ל אשר נפטרה ביום י"א באב תשנ"ז (14 באוגוסט 1997), הכל עפ"י צו ירושה שניתן ע"י בית הדין הרבני האזורי בירושלים ביום ב' באייר תשס"ה.

רקע והליכים קודמים:

6.         עפ"י האמור בצוואתו של המנוח, המצ"ב, והמסומן כנספח א' לבקשה זו, והמהווה חלק בלתי נפרד מבקשה זו, ציווה המנוח את עזבונו באופן כזה שבנו, האדמו"ר מגור, רבי יעקב אלתר יירש 75% מנכסיו דלא ניידי של המנוח והמבקש יחד עם אימו המנוחה ירשו 25% מנכסיו דלא ניידי של המנוח (להלן:"היורשים"). כמו כן, ציווה המנוח, כי כל שאר רכושו, לרבות כספים, מזומן וניירות ערך, מיטלטלין זכויות מכל מין וסוג שהוא, יוקנו ליורשים, כאשר בנו של המנוח, האדמו"ר מגור, רבי יעקב אלתר שיבדל"א, יקבל 70% והמבקש שיבדל"א ואימו המנוחה יקבלו 30%.

לצורך ביצוע הצוואה, מינה המנוח על חלקם של המבקש ואימו המנוחה, 3 נאמנים ומנהל עיזבון, שפרטיהם אוזכרו לעיל.

7.         המבקש יטען, כי הטעם העיקרי ואף היחידי למינוי הנאמנים בצוואתו של המנוח היה כי בתו של המנוח, התחתנה בשנית עם מר חיים חזקיהו לב שיבדל"א, וזאת בניגוד לדעתו ועצתו של המנוח, וכן גילו הצעיר של המבקש דאז, עת המנוח ערך את צוואתו. בעת עריכת הצוואה היה המבקש כבן 22 שנים. חששו העיקרי של המנוח היה כי בעלה של בתו "יזכה" לקבל חצי מרכושה/ירושתה, ועל כן מינה הנאמנים על מנת שירחיקו את בעלה מירושתה העתידית. בזהירות המתבקשת ומבלי לפגוע בכבודה של המנוחה חלילה, המבקש יציין, כי בעתו כאשר הסב ערך את צוואתו אחרונה, היתה אימו המנוחה של המבקש לוקה מעט בנפשה וחלשת אופי ולכן טרח הסב למנות נאמנים לחלקה של המנוחה. זה המקום לציין ולהדגיש, כי האדמו"ר הסב, ערך צוואה קודמת לצוואה נשוא תיק זה, טרם חתונתה עם מר חזקיהו לב, שם האדמו"ר הוריש למבקש את חלקיו כאשר הנאמנים דאז מונו עד להגיע המבקש לגיל 28 שנים. צוואה מוקדמת זו, מלמדת כי האדמו"ר הסב, לא ביקש נאמנות לחלקיו של המבקש למשך כל חייו, אלא באותן הנסיבות בקש האדמו"ר לשמור על חלקיו של המבקש ואימו המנוחה מבעלה החדש של המנוחה ומהיות המנוחה חלשת אופי ולוקה בנפשה. הסב עמד על דעתו הנחרצת כאשר התנגד לחתונת ביתו! הכיצד? מסתבר, כי המנוחה נישאה לבעלה מר חזקיהו לב עקב אובססיה אליו. יממה לאחר חתונתם הראשונה, ברח חזקיהו לב מביתם והביע דעתו כי הוא דורש להתגרש מהמנוחה תמורת קבלת כספים רבים. בסופו של דבר הגירושים התממשו ממש בתוך יממה. מס' שנים לאחר גירושיהם, תחת אובססיה כבדה של המנוחה לחזקיהו לב, עמדה המנוחה על דעתה להתחתן בשנית עם חזקיהו ללא הסכמתו או רשותו של האדמו"ר הסב. התנגדות הסב היתה כל כך נחרצת עד שהאחרון החתים את המנוחה על מסמך כי זו אינה יכולה לבוא אליו בטענות עקב חתונתה לחזקיהו לב ללא קבלת הסכמתו. רק לאחר חתונתה של המנוחה בשנית עם חזקיהו לב, גמלה דעתו של האדמו"ר הסב לשנות את הצוואה – ומכאן הצוואה הנוכחית. 

8.         למבקש נודע, כי חלקו בצוואה והרשום על שם הנאמנים, עבר במשך השנים תהפוכות וידע שינויים מהותיים, כל זאת מבלי ששינויים אלו הובאו לידיעתו ו\או לאישורו. המדובר בפעולות (כפי שמקצתם ידועים למבקש), אשר לא היוו את טובתו של המבקש/הנהנה עפ"י הצוואה.

9.         למבקש נודע כי חלקיו בעיזבון (הכוללים גם את חלקיה של אימו המנוחה), עברו טרנזקציה מהותית ובמקרים מסוימים זכויותיו בחלקות המצויות באזור שפיים, שכ' ארסוף, צומצמו, וזאת ללא ידיעתו ו\או הסכמתו לכך. יש לזכור, אין המדובר חלילה בפסול דין או חסוי. המדובר במבקש כבן 50 שנים נשוי ואב ל-6 ילידים, המשמש בין יתר עיסוקיו כראש כולל באשדוד. כל הפעולות שנעשו בחלקיו של המבקש עפ"י הצוואה נעשו ע"י הנאמנים, תחת הסכם חלוקת עיזבון, כאשר המבקש לא היה שותף לו כלל וכלל. זה המקום לציין, כי ישנם נכסים נוספים השייכים למנוח ואלו עדיין לא חולקו. למעשה עד כה, במשך 20 שנים עדיין לא בוצעה חלוקת עיזבון. כל שנעשה עד כה, היו פעולות אשר גרעו ו\או פגעו ו\או צמצמו את חלקיו של המבקש, לרבות ואולי לא פחות חמור מכך, שועבדו לטובת בנק למשכנתאות, ללא כל פנייה למבקש/הנהנה, קבלת הסכמתו ו\או אישורו לכך וללא כל הסבר מניח את הדעת.  

במה דברים אמורים?

10.       מקצת העובדות הידועות למבקש, למנוח היו נכסים דלא ניידי רבים ומגוונים, אשר ערכם הכספי הינו רב ביותר. המדובר בחלקות קרקע הנמצאות בשפיים בשכונת ארסוף, הנחשבת כיום לאחת השכונות היקרות ביותר בארץ.

11.       למבקש נודע, כי הנאמנים פעלו שלא בטובתו, ובמועדים שונים נטלו הלוואה העולה על  3 מיליון ₪ לצרכים שונים, כאשר 2,400,000 ₪ היא לחובת הנאמנים. בין היתר, ציינו הנאמנים, כי העיזבון חב חובות רבים, ביניהם בגין איחוד וחלוקה שבוצעו בחלקות השייכות באזור שפיים, ועל כן יש לשעבד את חלקות 267,268,300,306 ו- 310 בגוש 6680 לצורך נטילת ההלוואות. כמו כן, ציינו הנאמנים, כי נטלו הלוואה מאחד בשם יונתן בורנשטיין.

12.       למבקש נודע כי במסגרת בקשה לאישור מינוי נאמנים, חלוקת עיזבון מחזור הלוואה ורישום שעבוד, ביקשו הנאמנים למחזר את ההלוואה לבנק פאג"י עד לתקרה של 4,150,000 ₪, להחזיר את ההלוואה לבורנשטיין, להסיר את השעבוד מהמגרשים הנ"ל, ולשעבד תחת ההלוואה החדשה את מגרש 303, השייך למעשה למבקש/הנהנה. פעולה זו נתבקשה, לאחר שההלוואה הישנה היתה רשומה על חלקות נוספות שאינן שייכות למבקש. לצורך קידום האמור בסעיף 12 הנ"ל, הגדילו הנאמנים לעשות, ואיחדו חלקות בין היורשים, באופן כזה שלמבקש יוחדו חלקות 302 ו- 303. מהלך זה, למעשה גרם להסרת השעבודים מחלקות אחרות ובד בבד ריכז שעבוד רק על חלקו של המבקש בחלקה 303.

13.       לאחרונה אף נודע למבקש, כי הנאמנים מבקשים למכור את אחד או יותר מנכסי העיזבון – ומכאן בקשה בהולה זו. מסתבר, כי כיום לא ניתן לקבל מזה כשנתיים היתרי בנייה בשכ' ארסוף עקב בעיות עם המועצה המקומית בנוגע לביוב במקום. פועל יוצא כי נכסים/מגרשים הנמכרים כיום בשכ' ארסוף, נמכרים ב-40% פחות מערכם ושווים האמיתי. טעם זה הינו מספיק למנוע מהנאמנים למכור את אחד החלקות של המבקש, ומכאן שיש לעשות למניעת מכירת החלקה בהקדם האפשרי ובדחיפות. 

14.       המבקש יטען, כי פעולות הנאמנים עד כה, נעשו ללא ידיעתו, רשותו, הסכמתו ושלא בטובתו. המבקש יטען, כי הנאמנים הפרו את חובת הנאמנות כלפיו, ואלו פעלו שלא בתום לב, כאשר ביצעו פעולות כה משמעותיות מבלי לדווח עליהם למבקש. חששו של המבקש הולך וגובר, עם הידיעה כי הנאמנים ינסו למכור את אחד או אף יותר מנכסיו השייכים לו עפ"י הצוואה, או אז חושש המבקש כי נכסיו יינזקו או ייעלמו בדרך לא דרך, וזאת מבלי שאף אחד מהנאמנים ייתן על כך את הדעת. הנאמנים לא נתנו הסבר מניח את הדעת אם בכלל, ו\או לא פירטו את החובות להם הם טוענים, לא הגישו עד כה ובכלל דוח פרטה מסודר ומפורט מיהם הגורמים להם חבים כספים רבים כל כך.

15.       המבקש יטען, כי עפ"י ייעוץ רבני שקיבל, הנאמנים פעלו ועדיין פועלים שלא בטובתו ובניגוד לכללי הדין, החוק והמוסר, לרבות בניגוד לחוק הנאמנות ובניגוד חמור לאמור בצוואה. צוואתו של המנוח היתה ברורה דיה, כאשר המנוח ציווה באופן מפורש, כי על הנאמנים לפעול ברכוש לשמור עליו בדרך היעילה ביותר וכי עליהם לפעול בתורת נאמנים לטובתם של המנוחה והמבקש שיבדל"א.

16.       כמו כן, המבקש יטען, כי לא נתן כל הוראה ו\או הסכמה בדבר לקיחת הלוואה או שעבוד וכי פעולות הנאמנים נעשו על דעתם ודינם להתבטל. הנאמנים לא הסבירו כיצד הלוואה ע"ס 3,100,000 שאישורה נתבקש בעתו לטובת הנכס ברח' קינג ג'ורג' 23 בירושלים, פתאום הוחלפה במטרה אחרת, אשר לבסוף שוייכה לחלקו של המבקש בעיזבון. הנאמנים לא נתנו שום הסבר לסתירה המהותית שבין בקשת אישור ההלוואה הראשונה ובין הבקשה למחזור ההלוואה שמטרותיהן שונות בתכלית. המבקש יטען ויוסיף כי הנאמנים לקחו הלוואה בנקאית בריבית רצחנית של 8% לשנה, וזאת במקום להשקיע את הנכסים ולקטוף פירות בעבור המבקש.

17.       עינינו הרואות כי הנאמנים עושים בנכסים עליהם הופקדו כנאמנים כבשלהם ואף גרוע מכך. המבקש סבור כי לו הנכסים הם אכן קניינם של הנאמנים, האחרונים היו פועלים בשקידה יתרה לשמר ולשמור על נכסיהם וערכם. פועל יוצא, כי הנאמנים מזלזלים בתפקידם ובנכסים עליהם הם מופקדים, ופעולותיהם נעשות שלא לטובת המבקש כלל וכלל!!!

פעולות הנאמנים ו/או מי מטעמם, מדומות לפעולות אשר נעשו ועדיין נעשות ברשלנות, תוך הפרה ברורה של הכללים, הדין והחוק. הכיצד יעלה על הדעת כי המבקש לא שותף עד כה בפעולות שנעשו בנכסיו, כאילו לא היה קיים כלל (חס וחלילה), או כאילו היה פסול דין או חסוי. הנאמנים, התעלמו באופן מוחלט מקיומו ומדעתו של המבקש וביצעו פעולותיהם תוך הפרה בוטה של חוק הנאמנות על כל חלקיו ללא יוצא מן הכלל.

חוק הנאמנות, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק הנאמנות") קובע בין יתר סעיפיו את הדברים הבאים הנוגעים לחובת הנאמנות כדלהלן:

סעיף1. נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת.

חשבונות

סעיף 7.    (א)  הנאמן חייב לנהל חשבונות בכל עניני הנאמנות.

        (ב) הנאמן חייב לתת לנהנים דין וחשבון על עניני הנאמנות אחת לשנה ובגמר כהונתו, ולמסור להם ידיעות נוספות לפי דרישתם הסבירה.

חובות

סעיף 10.(א)     נאמן חייב לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו.

             (ב) במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות.

18.      נימוקים למתן צו המניעה הזמני

המבקש יטען כי חשש כבד בליבו – ובפרט לנוכח התנהגות המשיבים/הנאמנים עד הנה – חסרת תום הלב, הערמומית והנפתלת, כמתואר לעיל– כי הנאמנים יעשו דיספוזיציה בנכסים, יבריחו תמורתם, ובכך יותירו אותו בפני "שוקת שבורה".

המבקש יטען, כי אין כל מניעה ליתן צו מניעה זמני וכי בנסיבות הקיימות לא יגרם כל נזק במתן הצו לנאמנים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן מובהק, שכן הבקשה עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין מתן צו מניעה זמני, ובפרט לנוכח העובדה כי אי הנוחות שתיגרם למבקש אם לא ינתן הצו עולה על אי הנוחות שתיגרם למשיבים/הנאמנים. 

ראה לענין זה זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 613 – 620 והאסמכתאות המובאות שם.

19.      הדברים שתוארו לעיל שהם קצה קצה הקרחון, עומדים בניגוד מוחלט לאמור בחוק הנאמנות ובניגוד לכל דין. כאמור, המבקש עותר בבקשתו זו, להקפאה מוחלטת של כל ההליכים בתיק זה, ובכללם, צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים ו/או מי מטעמם ו/או על מנהל העיזבון, לבצע כל דיספוזיצה בנכסים שתוארו בתחילת בקשה זו, לרבות מכירתם שעבודם, העברתם לאחר בתמורה או שלא בתמורה, וזאת עד לבירור התביעה שהמבקש עומד להגיש כבר בימים הקרובים כנגד הנאמנים, לרבות תביעה לביטול הנאמנות כליל.     

20.      כמו כן, ומבלי למעט מהאמור לעיל, המבקש שומר על כל טענותיו ו\או זכויותיו לטעון טענות נוספות עפ"י הדין והחוקים ו\או התקנות הרלוונטיים בבית דין נכבד זה ו\או בפני כל ערכאה מוסמכת אחרת.

21.      לאור האמור לעיל, מתבקש בית הדין הנכבד, ליתן את הסעד המבוקש, ולהוציא מלפניו צו מניעה זמני במעמד צד אחד, וזאת בכדי למנוע דיספוזיציות בנכסים עד לבירור התביעה. כמו כן מתבקש בית הדין הנכבד לזמן את המשיבים לדין, ולחייבם בהוצאות ביה"ד ובשכ"ט עו"ד.