טיפש היה מי שחשב שאפשר יהיה למנוע מפגש של המשפחה עם הסבא. הימים ההם כפי שנהגו בויזניץ של ר' משה'לה שאז היה בניהול ר' מנדלי כשר' ישראל הגיע לשווייץ בתקוה כי שם יאפשרו לו להכנס לאבא, עמדו שם קבוצה של אברכים שהכו אותו מכות רצח וזרקו אותו מכל המדרגות. הוא יצא משם בשן ועין ולא הצליח לראות את האבא (הסיפור ההוא דווח באותן הימים בהרחבה על פרטיו ב'פנים חדשות')
בימינו ישנן מספיק דרכים איך לעקוף כל מצב כזה ובכל מקום כולל בגור ששם האלימות היא קשה ואכזרית, גם אותה ניתן היום לשבור ובגדול ולא אכנס כאן לפרטים. בימינו אין מנוס, חייבים לשנות את השיטה. כשנאבקים צריך להפעיל את המח ולא עוד את הכח. מי שעדיין חושב שעם כח הוא יצליח, הוא חי בטעות מרה
אם לבן של הרבי היה טיפ טיפת חכמה הוא היה משחק אותה באדרבה, אומר לאחות אתם רוצים להגיע ולראות את האבא בבקשה, ואם אינו רוצה שהם יהיו בשבת עם האבא בחיפה, היה עליו לשלוח את האבא לצפת רשמית ולהזמין לשם את הבת החתן ואת הילדים וכשהם ישובו לניו יורק הרבי יחזור לחיפה. מעטים היו יודעים בכלל שהם הגיעו. במעשה שעשו בסרט ויזניץ הם גרמו שאין עוד ילד בעולם החרדי שאינו יודע כל פרט ממה שקרה כאן. התמונה איך שהחתן חודר לבית מעל לסורגים זעזעה את העולם, וגרמה לבת לנצח בסיבוב הזה
המלוה מלכה שהרבי עשה לבן במוצאי שבת בקיסריה היה נראה יותר כסעודת אבלים מאשר סעודה שמחה, אם לבן היה טיפ טיפת שכל הוא היה משחק אותה מלכתחילה אחרת והעולם החרדי והחסידי הגדול כלל לא היה מתעניין במלחמות סרט-ויזניץ. עובדה היא, כי עד ליום שישי האחרון מיד עם פרסום התמונות רוב רובו של העולם החרדי כלל לא התעניין ולא עניין אותו מה שקורה בסרט ויזניץ. הצעד המטופש הזה גרם לסרט ויזניץ נזק בל יתואר, וחבל
השינאה של המנוול שאולזון לגור המאלצת אותו לדחוף ולכלך על גור מעבירה אותו על דעתו ושוב בכתבה על הצורך בשכך הוא מראה שלו עצמו אין מהמצרך הזה בנדיבות תגיד לי חיים מה קרה הגערס הרביצו לך פעם ? וא"כ אז הם דפוקים כי סימן שלא הרביצו לך חזק וחבל
השבמחקגערער נבל.
השבמחקאתה שוב מוכיח שאתם מתלמידיו של מי שנאמר עליו "והוא יהיה פרא אדם" או של אחיינו שהובטח "על חרבך תחיה".
אתם כמו האיסלאם הקיצוני - בטוחים שהכל הולך עם אלימות.
מי יתן שבקרוב יזכו גם גור וגם כלל ישראל להיגאל "ממכם" גאולת עולם מהגלות האיומה של ה-16 שנים הללו.
נקודה למחשבה למוסדות סערט ויזניץ יועציה שריה וחכמיה:
השבמחקשימו לב שבתוך תוכיכם רבים מלביני השיניים בשבוע האחרון משפופי הראש, וזה אומר דרשני... וישכיל המשכיל השכל וידוע..
כל הבלגאן נובע מזה שהבן והנכד לא הלכו לצבא, הדור שהלך לצבא ידע לחיות בשלום
השבמחקזה מה שמצאתי בכיכר השבת, האם יש לך מה להגיב בנושא?
השבמחקהשפיצים קיבלו 30 שנה כבוד מלכים בסערט ויזניץ
מישרה:- חתן האדמור כיהן כרב הקהילה של חתנו בארה"ב!
כסף:- קהילת האדמור שילמה את כל חתונות ילדיו !
וכעת שימו לב : בנו הגדול של שפיץ נפל לפני מספר שנים בהשקעה גדולה עד כמעט לפשיטת רגל
נחשו מי שילם את כל חובותיו ?
נכון
כל קהילת סערט ויזניץ לקחה על עצמה הלוואות וחובות כדי לשלם את השקעתו הגרועה !
האדמור שילם ואחזיק את כל הוצאותם הכספיות
כבוד: הם קבלו את כל הכבוד הראוי מקהילת האדמור
מכירים את "וישמן ויבעט "?
זה מה שקרה
הם רצו הכל
גם לנהל את הקהילה
לנשל את בנו יחידו של האדמור מרבנותו שהרבי הכתיר אותו לרב אבד שליט"א
לפגוע בו
ללכלך עליו בכל דרך אפשרית
Dear r Chaim
השבמחקI grew up in Flatbush my backround has a heimish twist
Today I do not associate with chassidus or live in their world and don't follow any rebbes
My point is as follows
At a young age just 14 years old I was in a very difficult situation socially and my father who like many who came from Europe by boat got off in chaifa, and settled there together with his mother and siblings. Eventually they made it to the United States and kept a kesher with seret over the years.
So it was decided, off to Israel out of all places seret vizhnits!
I wasn't chasidish and definitely wasn't the best choice for me either but one thing is for sure, I have enormous respect for the sereter rebbe, here are some of the reasons.
The rebbe on numerous occasions would ask about me and if there was anything that I needed, he would invite me to come join him for shabbos meals as well I've been with him on many shabbosim at his house in tzfas.
The humility he shows for anyone no matter your status in life is unbelievably, the love and warmth I still feel to this day even though I don't have anything to do with chassidus.
I'll never forget in miron, the rebbe was about to enter the car when he saw me in the corner and walked over to me kissed me on the forehead asking me, if everything is ok, do I need anything!
Is this the same rebbe you were talking about?
How about when I left the yeshiva to return home i went to the rebbe to say good bye, he somehow read my mind and asked why I am withholding and not telling him what I wanted to say ( I was afraid of telling him about certain things that was going on in yeshiva which if he knew would cause him a lot of pain)
10 years later I flew to Israel not having seen or spoken to the rebbe since, I went to the rebbe with a kvittel, I open the door the rebbe jumps up from his chair walks over to me hugging me.
I hope you post this on your blog
Please do not publish my name or email address
Thank you