מכתב למערכת: 'הגדולים והתותים' הגיחזים של דורנו

טייערער ר' חיים,

אכתוב לך כמה מילים בנוגע לגיחזים למיניהם, טוב שאתה מעלה את הנושא, זה חשוב ונחוץ בימינו וזמנינו וטוב שיש סוף סוף מישהו שלא נותן עוד לטאטא מתחת לשטיח, ואשתדל מצידי לעזור באינפרומציה החשובה לענין.

יש ווארט על הפרשה מ'הגאון': כתוב כי השוחד יעוור עיני חכמים, שואל הגאון הרי ראינו במקום אחר שהשוחד יעוור עיני פקחים, מדוע הוצרכה התורה לכתוב שוב ובנוסח אחר?

ועונה על כך הגר"א, ש'חכם' הוא גדר של גדול בתורה, שיודע את ההלכות כמו שצריך, ו'פקח' זה אחד שמבין בהוויות עולם הזה, וצריכים את שניהם. לא מספיק להיות רק חכם או רק פיקח, אסור שיווצר מצב שאף שהוא חכם יודע את כל ההלכות, זה לא יעזור לו, כיוון שהמנובלים יוכלו לרמאות אותו בדרך כזאת שהוא לא יידע שמרמים אותו, ולכן צריך גם להיות פיקח בעניינים שהוא דן בהם.

והנה, גדולי ישראל מדור העבר ודורנו זה, מרוב שקיעותם בתורה כמו למשל הגרי"ש אלישיב זצ"ל, מנין לו לדעת את כל הטריקים והשטיקים שעושים לו, ולכן, הוא סמך ידו על אנשיו שיגידו לו את האמת. אם הם לא אומרים לו את האמת, הוא בבעיה גדולה, אבל הוא מה יעשה?

שמעתי מן המשגיח ר' דן סגל שכמה וכמה פעמים בדק את המשב"קים שלו לבדוק אם הם עושים רצונו או שהם עושים את הרצון שלו כמו הרצון שלהם וד"ל.

אך עדיין זה לא פשוט, גדול בישראל או אדמו"ר מטפל באלפי מקרים ביום, וכי יש אדם שיוכל לרדת לפרטים הקטנים של כל מקרה ומקרה, ואפי' משה רבנו קיבל את הצעת חותנו יתרו למנות תחתיו שרי מאות ושרי אלפים. ולכן אין זה מן הנמנע שאם הגבאים מושחתים, ההוראות שייצאו מלמעלה לא פשוט ואסור לקבלם, כיון שאומדנא דמוכח שהטעו את הגדול שהכריע.

וזה מזכיר לי את הסיפור עם הרב קוליץ שהיה רבה של י-ם שבשנותיו האחרונות נחלש מאד ובקושי תפקד, אך המשיך להחזיק את התפקיד. ומדוע? כיוון שהיו איתו צוות שלם של עובדים, חלקם בני משפחה, ואם היה פורש מהרבנות הם היו מפסידים את פרנסתם, לכן השאירו אותו בכוח בתפקיד ולא לטובתו, לטובת המקורבים. טובתו, וטובת העיר שהיה פורש, (שהרי כל מחלקת הכשרות נחלש מאד בשנים אלו), אך שוב אנשים חושבים על טובת עצמם...

בזמנו שמעתי שר' גדליה אייזמן פרש מלמסור שיחות בישיבה בגיל 80 אע"פ שהיה בשיא כוחו. הוא ידע שאם הוא יישאר וייחלש הוא לא יתפקד כראוי ולא יהי' זה נכון וטוב לישיבה. למעשה, הוא חי עוד 20 שנה. אך אתן לך דוגמא מעניינת מה קרה לאחד מראשי ישיבת מיר זצ"ל ש"רצו לטובתו" שימשיך למסור שיחות בישיבה. הוא כבר היה חלש ולא היה לו כח להכין שיעור, אז השמיעו לו שיעור שהוא מסר בשנים הקדמות וכך הוא חזר על זה לפני הציבור, פעם אחת הוא התחיל לבלבל שטויות לפני הציבור שנבוך ומאז הפסיקו את הבזיון הזה. וכן קרה עם המשגיח הרב שלמה וולבה שהמקורבים רצו להמשיך וכפו עליו למסור שיחות בחולשתו והבזיון היה רב, כך שלאחר ארבע דקות של שיחה הוא נחלש והחל לדבר באופן לא ברור.

אני כותב לך את כל הנ"ל, כיוון שיש מצבים שצריך לדעת לעשות סוף לבזיון המתמשך בגדולי ישראל. הרי בשנים האחרונות הגרי"ש היה חלש מאד, ונכדו מכר לו אני לא יודע מה? וכי כך הוא יכול להחליט באמת?

על הבזיון שעשו לאדמו"ר מויזניץ זצ"ל שהביאו אותו לטיש חצי מת אין צורך לדבר, התמונות אומרות הכל...

אבל ר' חיים, מה לנו להלין אם כבר אצל אלישע זה קרה, והאמן לי, עדיין לא הגענו למצב שאחד המשבק"ים הודף אשה בדדיה כפי שגיחזי עשה. וגם אז הציבור אמר שא"א להאמין לאלישע כי גיחזי מוכר לו תותים, לא?

לכן, אם תשאל אותי, כל העניין הזה של גדול הדור הוא פסול בעיניי. כל אחד צריך שיהי' לו את מורו ורבו ועל פיו יישק דבר. בזמנו עשו להרב בעלסקי מתורה ודעת טרור על כך שהוא התיר את התולעים של הדגים בניגוד לפסק של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והוא אמר לי, זה שמחזיקים ממנו גדול הדור איו לי בעיה עם זה, אך זכותי לחלוק עליו היכן שאני מוכיח זאת מההלכה. וזה מה שאני אומר, כל אחד יעשה כהוראת רבו ושלום עליך כל הסיפור הזה של גדול הדור.

למשל, היה את הסיפור הזה של המכתב של הגרי"ש נגד משפחה, יילך כל אדם לרבו וישאל אותו אם מותר לו להכניס עיתון משפחה לבית, ויעשה מה שיורה לו. באירופה שלפני המלחמה, כל אחד עשה כהוראת רב הקהילה שלו. לא על כל שטות נסעו לוילנא לר' חיים עוזר או לראדין לחפץ חיים.

אגב, בעניין גור. ההיסטוריה מראה לנו, כל מקום שהיה שם דיקטטורה נוראית, כשהיא נפלה כל הלכלוך יצא החוצה, כך שכיום כשאנו אוחזים באמצע הנפילה של גור לאט לאט ישלחו לך עוד ועוד סיפורים על הזוועות שקורה שם.

כל טוב, א גוטן שאבעס,