דפים

יום שלישי, 20 במרץ 2012

למתבונן - מהלויה לשבעה להלויה ולשבעה

משהו מעניין קורה. הלך לעולמו האדמו"ר מויזניץ, אלפים ליווהו, הבנים ישבו 'שבעה' והחסידים התאבלו, והנה, איך שרק קמו מן ה'שבעה' ביום השבעה ממש, הלך לעולמו זקן ראש הישיבות הגאון רבי פנחס שיינברג זצ"ל ומחר הלווייתו ושוב יושבים 'שבעה', וחלילה אל נפתח פה לשטן, על פי מצבם של כמה מן הרבנים החשובים בעולם החרדי אף אחד אינו יודע מה יולד יום

אני יודע שימצאו מי אשר יזלזלו יטענו כי מדובר בזקנים. האדמו"ר מויזניץ היה בן 96, והרב שיינברג בן 101, אבל ידועים דברי הרמב"ם שאין זה משנה באיזה גיל הלכו לעולמם, המציאות הזו אומרת הרבה. ראשית, פחות זכותים לכלל ישראל, בדרך כלל מצבה של ישראל נמדד על פי מצב הזכויות הכללי, וכאשר בעל זכויות רבות הולך לעולמו המצב קשה יותר

שימו לב, זה התחיל עם חסיד עבר למתנגד, המרמז כי יש לנו כאן עסק עם הכלל כולו לא רק עם חוג מסויים, ועל כולנו לפשפש במעשינו

איך מתמודדים עם המצב הזה. הלא זה סופו של כל אדם אף אחד לא חי לעולם. הדרך הוא על ידי שניצור בעלי זכויות, ואת זה כל אחד מעמנו יכול לעשות. אין זה מספיק שניצור אלילים, מאלו יש יותר מדי. חייבים אנו ליצור צדיקים אמיתיים לא רק מי שמכונים כך. כאן בעיית כלל ישראל בימינו, אנו מרמים את עצמנו ואומרים, הנה הלך לעולמו צדיק אחד מויזניץ ובמקומו באו שני צדיקים, אז מצבנו הרבה יותר טוב. כאן הטעות המרה. איננו מחפשים צדיקים כאלה, אנו זקוקים לצדיקי אמת, ולזה יכול כל אחד להגיע. אל לנו לסמוך על מי שמכונים צדיקים כי הם יהיו צדיקי הדור, כך דרכו של השטן להטעות את הציבור כי הנה יש לנו הרבה צדיקים ויש על מי לסמוך. לא ולא, אין לנו צדיקים כלל, יש לנו שחקנים ולא צדיקים. אין מנוס אלא להשקיע בצדיקי אמת, כאשר כל אחד מאתנו משתדל להיות יותר טוב כך נשיג הרבה יותר