המצב כמות שהוא היום, הוא פרי באושים של הרב טוביה ווייס שלא קלט מה הפירוש להיות רבם של הקנאים שמטבעם הורסים ולא בונים, הוא האמין כי בכח הוא יצליח והפסיד לכל אורך הדרך. המציאות, שהמשטרה לא חששה לעצור את הגבאי שלו, היא ההוכחה שאינם מפחדים ממנו
איני יודע של מי היתה ההחלטה לפני שבועיים לא לאפשר למפקד משטרת ירושלים להכנס לביתו. אם הגבאי החליט לבד, זה חמור מאוד, ואם הרב ווייס החליט כך, הוא טעה טעות מרה. גם אם נניח שניסו שחם אדם קשה ולא הגון, הרב ווייס היה חייב לאפשר לו להכנס לדבר עמו ולהזהירו
בעיית הבעיות של הרב ווייס שהוא מעדיף שלא להפגש ולא לדבר עמו מפני שקשה לו להשיב על טענות קשות שיש לרוב הציבור נגד מעשיהם של טרוריסטים המכונים קנאים או סיקריקים. הוא לא רוצה להתייצב נגד הסיקריקים בגלוי אז הוא מעדיף לברוח, וככה לא עושה מפקד
על הרב ווייס היה להחליט לכאן או לכאן ולא לשחק משחקים, כאשר הוא עם הסיקריקים הוא סיקריק וכשהוא עם המשטרה הוא אנטי אלימות. גל המעצרים הגיע רק מפני שלא הצליחו להדבר ולעשות סדר יחד עמו
המציאות שבפרשת בתי ורשא לא הצליח הרב ווייס להכריח את הצדדים להתייצב לדין תורה אין טובה מזו להוכיח כי אינו מנהיג. אם הוא היה חכם ורואה את הנולד, הוא חייב היה לעשות סדר שם, וזה אפשרי, הוא יכל להכריח את הצדדים אם היה רוצה. אבל, הוא פחד שמא חסידי גור יחרימו את ההכשר של 'העדה החרדית' ובשביל שלא להפסיד כסף הוא זז הצידה ומאפשר למצב הזה להימשך
ההידרדרות בבתי ורשא היא אשר הולידה את המצב הזה. בלעדיה אף אחד לא היה מסייע למשטרה לתפוס יהודים חרדים. הרב ווייס באי ראייתו את הנולד החריב יותר מאשר בנה, איומו עתה כי יהפוך את ירושלים אם לא יחליפו את מפקד משטרת ירושלים היא טעות נוספת על שורת טעויות אחרות שעשה. המשטרה אינה יכולה להכנע, מי שבסופו של דבר ישלמו את המחיר יהיו אנשי ירושלים הסובלים היום מחוסר של מנהיג היודע איך לנווט את הספינה במצב של גלים סוערים