הציונות
הדתית הביאה לחיסול גוש הימין
הרב
איתי אסמן יו"ר ארגון תורת לחימה במאמר נוקב אחרי הבחירות בכתבה חריפה נגד
הציונות הדתית שקידמה את קמפיין השמאל נגד החרדים ובכך ריסקה את גוש הימין האמוני.
מאמר חובה!!!
סמוטריץ
סטרוק ועמיחי אליהו אין לכם מחילה על מה שעשיתם.
המאמר
המלא
המסיכה
של השמאל נפלה
המערכת
הפוליטית והתקשורתית בישראל רשמה לאחרונה רגע של התפכחות צורמת. אביגדור ליברמן,
מי שבנה קריירה שלמה על קמפיין תקיף, חריף ובלתי מתפשר נגד הציבור החרדי, האיש
שהצהיר שלא יעביר להם אגורה ושילח בהם חיצים ארסיים, מודה כעת בפה מלא כי אין מנוס
מחוק גיוס רך ובהסכמה. הוא מוכן לפשרות הרבה יותר מרחיקות לכת לקראת החרדים
מהמתווה שגיבש הליכוד בעשרות דיונים ארוכים בוועדת החוץ והביטחון יחד עם החרדים.
אל
ליברמן מצטרפים כלל חברי האופוזיציה, מגדי איזנקוט ועד נפתלי בנט ויאיר גולן,
שמקיימים מגעים שקטים עם נציגי המפלגות החרדיות סביב אותן פשרות בדיוק ומעבר לכך.
אותם
מתווים הוגדרו במשך חודשים ארוכים על ידי האופוזיציה עצמה והתקשורת כ"חוקי
השתמטות בזויים" כאשר הליכוד ומפלגות הימין ניסו לקדם מתווים קשוחים הרבה
יותר עם מכסות גיוס וסנקציות.
כעת, כשהשמאל והאופוזיציה עושים זאת, המהלך מוצג כפרגמטיזם ואחריות לאומית. הפער המקומם הזה מחייב חשבון נפש נוקב, בעיקר בקרב מגזר הציונות הדתית. השאלה איננה רק מדוע הפוליטיקאים שינו את טעמם, אלא כיצד מגזר שלם, אידיאליסטי, חכם ומסור כמו המגזר הדתי-לאומי, נפל קורבן למבצע השפעה מתוחכם וממומן שהופעל נגדו.
2️⃣ הפריטה על הכאב: הלב הטוב כנקודת תורפה
מבצעי השפעה אינם פועלים בחלל ריק; הם נבנים על קרקע רגשית קיימת, אותנטית וכואבת. הציבור הדתי-לאומי נושא על כתפיו נטל ביטחוני עצום. במלחמה הנוכחית שילם המגזר מחיר דמים כבד מנשוא: מאות נופלים הי"ד, אלפי פצועים (שהקב"ה ישלח להם רפואה שלימה בתוך שאר פצועי המלחמה וחולי עם ישראל), ומשפחות שלמות שחייהן התהפכו בסבבי מילואים אינסופיים. הכאב והשחיקה היו אמיתיים לחלוטין.
כאן נכנסה לפעולה שיטת הפעולה המוכרת של קמפיינים פוליטיים: לקיחת כאב עמוק, העצמתו הקיצונית, וניתובו לעבר מטרה מוגדרת מראש. ראינו את המנגנון הזה בדיוק בקמפיין החטופים. כולנו כאבנו את כאב החטופים וייחלנו לשובם, אך הקמפיין הפוליטי השתמש בכאב זה כדי לטעון שלממשלה ולימין פשוט "לא אכפת", שהם "מפקירים חטופים" וכי הפתרון היחיד הוא כניעה ועצירת המלחמה, טענה שהתבדתה כאשר דווקא הלחץ הצבאי הוא שהביא לשחרורם.
באותו אופן בדיוק הופעל המנגנון בסוגיית הגיוס: הכאב והזעם של המילואימניקים תועלו לאפיק יחיד: החרדים הם האשמים הבלעדיים בקריסה, והפתרון חייב להיות מיידי, מוחלט, כאן ועכשיו, באמצעות סנקציות כלכליות וגזירת תקציבים, תוך שלילת כל אפשרות להסדרה הדרגתית. כך, חלקים בציונות הדתית דיברו לראשונה בחייהם בשיח של כפייה.
3️⃣ אבסולוטיזציה
של ערך יחיד ומחיקת המכלול
השלב
השני במבצע ההשפעה היה בידוד ערך אחד מתוך מכלול הערכים הלאומי. גיוס חרדים לצבא
הוא ערך חשוב וצודק, וההגדרה ההלכתית של המערכה כ"מלחמת מצווה" היא יסוד
אמוני מובהק. אולם ניהול מדינה ומדיניות תמיד דורש שקלול של מכלול ערכים מול
החלופות הקיימות במציאות.
הקמפיין
מחק לחלוטין כל שיקול אחר: שאלת שלמות הממשלה, ניהול מדיניות המלחמה, צביונו
היהודי של הצבא, הסכנה שבהפלת מחנה הימין, עלייתה של ממשלת שמאל עם תמיכת המפלגות
הערביות, האיום על מערכת הביטחון וההתיישבות, או סגירת ערוצי תקשורת ימניים על ידי
״הדמוקרטים״. הכל הושטח לכדי דיכוטומיה פשטנית: "או שוויון בנטל עכשיו, או
שאתם שותפים להפקרות". מיקוד המבט
באובייקט יחיד עיוור את עיניהם של רבים מלראות את התמונה המלאה.
4️⃣ הנאיביות
של "האידיוט השימושי"
בשיח
המדיני, המונח "אידיוט שימושי" אינו מתאר אדם חסר שכל, אלא אדם
אידיאליסט ונאיבי המקדם בלהט מטרה הנראית לו צודקת, מבלי להבין שגורמים בעלי
עניין רחב יותר רותמים אותו לטובת מטרותיהם הפוליטיות.
למרבה הצער, חלקים נכבדים מהשמאל הדתי, כולל ארגונים כמו "צהר" ו"בית הלל", רבנים ואנשי תקשורת מגזריים, משמשים כ"דתיים שימושיים".
עיתונאים
וגופי תקשורת מובהקים משמאל פנו אל הרבנים, פתחו בפניהם במות מכובדות וחיבקו אותם
בחום, כל עוד הם תקפו את השותפים החרדים ואת מפלגות הימין. נעשה כאן "שימוש בתלמידי
חכמים": פונים אליהם רק כשהדבר משרת את האג'נדה.
הראיה החותכת לכך ניצבת כעת לנגד עינינו: כעת, כאשר ליברמן, איזנקוט ובנט מציעים פשרות ומחזרים אחר החרדים כדי להקים ממשלה אלטרנטיבית, אף עיתונאי אינו פונה לאותם רבנים כדי שיכתבו מאמרי תוכחה על ביטול "מלחמת מצווה", גם המילואימניקים לא נקראים כדי להפגין מול ראשי ״גוש השינוי״. השימוש בהם הסתיים, והם נותרו מאחור, מבויישים.
5️⃣ ההתפכחות
והלקח לעתיד
מבצע
ההשפעה הזה רשם הצלחה תודעתית: הוא ערער את הלכידות הפנימית של מחנה הימין, פגע
בתמיכה הציבורית בממשלה ויצר שסע עמוק בין הציונות הדתית לציבור החרדי. התודעה
הציבורית הונדסה בדיוק לפי התוכנית.
הציונות
הדתית חייבת ללמוד מאירוע זה לקח מכריע להמשך. הלב הטוב, המחויבות למדינה והנכונות
להקרבה אינם תחליף לראייה מפוכחת של המפה הפוליטית, הרעיונית והחברתית. אסור לתת למניפולציות רגשיות, גם כשהן עטופות
בציטוטים הלכתיים ובכאב מוצדק, לטשטש את הבנת המציאות הכוללת. כאשר מחבקים אותך
משמאל רק כדי לפגוע באחיך יראי השמיים או המסורתיים ראוי לבדוק היטב מי מפעיל את
הבובה, ומי מושך בחוטים.
דווקא
האחריות הכבדה על המדינה, זהותה וביטחונה מחייבת אותנו -
לא
להיות דתיים שימושיים.
הכותב
הוא יו"ר ארגון תורת לחימה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.