*בל תשחית — אל תבזבז את קולך בבחירות: עתיד עולם התורה מונח על הכף*

 

הרב אליעזר שמחה ווייס

*בל תשחית — אל תבזבז את קולך בבחירות: עתיד עולם התורה מונח על הכף*

בפרשת לך לך אנו קוראים על המחלוקת שהתעוררה בין רועי אברהם לרועי לוט. אברהם אבינו פונה אל לוט ואומר: ״אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ״ (בראשית י״ג, ח׳).

אברהם אבינו אינו מתעלם מן המחלוקת ואינו טוען שאין הבדלים בין הצדדים. הוא מזכיר ללוט עיקרון חשוב: גם כאשר יש חילוקי דעות, האחריות המשותפת אינה נעלמת. לפני שנפרדים, צריך לעשות כל מאמץ כדי למצוא דרך להמשיך יחד.

המסר הזה חשוב במיוחד לקראת הבחירות בישראל, שייערכו ביום שלישי, כ״ו בתשרי תשפ״ז, 27 באוקטובר 2026. השאלה העומדת לפנינו אינה רק כמה קולות יקבל כל צד, אלא האם הציבור שומר התורה והמצוות ישמור על כוחו בשעה שבה עתיד עולם התורה בארץ ישראל עומד בפני אתגרים כבדים.

בשנים האחרונות מתרבים הקשיים והמגבלות המכבידים על משפחות בני תורה. הפגיעה בתמיכות ובסיוע למשפחות, ובכלל זה בכל הנוגע למעונות היום, אינה עניין של מה בכך. מאחורי ההחלטות עומדים הורים המבקשים לפרנס את משפחותיהם, ילדים הזקוקים למסגרות חינוכיות ומשפחות הרוצות לגדל את ילדיהן בדרך התורה.

כאשר משפחות חוששות לעתידן וליכולתן לחיות בארץ ישראל ולחנך בה את ילדיהן, אין מדובר בעוד ויכוח פוליטי. יש חשש שמשפחות צעירות יתקשו לבנות כאן את עתידן ויחפשו אפשרויות בחוץ לארץ, לרבות שליחת ילדיהן ללמוד שם. מי שרוצה שעולם התורה יוסיף לפרוח בארץ ישראל חייב לדאוג לכך שמשפחות בני תורה יוכלו להמשיך לחיות כאן ולגדל כאן את הדורות הבאים.

דווקא בשעה כזאת, כוחו הציבורי של עולם התורה הוא צורך חיוני. הוא מאפשר להשמיע קול, להשפיע על החלטות ולפעול למען צורכי המשפחות והחינוך התורני. משום כך, הפיצול בין מסגרות המתחרות על קולותיו של אותו ציבור מחייב חשבון נפש רציני.

אין הכוונה לבטל הבדלים בין קהילות או להתעלם ממסורות ומצרכים ייחודיים. חילוקי דעות הם דבר טבעי, ולעיתים יש להם הצדקה. אבל *ההבדלים בין הקהילות אינם פוטרים את מנהיגיהן מן האחריות המשותפת לתוצאות החלטותיהם.*כאשר עתיד עולם התורה מונח על הכף, אין די בכך שכל מפלגה תסביר מדוע דרכה צודקת. עליה לבחון גם מה המחיר שהציבור כולו עלול לשלם.

מנהיגות נבחנת לא רק בנאמנות לדרך, אלא גם ביכולת לראות את התמונה הרחבה. כאשר התמודדות נפרדת עלולה להביא לאובדן קולות, להחלשת הכוח הציבורי ולפגיעה באינטרסים המשותפים, חובה לבדוק אם אפשר להגיע להבנה.

*אין זה הזמן לפיצולים מיותרים. אין די לשמור על כוחו של כל צד בנפרד, אם התוצאה היא החלשת עולם התורה כולו.* דווקא כאשר הלחצים על הציבור שומר התורה והמצוות גוברים, נדרשת אחדות מעשית במקום שבו היא אפשרית. אין זו קריאה לוותר על עקרונות, אלא דרישה שלא להפוך מחלוקות פנימיות למכשול בפני הגנה על צורכי הציבור כולו.

חז״ל אמרו: ״איזהו חכם? הרואה את הנולד״ (אבות ב׳, ט׳). החכמה מחייבת לחשוב לא רק על הכוונות של היום, אלא גם על התוצאות של מחר. קולות שאובדים בגלל פיצול אינם חוזרים לאחר הבחירות. אם יתברר שכוח שהיה יכול לסייע לעולם התורה אבד, לא יהיה אפשר לתקן את הדבר בדיעבד. ההשלכות עלולות ללוות את הציבור שנים רבות, בנושאים הנוגעים לחינוך הילדים, לתמיכה במשפחות ולהמשך קיומו של עולם התורה בארץ ישראל.

כאן ראוי להזכיר גם את מצוות בל תשחית. אין הכוונה לקבוע שאובדן קולות הוא בהכרח איסור הלכתי של בל תשחית. אולם המצווה מלמדת אותנו שאין לבזבז דבר שיש בו תועלת כאשר אפשר לשמור עליו. אם כוח ציבורי נחוץ כל כך לשמירת עולם התורה, האם אין חובה לעשות כל מאמץ כדי שלא לאבד אותו ללא צורך?

 

בפרשתנו אברהם אבינו אומר: ״אל נא תהי מריבה״. אמנם בהמשך אברהם ולוט נפרדים, ואין ללמוד מכאן שכל פרידה פסולה. אבל יש הבדל בין פרידה לאחר שמוצו האפשרויות להגיע להסכמה לבין פיצול שמתרחש בלי שנעשה די כדי למנוע אותו. אברהם אבינו ממלמד אותנו שלפני שנפרדים, צריך לזכור את האחווה ולנסות למנוע את המריבה.

לקראת יום הבחירות הקרוב, ביום שלישי, כ״ו בתשרי תשפ״ז, אין עוד מקום לדחות את ההחלטות. החשבון צריך להיעשות עכשיו, ולא לאחר שיתברר המחיר. על ההנהגה לבחון אם אפשר להגיע להבנות ולמנוע אובדן קולות. גם הציבור צריך לשאול את עצמו כיצד הצבעתו תשפיע על כוחו של עולם התורה, ולא להסתפק בשיקולים של השתייכות והעדפה אישית. בבחירות, לכל קול עשויה להיות משמעות, ופיצול מיותר עלול לעלות לציבור ביוקר.

אין צורך שכולם יסכימו על הכול. אבל כאשר עומד על הפרק עתידם של ילדינו והמשך קיומו של עולם התורה בארץ ישראל, אסור להניח למחלוקות למנוע הסכמה שאפשר להשיג. האחריות המוטלת על מנהיגי הציבור אינה רק לדאוג למסגרת שהם עומדים בראשה, אלא גם לשקול את טובת הכלל ואת המחיר שהציבור כולו עלול לשלם.

״כי אנשים אחים אנחנו״. זהו המסר של אברהם אבינו, וזו גם התביעה העומדת לפנינו לקראת הבחירות. האחריות אינה מסתיימת בהצדקת דרכנו; היא מחייבת אותנו לחשוב על כלל הציבור ועל התוצאות של מעשינו.

*עתיד עולם התורה חשוב מכדי להפקירו בידי פיצולים שאפשר למנוע. בל תשחית — אל תבזבז את קולך, ואל תיתן למחלוקת להחליש את הכוח שכולנו זקוקים לו*.

 

*הרב אליעזר שמחה ווייס*