ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי שוחח בשיחת וידאו עם קפטן סמית' מצ'צ'אר, ושיבח את אומץ לבו ואת קור רוחו

 

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי שוחח בשיחת וידאו עם קפטן סמית' מצ'צ'אר, ושיבח את אומץ לבו ואת קור רוחו. מודי אמר כי המדינה כולה מתפללת לשלומו לאחר שסיכן את חייו כדי להציל אחרים.

הטייס: ידעתי שנדרשת רק עוד דחיפה אחת אחרונה כדי לפתוח את הדלת. למרות הפציעות פתחתי אותה, וכל שאר אנשי הצוות נכנסו ועשו את חלקם. ידעתי שאסור לי לתת לנוסעים למות.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי:

״כל המדינה מתפללת למענך. נערכות תפילות מיוחדות לבריאותך ולהחלמתך. האומץ, קור הרוח והתושייה שהפגנת הצילו חיים רבים. אתה עובר עכשיו תקופה קשה ונאבק על חייך, אבל במעשה שלך הבאת כבוד ל־1.4 מיליארד אזרחי הודו.״

הקפטן סמיט מצ'אר:

״אתה המודל לחיקוי הגדול ביותר שלי. עצם העובדה שאתה מתקשר אליי ומעודד אותי גורמת לי להרגיש גאווה עצומה. מעולם לא חשבתי שתהיה לי הזדמנות לדבר איתך. זה רגע מיוחד מאוד בשבילי.

נפצעתי קשה מאוד. נפלתי על הרצפה, אבל באותו רגע הבנתי שאם אני לא קם ועושה משהו אני עלול למות, וגם אנשים רבים אחרים עלולים למות.

אמרתי לעצמי שאני חייב לקום. אני לא יכול לתת לאנשים שנמצאים במטוס למות.

אני טס כבר יותר מ־17  שנה, וב־11 השנים האחרונות אני משמש כקפטן. אני מכיר את המטוס כל כך טוב, שגם בעיניים עצומות אני יכול להבין מה קורה איתו.

כשהייתי מוטל על הרצפה הרגשתי שהמטוס מתחיל לרדת. הבנתי שזו כנראה ההזדמנות האחרונה שלי ושאני חייב לעשות ניסיון אחרון.

ידעתי שהדלת נמצאת ממש לידי. למרות שהמשיכו לפגוע בי, הצלחתי להגיע אליה ולפתוח את דלת תא הטייס. ברגע שהדלת נפתחה, האחרים נכנסו פנימה ועזרו.

חשוב לי לומר שלא עשיתי את זה לבד. לכולם היה חלק במה שקרה. ברגע שהצלחתי לפתוח את הדלת, האחרים הגיעו וסייעו.

בכל פעם שאני נמצא במצוקה או בכאב אני אומר את תפילת ה'הנומאן צ'אליסה'. גם באותם רגעים המשכתי לומר אותה. מבחינתי, האל הנומאן הציל אותי.

באותם רגעים הייתה לי רק מחשבה אחת בראש: אני לא יכול לתת לאנשים האלה למות.״

מודי:

״שוחחתי גם עם אמא שלך. אמרתי לה שהיא גידלה אותך על ערכים ועקרונות חזקים, והחינוך שקיבלת ממנה ניכר היטב במה שעשית.

הודו יכולה היום לומר בגאווה: הודים אינם אנשים שלוקחים חיים אלא אנשים שמוכנים לסכן את חייהם כדי להציל חיים של אחרים.

כל המדינה גאה בך ומחכה שתחזור הביתה.

אני גם רוצה להודות לרשויות בסעודיה ובאיחוד האמירויות על הטיפול בך. ותזכור דבר אחד: בכל פעם שתצטרך אותי  אני נמצא במרחק של שיחת טלפון אחת בלבד.״