המלבי"ם וספריו
רבינו רגיל לומר את מה שאמר מרן החזו"א זיע"א שחיבורו של המלבי"ם "ארצות החיים" על השו"ע או"ח הוא כדוגמת ה"קצות" על חלק אורח חיים, והתכנית של המלבי"ם היתה לכתוב הלאה על כל השו"ע, ומה שעצר את מלאכתו בסימן לא, מפני שנטרד בחיבורו הגדול על התנ"ך, שראה בזה פיקוח נפש רוחני עבור הדור כדי להציל מן ההשכלה שהשתוללה בזמנים ההם.
ועל זה הוסיף רבינו, כי הגאונות שבספר ארצות החיים היא "גאונות השכל" של המלבי"ם, אך בחיבורו על הנביאים וכתובים רואים את ה"גאונות שברגש", שזה עיקר עבודת האיש הישראלי בהאי עלמא, וכמ"ש "וידעת היום והשבות אל לבבך", והוסיף רבינו שאת הגאונות שברגש רואים רואים בעיקר בפירוש המלבי"ם על שיר השירים, וכמה פעמים זרזני רבינו להגות בפירושי המלבי"ם על שיר השירים בפרט ועל כללות פירושיו בנו"כ.
דרכו של רבינו כמעט בכל פעם שמדבר מפסוקי הנו"כ, לראות את פירוש המלבי"ם, והמטייל במאות ספריו של רבינו רואה שבאופן שיטתי אינו מזכיר שמות של ספרי אחרונים הגם שמדבר על תוכן דבריהם, [רק כותב "בקשו לומר", או "הקשו" וכיו"ב, וכעת אכמ"ל בביאור הנהגה זו], אך פירוש המלבי"ם מוזכר בשמו בספרי רבינו בעשרות מקומות. בינה זאת.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.