אל תתפתו לאשליה: המלכודת של מפלגות ימין לוויין והסכנה למחנה התורני

 

אל תתפתו לאשליה: המלכודת של מפלגות ימין לוויין והסכנה למחנה התורני

ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל מוכיחה שוב ושוב כי כוונות טובות בקלפי עלולות להוביל לטרגדיה פוליטית ביום שאחרי. במחנה הלאומי קיימת נטייה חוזרת להצביע מהבטן – לנהות אחר הצהרות לוחמניות, הבטחות חסרות כיסוי ומפלגות לוויין מימין שמבטיחות "ימין על מלא". אך המציאות בשטח מראה כי התחזקות מוגזמת של מפלגות אלו על חשבון מפלגת השלטון המרכזית, הליכוד, אינה מחזקת את הגוש, אלא מפרקת אותו מבפנים ומעניקה את השלטון ישירות לידי השמאל-מרכז.

כאשר מפלגות ימין מובהקות נוסקות בבחירות ומגיעות למספרי מנדטים דו-ספרתיים, הן אינן מביאות קולות חדשים מהמרכז; הן פשוט שואבות את כוחו של הליכוד. התוצאה של הדינמיקה הזו הרסנית: הליכוד נחלש, ומאבד את מעמדו כמפלגה הגדולה ביותר.

בשיטה הפרלמנטרית הישראלית, מפלגה ראשית חלשה מתקשה לקבל את המנדט להרכבת הממשלה, ומותירה את הזירה פתוחה לראשי מפלגות מהצד השני של המתרס, דוגמת גדי איזנקוט או בני גנץ, לתפוס את מוסדות השלטון.

נקודה כואבת נוספת היא המבחן האמיתי של השמירה על זהותה היהודית של המדינה ועל עולם התורה. בעוד שמפלגות הציונות הדתית מנווטות לעיתים קרובות בין לחצים מגזריים שונים ומתקשות להציג חזית אחידה, דווקא נציגי הליכוד – בהובלת בנימין נתניהו וחברי כנסת כדוגמת דודי אמסלם וחנוך מילביצקי – התייצבו פעם אחר פעם בחזית המאבק הפרלמנטרי. הם נלחמו בנחישות בוועדות ובמליאה למען לומדי התורה ובני הישיבות, מתוך הבנה עמוקה שהמסורת היא בסיס הקיום שלנו.

הלקח ברור: מי שאינו מצביע למפלגות החרדיות, אך עולם התורה והמשך שלטון הימין יקרים לליבו, חייב להבין שרק ליכוד גדול וחזק מבטיח רשת ביטחון למחנה הלאומי כולו. פיזור קולות למפלגות קטנות יותר הוא הימור מסוכן שיכול להסתיים במפח נפש, בהרכבת ממשלת שמאל ופגיעה קשה בערכים החשובים לנו ביותר.