אל תגידו שלא הזהרנו – אייזקונט אמור לשרת את הדיפ סטייט

 

אל תגידו שלא הזהרנו – אייזקונט אמור לשרת את הדיפ סטייט

כתבה שחובה על כולנו לקרוא ולהפנים, פשוט להעביר את הכתבה לכל מי שרק אפשר

מאת: אסטרטג בכיר

אפשר לשנוא את בנימין נתניהו, אפשר לסלוד מהתנהלותו הפוליטית, ומחבר שורות אלו בהחלט אינו נמנה עם חסידיו השוטים, אך יש רגעים גורליים בהיסטוריה של עם שבהם המציאות כופה עלינו להניח את כל המשקעים הרגשיים בצד, להשתחרר מהרעלת הנדסת התודעה הציבורית ולהביט נכוחה אל עבר העובדות האסטרטגיות הקשיחות. המציאות הזו מציבה בפנינו כיום תמרור אדום, בוהק ומאיים, הנושא בגאווה את שמו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. האיש שמנסה למצב את עצמו באולפנים כאלטרנטיבה מנהיגותית שקולה, ממלכתית ואחראית אינו אלא חייל נאמן של מערכת שרלטנית, מסוכנת ומקובעת, מדינאי בתחפושת שאמור להתנהל בדיוק כמו אותה שורה ארוכה ועגומה של קצינים בכירים שברגע שהגיעו אל פסגת השלטון האזרחי התגלתה אפסיותם המוחלטת, חוסר הבנתם האסטרטגית והסכנה העצומה שבהפקדת גורל המדינה בידיהם. איזנקוט לא בא לשרת את אזרחי ישראל ולא את הניצחון הלאומי; הוא נשלח להיות עבד כנוע, פיונר ביצועי של ה"דיפ סטייט" הישראלי, אותה פקידות ביטחונית ומשפטית חשאית ורבת עוצמה שמסרבת לקבל את מרות הדרג הנבחר ומבקשת לנהל את המדינה בשלטון שלט רחוק המשרת אינטרסים זרים ומנוגדים לחלוטין לקיומנו כאן במזרח התיכון.

מערכת הביטחון הנודעת לשמצה של מדינת ישראל, זו שאיזנקוט הוא בשר מבשרה, אחד מאבות הקונספציות המעוותות שלה ומנסח דוקטרינות ההכלה והשקט המדומה, הוכיחה פעם אחר פעם בשלוש השנים האחרונות כי היא חלולה, מבוהלת ומקובעת בדפוסים מיושנים של תבוסתנות מובנית. מדובר באותה מערכת ממש שעמדה כחומה בצורה והתנגדה בכל תוקף, בכל פורום סגור ובכל הדלפה מכוונת, לכל מהלך נועז, יוזם ושובר שוויון במערכה הנוכחית. הציבור חייב לדעת את האמת המרה והמצמררת המסתתרת מאחורי הקלעים: כל ראשי המערכת – באגף המודיעין, בשירות הביטחון הכללי ובמטה הכללי – עמדו על רגליהם האחוריות והתנגדו למבצע הביפרים המבריק וההיסטורי, סירבו בכל תוקף לאשר את מהלך חיסולו של רב-המרצחים חסן נסראללה, התחננו בפני הדרג המדיני שלא להיכנס בשום אופן לציר פילדלפי, והזהירו בנבואות זעם שחורות מפני כניסה למערכה ישירה מול תמנון הטרור באיראן ומפני פגיעה קטלנית ישירה בראש הנחש וחיסולו של עלי ח'אמנאי. לפי התוכניות הכנועות של אותה מערכת פחדנית ומנוונת, המלחמה הזו הייתה אמורה להסתיים בקול ענות חלושה כבר בפסח תשפ"ד, בדיוק בתוך חלון הזמנים המצומצם, המגביל והמשפיל שהקציב הממשל האמריקאי של ג'ו ביידן. ראשי הצבא והביטחון רצו להרים דגל לבן, לקבל הסדר כניעה מחפיר תחת כותרת של עסקאות חילופין, ולהשאיר את חמאס על כנו ואת חיזבאללה על הגדרות של יישובי הצפון, רק כדי לא לזעזע את המערכת הבינלאומית, לא להרגז את פטרוניהם בוושינגטון ולשמור על מעמדם בארגונים גלובליים.

אל מול רפיון השכל והרוח הכללי הזה, מול לחץ אדיר ומתואם של תקשורת פנים וגורמי חוץ, עמד אדם אחד שביצועיו הפנומנליים בשלוש השנים האחרונות ייזכרו בדברי הימים של מדינת ישראל כנקודת המפנה שהצילה את המפעל הציוני מחורבן. בנימין נתניהו, חבוט, מושמץ ומותקף ללא הרף מבית ומחוץ, ניהל מערכה עיקשת ועקובת מלחמות גרילה פוליטיות נגד כולם – נגד הלחץ הבינלאומי הכבד, נגד הממשל האמריקאי העוין, ובעיקר נגד המערכת הביטחונית שלו עצמו, שביקשה בכל דרך לכבול את ידיו, לסרס את הפקודות ולמנוע הישגים צבאיים משמעותיים. נתניהו כפה על המטכ"ל המבוהל את המהלכים האסטרטגיים האמיצים ביותר, אלו ששינו את פני המזרח התיכון והביאו לריסוק מוחלט של ציר הרשע השיעי, לחיסול שיטתי של כל צמרת מנהיגי הטרור, ולתפיסת נכסים גיאופוליטיים קריטיים כמו ציר פילדלפי ורפיח, שחנקו את צינור החמצן והברחות הנשק של חמאס. המערכת השרלטנית הזו, יחד עם השליחים הפוליטיים שלה שמיוצגים בצורה המזוקקת ביותר על ידי איזנקוט, לא יסלחו לנתניהו לעולם על ההצלחה הזו. הם לא יסלחו לו על כך שהוכיח את טעותם המרה בזמן אמת, על כך שחשף את ערוותם המקצועית והרעיונית בפני הציבור, ועל כך שהראה לעם ישראל כולו שאפשר, מותר וצריך לנצח במקום להיכנע ולהתקפל. הם פועלים כעת מתוך יצר נקם עיוור, ומבקשים להחליף אותו בכל מחיר באדם שיהיה כחומר ביד היוצר עבורם, מנהיג בובות שיציית לכל פקודה של הגנרלים.

גדי איזנקוט הוא בדיוק האיש המיועד והמתוכנת למשימת הכניעה והחזרת הקונספציה הזו אל השולחן. הוא יהיה התוצר הסופי, הזרוע התפעולית והצייתנית ביותר, כלומר הת.פ. המובהק של מערכת ביטחונית מסוכנת שאיבדה לחלוטין את המצפן הציוני הבסיסי שלה ומעדיפה לשרת אינטרסים זרים ואג'נדות גלובליות על פני שמירה על האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל. איזנקוט לא יקבל החלטות מתוך תעוזה, יצירתיות או דאגה לעליונות ביטחונית בשטח; הוא יפעל אך ורק לפי התכתיבים המושמעים במסדרונות הפקידות הבכירה, לפי המלצותיהם של אולפני התקשורת המשומנים המהנדסים את התודעה, ולפי הדרישות של גורמים דיפלומטיים מעבר לים שרוצים לראות כאן מדינת ישראל חלשה, מצומצמת, מדממת ומורתעת, שחיה על חסדי הקהילה הבינלאומית. אם חלילה יינתן להגה השלטון וההנהגה לעבור לידיו או לידי אנשים מסוגו וממילייה שלו, המדינה כולה תיקלע לכאוס מטורף, פנימי וחיצוני כאחד. כל ההישגים האדירים וההקרבה המונומנטלית של השנים האחרונות יימחקו במחי יד אחת של חתימה על הסכמי כניעה מבישים, הרפיסות וההכלה תחזורנה לשלוט במסדרונות השררה, והאויבים המקיפים אותנו יזהו מיד את רוח החולשה והרפיון ויסתערו עלינו בעוצמה מחודשת מכל החזיתות.

רבותיי, מדובר בסכנה קיומית מוחשית, ברורה ומיידית לחלוטין שאסור לעצום מולה עיניים. מול האיום הנורא של שלטון הגנרלים הכושלים ושל מנגנוני הדיפ סטייט המבקשים להשתלט על הדמוקרטיה הישראלית, אין לנו שום ברירה פוליטית או מוסרית אלא לבחור ביציבות המוכחת ובמי שהוכיח עמידה איתנה, עקשנית ובלתי מתפשרת בלחצים קשים מנשוא ששום מנהיג ישראלי אחר לא היה עומד בהם שבוע אחד. מי שאוהב את מדינת ישראל באמת, מי שחפץ בחיים, בריבונות ובביטחון אמיתי ומתמשך לילדיו ולדורות הבאים, מבין היטב שאין לנו כעת את הפריבילגיה לערוך ניסויים פוליטיים הרפתקניים ומסוכנים עם אנשי צבא שלא מבינים מדינאות מהי. גם עבור מי שלא מסמפט את דמותו של בנימין נתניהו, ברור לחלוטין בנקודת הזמן הזו שחייבים לתת לו לפחות קדנציה נוספת אחת מלאה כדי להשלים את המלאכה ההיסטורית, לבצר את גבולות המדינה ללא עוררין, ולנקות אחת ולתמיד את האורוות המנוונות של מערכת הביטחון הנודעת לשמצה. עדיף בהרבה להישאר במצב הקיים, המוכר, המיוצב והמוכח בשטח, מאשר להמר בהימור מטורף על עצם קיומנו ולהשליך את גורל הבית השלישי לידיו של עבד כנוע של המערכת השרלטנית. זהו מאבק איתנים על עצם הקיום, הריבונות והכבוד הלאומי שלנו בארץ הזו, ואסור לנו בשום אופן למעוד, להתפתות או ליפול במלכודת האשליות הכוזבות שמציבים בפנינו הגנרלים בדימוס באולפנים.