סכנה קיומית: מתווה השמד של אייזנקוט והרוח שמאיימת על עולם התורה והביטחון של עם ישראל

 * סכנה קיומית: מתווה השמד של אייזנקוט והרוח  שמאיימת על עולם התורה והביטחון של עם ישראל

עולם התורה והיהדות הנאמנה ניצבים בימים אלו מול אחת המערכות הקשות והמסוכנות ביותר שידע הציבור החרדי מאז קום המדינה. תחת מסווה של "שיוויון בנטל" ודאגה לביטחון המדינה, מובילים גורמים פוליטיים שונים מתווים קיצוניים שכל מטרתם היא אחת: גדיעת קול התורה והחרבת עולם הישיבות – המגן האמיתי על יושבי הארץ הזו. בראש המערכה הזו ניצב חבר הקבינט לשעבר, גדי אייזנקוט, שהצעותיו האחרונות חושפות חוסר הבנה מוחלט, ועצוב מכך – רצון עז להצר את צעדיהם של לומדי התורה.

המתווה המבוהל והחריף שהציג אייזנקוט, לפיו יש להגביל את הפטור או הדחייה בגין "תורתו אומנותו" למכס זעום ומזלזל של שלושה אחוזים בלבד (3%) מכלל בני הישיבות, אינו פחות מניסיון גזירה רוחני. לקחת ציבור של רבבות עמלי תורה, המוסרים את נפשם יומם וליל באוהלה של תורה, ולהפוך אותם ליעד למעצרים, רדיפות וסנקציות, זוהי פגיעה ישירה ביסוד הקיום של העם היהודי. 

עם ישראל שרד אלפי שנות גלות ורדיפות לא בזכות כוחו הצבאי ולא בזכות רוביו, אלא אך ורק בזכות אותם נערים ואברכים השוקדים על דפי הגמרא ומחזיקים את העולם בלימודם. הרצון לכפות גיוס המוני ולקבוע מכסות חנק כאלו הוא הכרזת מלחמה על השבת, על התורה ועל הקדושה.

אך אין זה מפתיע שדווקא מאייזנקוט יוצאת הרוח המסוכנת הזו. מבט קצר אל עברו הצבאי והציבורי מגלה קו עקבי ומדאיג של פגיעה בערכי המוסר היהודי והביטחון הבסיסי.

 הציבור כולו זוכר היטב כיצד בתקופת כהונתו כרמטכ"ל נחרץ דינו של החייל אלאור אזריה עוד בטרם החל משפטו, תוך הפקרת לוחמים בשטח אל מול מערכות משפטיות מנוכרות. המדיניות שהוביל אז, שהעדיפה פרוצדורות משפטיות יבשות על פני הגנה מוחלטת על חייהם של אנשי כוחות הביטחון, החלישה את כוח ההרתעה של צה"ל ונטעה פחד בלב הלוחמים.

חמור מכך, זכורה לכולם התבטאותו המקוממת והמנותקת בפני תלמידי תיכון, כאשר ביטל במחי יד את הציווי התורני והמוסרי הנצחי "הבא להורגך השכם להורגו". אייזנקוט טען אז בלעג כי מדובר ב"סיסמה" בלבד וכי אלו אינם הכללים של צה"ל. מי שרואה בציווי מוסרי אלמנטרי המגן על חיי אדם "סיסמה ריקה", מי שמצר את צעדיהם של חיילים מול מחבלים אכזריים, הוא אותו אדם שמנסה כעת להכתיב לעם ישראל כמה תורה מותר לו ללמוד.

רוח הכניעה הזו, המעדיפה תכתיבים זרים על פני עמידה איתנה וניצחון יהודי, ליוותה אותו לצערנו גם עמוק אל תוך קבינט המלחמה. הציבור בישראל חייב לפקוח את עיניו ולשאול את עצמו ביושר: את מי בדיוק משרת גדי אייזנקוט? בעוד הלוחמים מחרפים את נפשם בחזית, התברר כי כבר חודשים ספורים מתחילת המערכה דחף אייזנקוט לעצירה מוחלטת של המלחמה מול חמאס. 

במקום לחתור להכרעה מוחלטת של האויב הרצחני, הוא פעל בקו אחיד עם דרישות הממשל האמריקאי של ג'ו ביידן, תוך ניסיונות חוזרים ונשנים למנוע פגיעה ממשית ומשמעותית באיראן – ראש הנחש. 

תפיסת עולם רופסת זו, המוכרת להקריב את ביטחון המדינה ואת ההרתעה ארוכת הטווח כדי לרצות כעות זרים, היא אותה התפיסה שמבקשת כעת לפרק את המבצר הרוחני של העם היהודי.

המחשבה כי אדם בעל תפיסת עולם שכזו ישב בקבינט המלחמה וניהל את המערכות הגורליות ביותר של ישראל היא מעוררת דאגה עמוקה. הניסיונות שלו ושל שותפיו להחליש את הרוח היהודית, לפגוע במגיני הארץ הלומדים תורה, ולכפות ערכים זרים ומסוכנים, מהווים סכנה ביטחונית ורוחנית כאחד. 

מול מתווי השמד והניסיונות להצר את צעדי בני הישיבות, תעמוד מחיצת הברזל של היהדות הנאמנה. לא נרתע, לא נפחד, ונמשיך להצהיר בקול רם: קול התורה לא ישתתק לעולם.