שבת אחת, בעת רעווא דרעווין (סעודה שלישית), נכנס לראשונה לבית הכנסת חב"ד במאה שערים. באותה שעה התקיים שם סדר ניגונים וחזרת מאמר חסידות.
מי שחזר על המאמר באותה שבת היה החסיד הרב אברהם הערש כהן. בין השניים נוצר קשר אמיץ, והם קבעו חברותא קבועה ללימוד תורת החסידות.
מפאת כבודו של אביו של ר' טוביה בלוי, הלימוד התקיים באופן מחתרתי וחשאי לחלוטין, מבלי שהאב ידע על כך.
לימים, בהשפעתו של הרב כהן, החליט הרב טוביה בלוי לכתוב לראשונה לרבי. במכתבו תיאר את התקשרותו הראשונית ללימוד החסידות ואת הרושם הכביר שהדבר מותיר עליו. עם זאת, הוא חשש מאוד שאם תגיע תשובה מהרבי לבית הוריו, הדבר יתגלה לאביו.
כדי למנוע זאת, לקח את דמי החנוכה שהיו ברשותו – סכום של 6 לירות באותם ימים – ושכר תיבת דואר פרטית ביחידת הדואר הסמוכה לשכונתם.
במכתבו לרבי ציין במפורש כי במידה ותישלח תשובה, הוא מבקש לשלחה לתיבת הדואר המיוחדת ששכר, ולא לכתובת מגורי הוריו, וזאת על מנת שהדבר ימשיך להישאר בחשאיות.
כעבור מספר שבועות הגיע המכתב המיוחל. הרבי הביע במכתבו שמחה על הלימוד, אך לצד זאת הוסיף פסקה ארוכה בעניין שהרב בלוי כלל לא הזכיר ולא שאל עליו:
"ואין להקשות מה היה בדורות הראשונים קודם שנתגלתה תורת החסידות, כי קושיא זו דומה להיש מקשים מה הי' בזמן המשנה קודם שהייתה הגמרא, ובזמן הגמרא קודם שהיו ספרי הראשונים וכו'"
הרב טוביה בלוי תמה מדוע האריך הרבי להשיב על שאלה שלא נשאלה, אך שמר את המכתב בכיסו בחשאי.
התעלומה התבהרה זמן קצר לאחר מכן. אביו גילה בסופו של דבר על הלימוד החשאי והתקרבותו לתורת חב''ד, קרא לו ואמר: "נודע לי שאתה לומד חסידות, והנך יודע שאין דעתי נוחה מכך. אך ברצוני לשאול אותך שאלה אחת: אם תורת החסידות אכן חיונית וחשובה כל כך כפי שאתה סבור, מדוע היא התגלתה רק בדורות האחרונים ולא לפני כן?"
באותו רגע שלף הרב טוביה בלוי את מכתבו של הרבי והציג בפני אביו את המענה המדויק. האב השתומם לנוכח רוח הקודש הגלויה. הרבי צפה מראש ובדייקנות את הקושי שיתעורר מול אביו והכין עבורו את התשובה מבעוד מועד..

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.