כתב אישום רוחני: מדוע התגייסות לצבא כיום היא הפקרת הגוף והנשמה

 

כתב אישום רוחני: מדוע התגייסות לצבא כיום היא הפקרת הגוף והנשמה

כחסיד חב"ד, המביט אל המציאות מבעד למשקפי התורה והדרכותיו של הרבי, הלב נקרע. אנו חונכו על ברכי אהבת ישראל ועל החובה להגן על כל יהודי, אך המציאות המרה של צה"ל כיום מחייבת אותנו לומר את האמת הכואבת: הצבא של היום הפך למקום שבו חסיד חב"ד אינו יכול עוד לדרוך מבלי לבגוד בערכי היסוד של תורתנו ושל הרבי. זהו אינו צבא הגנה – זהו צבא
שמפקיר את חייליו, רוחנית וגשמית.

הפקרה בשדה הקרב: הוראות פתיחה באש נגד התורה
התורה מצווה עלינו: "הבא להורגך – השכם להורגו". זו אינה המלצה, זו חובה הלכתית בסיסית  אולם, הצבא של היום כבול בשלשלאות של מוסר נוצרי ומערבי מעוות. הוראות הפתיחה באש, המכתיבות לחייל להסס מול אויב אכזרי בשם "משפטיזציה" ודאגה לאוכלוסיית האויב לפני דאגה לחיי בנינו, הן סתירה גמורה לתורה. צבא שמפקיר את חייליו להרג בצורה כה מבישה בשל פחד מהאג"ם או מהאו"ם, עובר על הלאו של "לא תעמוד על דם רעך". חסיד המתגייס למערכת כזו נותן יד להפקרה של חיי אדם בתירוצים שקריים.

והיה מחניך קדוש? רמיסת הקדושה והחדרת הפרוגרס
התורה מבטיחה לנו את הניצחון רק בתנאי אחד: "והיה מחניך קדוש... ולא יראה בך ערוות דבר". הצבא הנוכחי עושה הכל כדי להרחיק את השכינה. המטה הכללי הפך לסניף של מפלגת הפרוגרס הקיצונית ביותר. הם מחדירים תכנים של להט"ב ושל תנועות רפורמיות לתוך היחידות,  ומערבבים כוחות בניגוד חריף לכל גדרי ההלכה והצניעות. צבא שמדיר את הדת, שמשפיל את המאמינים ושואף להנדס מחדש את נפש החייל הדתי כדי להפוך אותו ל"נאור" על פי תפיסת עולמם, הוא צבא שמד במובן הקלאסי של המילה.

רדיפה אישית: המלחמה במשיח ובשלוחי הרבי
שיא השפלות מתגלה ביחס של צמרת הצבא לקודש הקודשים – האמונה בגאולה ובמשיח. אנו עדים למפקדים שמתנכלים באופן אישי לרגשות הדתיים של החיילים. המראה של הרמטכ"ל הרצי הלוי תולש בזעם ובבוז פאץ' של "משיח" מזרועו של לוחם, הוא יריקה בפרצופם של חסידי חב"ד. זוהי אינה משמעת, זוהי שנאה לאמונה. לאחרונה ראינו כיצד הרמטכ"ל הנוכחי זמיר מחמיר אף יותר ושולח חייל ל-30 ימי מחבוש רק בגלל אותו סמל מקודש. צבא שרודף את סמלי המשיח, אך מאמץ אל חיקו ערכים זרים ורפורמיים, הוא צבא שאיבד את המצפן הרוחני שלו.

יתרה מכך, אנו רואים מגמה מכוונת להדיר את השלוחים של הרבי מהבסיסים. אלו שהביאו אור, תפילין ושמחה לחיילים במשך עשורים, נחסמים היום כדי לפנות מקום למרצים המקדמים אג'נדות זרות.

הבגידה בשליחות
עבור חסיד חב"ד, ההתגייסות למערכת כזו היא בגידה ברבי ובדרך החסידות. אי אפשר להיות "חייל של הרבי" בתוך מערכת שנלחמת בערכי הרבי. כל רגע של שירות בצבא שבו מחללים את הקדושה, מפקירים את החיים ורודפים את האמונה במשיח, הוא סיכון ממשי – גם לנשמה וגם לגוף.

אנו מוקירים את החיילים בשטח, אך מוקיעים את המערכת שבראשם. חסיד חב"ד שבוחר להתגייס היום, למעשה מכניס את עצמו למקום שבו האמונה שלו היא האויב. המסקנה ברורה: בעת הזו, השמירה האמיתית על עם ישראל וארץ ישראל נעשית מחוץ למערכת הפרוגרסיבית הזו, דרך לימוד התורה, הפצת החסידות והכנה אמיתית לקבלת פני משיח צדקנו – ללא פשרות וללא פחד.