לקראת חג השבועות מתורתו של הרב יוסף פינטו

 

השבת, השביעית והתכלית האמיתית של עם ישראל משיעורו של הרב יוסף פינטו

לאדמה יש בעלים

ישנו חילוק עמוק ויסודי בין מצוות השבת למצוות השביעית.
בשבת — האדם מכניע את עצמו ואת כל כוחות היצירה, העשייה והשליטה שלו אל ה’. האדם עוצר את מרוץ החיים ומכריז: העולם איננו שלי, אלא של בורא העולם.

אך בשביעית — לא רק האדם שובת, אלא גם אדמתו.
האדם משעבד את שדהו, כרמו ותבואתו אל ה’, ובכך הוא זוכר שהוא רק “גר ותושב” בעולם ובארץ ישראל.

במשך שנה שלמה האדם אינו עובד את אדמתו, אינו אוסף את יבולו לצורך פרנסה ואינו מתנהג כבעל הבית על הקרקע שלו. כל מה שבדרך כלל מסמל כוח, רכוש וביטחון כלכלי — מושבת.

ובכך עם ישראל מכריז לעולם כולו: הארץ איננה שלנו — אלא של הקב”ה.

וכפי שאמרו חז”ל בגמרא:
“אמר הקב”ה לישראל: זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי היא” (סנהדרין לט.).

האדמה איננה התכלית

הדברים מקבלים עומק מיוחד בימי ספירת העומר.

על הפסוק: “מהחל חרמש בקמה תספרו שבעה שבועות” מבאר הרש”ר הירש יסוד עצום:
אצל אומות העולם — כאשר האדם זוכה לארץ, לשדה ולפרנסה, הוא מרגיש שהגיע אל התכלית. יש לו קרקע, יש לו יציבות, יש לו חיים מסודרים.

אבל אצל עם ישראל — דווקא מהרגע שיש לו אדמה, הוא מתחיל לספור.

הספירה מובילה אל מתן תורה, מפני שהתורה היא התכלית האמיתית, ואילו הארץ והפרנסה הן רק אמצעי כדי לחיות חיי תורה וקדושה.

וכלשונו של הרש”ר הירש:
“מצות הספירה מדגישה את ערכה וחשיבותה של התורה לישראל בשעה שהם שרויים על אדמתם. היא קוראת לעם כולו ולכל יחיד בישראל ואומרת: ארצכם, אדמתכם הפוריה ופירותיהם — לא קנייניכם ולא אליליכם הם… ורק בזכות התורה קניתם אותם, בלעדי התורה תאבדו את הכל.”

כשהחרמש הופך לאליל

הרש”ר הירש מוסיף משפט נוקב ומטלטל:
“מאז הפכו ישראל את החרמש לאליל — איבדו את החרמש.”

כאשר עם ישראל התחיל לראות באדמה, בפרנסה ובחומר את העיקר — והזניח בשבילם את התורה והמצוות — בסופו של דבר גם הארץ עצמה אבדה ממנו, ועם ישראל גלה מארצו.

זהו המסר של השביעית:
האדם עובד, מתאמץ ובונה — אבל לעולם אינו שוכח מי בעל הבית האמיתי.

מבט חינוכי לדור שלנו

הדברים הללו, שנאמרו מפי הרב יוסף פינטו, משתלבים היטב ברוח ההכוונה החינוכית של הרב יצחק ברדא, המדגיש פעמים רבות כי תפקידו של החינוך היהודי הוא לבנות דור שיודע להשתמש בעולם — אך לא להשתעבד אליו.

בעולם שבו ההצלחה הכלכלית, הקריירה והחומריות הופכים לעיתים למדד הערך של האדם, באות השבת והשביעית ומלמדות אותנו שיעור עמוק באמונה ובאיזון:
אפשר לעבוד, לבנות ולהצליח — אך אסור להפוך את ה”חרמש” לאליל.

עם ישראל חי על אדמתו לא רק כדי להתקיים, אלא כדי להגשים ייעוד רוחני של תורה, קדושה וחיים של שליחות.

הרב יוסף פינטו ראש המכינה ׳היכל יצחק׳ באשקלון בהנהלתו החינוכית של הרב איתמר לופס