חשבון הנפש החרדי: האם האסטרטגיה של דרעי וגפני קרסה?

 

חשבון הנפש החרדי: האם האסטרטגיה של דרעי וגפני קרסה?

במשך עשורים הובלה הנציגות החרדית, בראשות אריה דרעי ומשה גפני, תחת קו ברור שהתווה הרב שך: התרחקות ממאבקים על שטחי ארץ ישראל בשם העיקרון של "פיקוח נפש". התפיסה גרסה כי ויתורים מדיניים הם מחיר ראוי לשלם כדי למנוע שפיכות דמים וכדי להבטיח את המשך קיומו של עולם התורה ללא הפרעות חיצוניות. אולם כעת, אל מול המציאות המדממת והאיומים הקיומיים על הישיבות, עולה השאלה הכואבת: האם המדיניות הזו השיגה את ההפך הגמור?

הבסיס לכל המהלכים הפוליטיים של ש"ס ויהדות התורה היה ההנחה שברית עם השמאל והימנעות מעימות עם דרישות בינלאומיות יצילו חיים. גפני ודרעי הטיפו לכך שאין לנו עניין במלחמות על ריבונות, וכי השמאל, בתמורה לשקט מדיני, יאפשר לציבור החרדי לשמר את אורח חייו ולהגן על בני הישיבות מגיוס. הם ראו בזה מסלול בטוח לפיקוח נפש רוחני וגשמי כאחד.

אולם היום, המציאות טופחת על פנינו. אותם ויתורים שנעשו בשם "פיקוח נפש" – החל מהסכמי קעמפ דויד ובהמשכם הסכמי אוסלו ועד לשתיקה אל מול מהלכים מדיניים מסוכנים – לא הביאו את השלום המיוחל. נהפוך הוא, הם הובילו למצב ביטחוני רעוע שבו דם יהודי נשפך כמים. התברר כי התיאוריה שוויתור על שטחים ימנע פיקוח נפש הייתה טעות אסטרטגית שעלתה בחיי אדם רבים.

חמור מכך, הבטחת ה"הגנה" על עולם התורה התבררה כמשענת קנה רצוץ. אותם כוחות בשמאל ובמערכת המשפט, שעבורם הקריבו הנציגים החרדיים את עמדותיהם המדיניות, הם אלו שמובילים כיום את המערכה לסגירת עולם הישיבות. התברר כי ביום פקודה, השמאל לא רק שאינו מגן על לומדי התורה, אלא הוא המנוע המרכזי לביטול מעמדם.

הציבור החרדי מוצא עצמו כיום במבוי סתום. הנהגת דרעי וגפני מכרה את עמדותיה בנושאי ביטחון ושלמות הארץ עבור הבטחה לביטחון שלא הגיעה, ועבור הגנה על הישיבות שמתפוררת כעת לחלוטין. במקום להבטיח את "פיקוח הנפש", המדיניות הזו השאירה את הציבור חשוף גם במישור הביטחוני וגם במישור הרוחני.

זהו הזמן להוקיע את הקו המדיני שהובילו גפני ודרעי בגרסתם הפוליטית הנוכחית. הנזק שנגרם לכל דבר שבקדושה הוא עצום: הישיבות בסכנה, והביטחון האישי של כל יהודי מעורער. היהדות החרדית צריכה לשאול את עצמה: האם ניתן להמשיך לסמוך על הנהגה שכשלה בכל תחזיותיה, ושהקריבה ערכים יסודיים עבור בריתות פוליטיות שהתבררו כבוגדניות? התיקון חייב להתחיל בהכרה בכישלון האסטרטגי ובחיפוש דרך חדשה שתגן באמת על חיי עם ישראל ועל תורת ישראל.