פרסום הדו"ח המוכיח כי הנשיא ביידן מימן את הבחירות וההפגנות נגד נתניהו מתפרסמות בעיתוי הכי נכון

 

הפרופסור משה כהן אליה:

סנקציות אמריקאיות

ביום חמישי הקרוב מתקיים קדם משפט בתביעת ההשתקה שהגישה עמותת המחאה "עתיד כחול לבן" נגדי, בעקבות פרסומים שלי על ממצאי דו"ח הקונגרס האמריקאי בנוגע להעברת כספים פדרליים, במישרין או בעקיפין, לגופים שהיו מעורבים במחאה נגד ממשלת ישראל. סכום התביעה עומד על 640,000 ש"ח.

בעיתוי שנראה מפתיע, ימים ספורים לפני הדיון בתביעת ההשתקה, פורסם בסוף השבוע דו"ח נוסף של ועדות המשפט ויחסי החוץ של בית הנבחרים האמריקאי בנושא מימון פדרלי שהגיע, במישרין או בעקיפין, לארגוני המחאה בישראל. מדובר בדו"ח המשך לדו"ח שפורסם ביולי 2025, שבו הוצגו ממצאים בדבר העברת כספים לגופים שונים, ובהם עמותת עתיד כחול לבן, שהוועדה מתארת כמטה מרכזי של מחאת הרפורמה המשפטית; התנועה לאיכות השלטון; ויוזמות אברהם. איש ההון אורני פטרושקה מכהן כיו"ר משותף של יוזמות אברהם ונמנה עם הדמויות הבולטות בעתיד כחול לבן.

בדו"ח החדש מתמקדת הוועדה בעיקר בקרנות אמריקאיות גדולות, ובהן קרן טיידס וקרן האחים רוקפלר. הוועדה טוענת כי כספים שהועברו באמצעות קרנות אלו הגיעו לארגונים פוליטיים ואידיאולוגיים שונים בישראל ובארצות הברית, וכן לגופים שלגביהם הועלו שאלות בדבר קשרים או זיקות לארגונים קיצוניים.

החידוש המרכזי בדו"ח הוא המעבר מדיון במענקים פדרליים לדיון רחב יותר בדיני המס האמריקאיים. הוועדה מעלה את האפשרות שחלק מהקרנות הפטורות ממס לפי סעיף 501 (c)(3) (המקבילה האמריקאית לסעיף 46 אצלנו) העבירו כספים לגופים העוסקים בפעילות פוליטית, באופן שעלול לעורר שאלות לגבי עמידתן בתנאי הפטור ממס. הוועדה מצביעה על חשדות ועל צורך בבדיקות נוספות מצד רשויות המס האמריקאיות. 

על פי דיני המס האמריקאים, עצם ההשתתפות בהפגנות כנגד הממשלה היא פעילות פוליטית, בין אם היא מתרחשת בארה"ב ובין אם במדינה אחרת, ולכן היא שוללת זכאות להכרה בפטור מתרומה לאותן עמותות. הדינים האמריקאים מחמירים יותר מהדינים הישראלים בנקודה הזו. לא כל שכן, אם מדובר בחסימות כבישים, ויש על כך פסיקה אמריקאית. 

מבין הארגונים המוזכרים, התנועה לאיכות השלטון ניצבת במצב מורכב במיוחד מבחינת הוועדה, משום שלפי הדו"ח היא לא שיתפה פעולה באופן מלא עם דרישות המידע של הקונגרס. הוועדה אף מציינת כי בשל כך לא הצליחה לקבל תמונה מלאה של כלל מקורות המימון והפעילות. מעניין יהיה לראות מה הצעדים שינקטו בקונגרס האמריקאי כנגד התנועה לאיכות השלטון, בגין הסירוב להעביר מידע. ודרך אגב, למרות הסירוב הזה, הועדה הצליחה בעקיפין לקבל מידע על מימון שהגיע לתנועה לאיכות השלטון דרך אותן קרנות שמצויות בחקירת הקונגרס. 

לסיכום, הדיון כבר אינו מתמקד רק בשאלה האם כספי ממשל אמריקאי הגיעו בעקיפין לארגוני מחאה בישראל. כעת הדיון מתרחב לשאלה האם גופים אמריקאיים הנהנים ממעמד פטור ממס פעלו באופן התואם את דיני המס הפדרליים. אם רשויות המס האמריקאיות יחליטו לבחון את הסוגיה לעומק, הקרנות המעורבות עלולות למצוא את עצמן תחת בדיקה משמעותית הרבה יותר מזו של ועדת קונגרס. וכידוע, רשויות המס האמריקאיות יודעות להיות אגרסיביות מאוד.

הדרך לפורר את הדיפ סטייט הישראלי עוברת דרך ארצות הברית. הכספים האדירים המוזרמים משם לארגוני המחאה הם הדלק שמניע חלק ניכר ממה שקורה בקפלן ובמחאה. המהלך צריך להיות כפול: ראשית, צעדים משפטיים שיינקטו נגד כל עמותה ישראלית או נגד כל קרן אמריקאית שהעבירה כספים, לכאורה, בניגוד לחוקי המימון הפדרליים, לדיני המס האמריקאיים או לחוקים למלחמה בטרור. שנית, סנקציות מצד ממשל טראמפ על ראשי היוריסטוקרטיה הישראלית באמצעות צווים נשיאותיים.

מהלך המלקחיים הזה, המגיע מכיוון ארצות הברית, לוקח זמן. ההליך בקונגרס הוא הליך יסודי, ממוקד ורציני, ולכן הוא נמשך זמן רב. הוצאת צווים נשיאותיים המטילים סנקציות על ראשי היוריסטוקרטיה, בדומה לצווים שהוצאו נגד השופט דה מוראס בברזיל ונגד גורמים בתביעה הכללית שם בגין רדיפת בולסונרו, היא הליך מהיר יותר, המחייב חוות דעת ממשרד האוצר וממשרד החוץ האמריקאיים. אך גם בו יש רגישות רבה, ולכן הוא יופעל בעיתוי המתאים.

ומכיוון שהממשלה חוששת לנקוט פעולה ברורה נגד המרד היוריסטוקרטי שמשתולל בישראל בימים אלה, הישועה עשויה להגיע דווקא מכיוון ארצות הברית.

והיי, יהיה מעניין לקיים חקירות נגדיות בתיק שמתנהל כנגדי ולשמוע את אורני פטרושקה ואחרים מעידים על הכספים שקיבלו לכאורה במישרין או בעקיפין מממשל ביידן ולגבי הפרה לכאורה של דיני המס האמריקאים. 

תודה לג'ים גורדן ולבריאן מאסט, ראשי הועדות בקונגרס, על העבודה היסודית שמסייעת לעם ישראל להבין איך פועל הדיפ סטייט הישראלי וגם איך אפשר לעצור אותו מלרסק את הדמוקרטיה הישראלית.