הרב דב קוק שליט"א
ברכה מיוחדת מרשב"י לתושבי טבריה
א. כה דיבר רבינו שליט"א בכנס חיזוק לתושבי העיר טבריה לפני כעשר שנים:
כל מי שחוזר בתשובה פה בטבריה יש לו ברכה מיוחדת מרשב"י, אנחנו אומרים "טהר את העיר טבריה עשה אותה נקיה הודו לו מן שמיא אדונינו בר יוחאי", כלומר שמי שהוא מטהר את טבריה עושה תשובה בטבריה הוא מקבל ברכה מרבי שמעון בר יוחאי, וזה מאד משמעותי לקבל ממנו ברכה, וזו הברכה שאנחנו מברכים את כולם...
ב. בפורים לפני כ-15 שנה היה רבינו שליט"א סנדק בברית לנכדו של ידידינו ר' אלי דוד הי"ו, וברכו הרה"ג רק אחיקם שבח שליט"א [ראש ישיבת "אור אלחנן" בטבריה] שיזכה לטהר את כל טבריה, השיבו רבינו שליט"א בענות קדשו: אני עדיין עסוק ב"וטהר לבנו" הפרטי שלי...
ג. ידוע שבזהר מצוי הנוסח "תא חזי", לעומת התלמוד שבו לשון "תא שמע", ולשון "תא חזי" מורה על ההשגה של לוחות ראשונות שבהם נאמר "וכל העם רואים את הקולות", והוא הגילוי הגדול של "גל עיני ואביטה נפלאות", וכבר רמזו דל"ג בעומר הוא בחי' "גל עיני", שבו גילוי סודות ונפלאות ע"י רשב"י, ומכח זה זוכים לראיית פני ה' באתגלייא ללא הסתר פנים, ועל כן אמר רשב"י שבחיבור הזהר יפקון מן גלותא. והדברים ארוכים ועתיקים.
ד. לאור האמור לעיל בענין גילוי שהוא היפך הגלות, ראו נא את אשר לפנינו, ב' פסוקים [מתורה שבכתב ומתהלים] הדומים ממש זה לזה, ומה שכתבתי בענין זה ביום ששי האחרון לכבוד מרן שליט"א, ומצורפת בס"ד גם תשובה שזכיתי לקבל מפי קדשו של רבינו שליט"א ממש כמה דקות לפני כניסת השבת בענין דרגת הגילוי ודרגת הסתר פנים.
זה "אלי" "ואנוהו" - אלי אתה "ואודך"
"אלהי" אבי ו"ארוממנהו" – "אלהי ארוממך"
משמע דמצב חסד [הנקרא "אל" – "אלי"] הוא גדר ההודאה הפשוט על כל דבר טוב שמקבל מהשי"ת, [כדפירשתם בבית הרפואה] והיינו סמיכות "ולך נאה להודות" [צירוף "אנוהו" עם "אודך", רק עדיין צ"ב למה ההודיה נקראת דבר נאה], ואילו מצב דין ["אלהי" ששייך לשם "אלהים" המורה על דין] שם בעינן התרוממות [כדפירשתם שם בדמעות].
הכותב בבושה איומה מכבוד מו"ר שליט"א
יקותיאל
וכה השיב לן רבינו שליט"א: זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו - אלי אתה ואודך אלהי ארוממך. חזינן בתרי פסוקים הללו דגבי שם אלהים שבהם, לשון הלול ללא המחשת ראיה דגברא משמש, לעומת שם אל אשר בשניהם שבתוספת המחשת ראיית גברא - השגת גברא הוא משמש - היינו "אלי אתה" לשון נגלה כמדבר אל חבירו בלשון נוכח שמשיג הוא את מציאותו וכן הוא גדר "ואנוהו" שדרשו חז"ל אעשה לו נוה הוא לשון אתנאה לפניו במצוות אשר מורה על השגת גברא ביופי הצורה המוחשית הנעימה לעין לעומת מורא מקדש ללא מיתוק נוה דהתנאה לפניו - אשר זהו גופא יחס שבין חסד אל שבו השגת גברא ונעימות העין, לעומת דינא דאלהים שבו הסתר המראה והסתר יופי הצורה אשר בתכונת הגברא. עכ"ל רבינו שליט"א, ודפח"ח.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.