שטן בבתי הרבנים לנדו והירש - משה גפני עבד עליהם בשירות תלמידי הרב שך שביקשו לחגוג ניצחון עליהם

זה היה מוזר שחכ"י 'דגל התורה' יאמינו שאפשר להעביר את 'חוק הגיוס' ובכלל יתכן שהרבנים דב לנדו ומשה הלל הירש יסכימו לחוק שיקבע כי רק הלומדים בישיבות לא ישרתו בצבא המחלן, וכל יתר החרדים ילכו לאבדון בצבא המחלן, מי שמכיר את ההיסטוריה של הגאון רבי דב לנדו, זה אחד הדברים הכי תמוהים. כאשר שמעו כי הרבנים לנדו והירש מסכימים שיתחילו לעבוד על החוק, השאלה הראשונה שנשאלה האם הקנאי ר' דב לנדו הוא זה שיתן יד למעשה שכזה?

בשביל להבין את הדברים צריך לשוב הרבה שנים לאחור, ואני עוקב אחרי ראשי הישיבות מאז תשכ"ו מאז למדתי בישיבות. את הגאון רבי משה לנדו שהיה אז צעיר מאוד יחסית לגילו היום, היו מכנים 'דער משוגענער קנאי', ולא היה זה פלא כאשר הגר''ד לנדו תפס את ההנהגה המחבלים אנשי הרב שך שלחמו בו מלחמת חורמה בעת פיצול אגודת ישראל והקמת 'דגל התורה' שאלו מה לקנאי והנהגה? הם היו משוכנעים כי הוא לעולם לא יהיה מנהיג הישיבות בשל קנאותו הגדולה, הוא היה הרבה יותר קרוב בהשקפתו לנטורי קרתא מאשר לאגודת ישראל באותן שנים

לדור החדש אשר לא ידע את יוסף נספר ונזכיר כי בין פונוביז' לסלבודקה התחוללה מחלוקת קשה לפני הרבה שנים, וכאשר הגר''ד לנדו כתב מכתב פרטי ואישי לר' שמואל דויטש שכבר אינו בחיים ועמו היה בשנים ההם בידידות, דויטש היה היחצ"ן של הרב שך התרוצץ בכל העולם על מנת שיכריזו כי הרב שך הוא גדול הדור, דויטש העביר את המכתב לר' שמואל אויערבך וזה השיב להגר''ד לנדו, והפשע הכי גדול שנעשה אז, העבירו את המכתב להרב שך, ומאז הוא הפך לשונא עולם שלו, אנשי הרב שך ובמיוחד ה'ידא אריכתא' שלו נתי גרוסמן לחם בו מלחמה עיתונאית מן הקשים ביותר, הוא מחק את שמו וזכרו בכל מקום שרק יכל, וכפי שלבין מאנשי 'יתד נאמן' דאז אמר כי 'נמחק אותו מן המפה', הם האמינו כי הצליחו, עד לפילוג הגדול בין הליטאים, וכאשר הגראי"ל שטיינמן תפס את ההנהגה הם פתחו במלחמה קשה בהרב שטיינמן עד כדי הפצת פשקווילים קשים נגדו, עשו עסקה עם ר' דוד שמידל שלחם בהרב אלישיב וכינה אותו 'מרן המחטט' מפני שהתיר לחפור במקום ששמידל התנגד. הם השתיקו אותו בתמורה למלחמה אחרת בהרב שטיינמן אותו כינו 'מרן המגייס', אבל כל המלחמות הללו לא עזרו לא לשמידל ולא למחבלים, הגראי"ל שטיינמן הפך למנהיג דורו על אפם וחמתם, וממנו זה עבר לרבנים אדלשטיין וקנייבסקי, ולאחר פטירתם היה זה הגר"ג אדלשטיין שציוה למנות את הגר"ד לנדו ליו"ר ועד הישיבות בטענה כי הוא גדול הדור האמיתי. אני מקצר כאן מאוד ומדלג על הרבה פרטים על מנת להגיע לעיקר של שורות אלו, מרן הגר"ד לנדו תפס את ההנהגה יחד עם הגרמ"ה הירש, כאשר המכה היא כפולה, לא רק שהם הגיעו לאן, שעשו הכל למחוק אותם, ועל כולם סלבודקה תפסה את ההנהגה בעולם הישיבות, שזו מכה קשה לאנשי הרב שך ובמיוחד בני משפחתו שעשו הכל למחוק את הגר"ד לנדו ונכשלו

היה זה מיד לאחר הסתלקותו של הגר"ג אדלשטיין, המחבלים ומשפחת הרב שך גייסו את הרב מלכיאל קוטלר שייסיע להם לבנות את הרב ברגמן שלחם בהגר"ד לנדו כל השנים מאז פרשת המכתב הידוע, וקוטלר הכין כינוס ענק בפילדלפיה לשם הזמין את הרב ברגמן, אבל מן השמים גלגלו שבנו יילך לעולמו כאשר הוא היה שם וישב שבעה, ובכל זאת הלך לכינוס. הגר"ד לנדו בינתיים תפס חזק את ההנהגה וגם הוא בא לכינוס אבל לא הסכים לדבר להוכיח לר' מלכיאל קוטלר שהוא לא יקבע מי יהיה גדול הדור, והמחבלים נפלו לפח, הבינו כי הם הפסידו בענק

אבל, הם עבדו כל הזמן על איך מפילים את הגר"ד לנדו להוכיח כי הרב שך צדק כאשר קבע כי אוייביו אינם ראויים להנהגה, את זה אמר על הגראי"ל שטיינמן ואחרים, הם ניסו להרוס את הגראי"ל שטיינמן בפרשת הנחל, כאשר הגראי"ל ביקש להציל את החלשים, קיווה שהצבא יעמוד בהתחייבויותיו ולמד מהר כי מדובר בשקרנים ואי אפשר לסמוך על הבטחותיהם, וחזר בו. עתה בפרשת 'חוק הגיוס' הם קיוו כי יוכלו לעשות להגר"ד לנדו את אותו דבר, אבל הפעם הם עבדו חכם, וגייסו לצידם את האיש שלהם שברגע האמת הבין כי המחבלים מפסידים ונשאר בצידם של השונאים, שעד היום הזה הוא מבקש לראות את ניצחון הרב שך מעל הגר"ד לנדו, למרות שהוא משחק אותה בבית הרב לנדו שהוא עובד עימם

מי שילמד את כל התקופה אז שהרבנים לנדו והירש נתנו את הסכמתם על הנוסח שהראו להם ל'חוק הגיוס' ואמרו כי הם יתנו את ידם לחוק אם אכן זה יהיה הנוסח כפי שהראו להם, מן העבר האחר הרב ברגמן יצא במכתב נגד, אבל המחבלים שתקו יחסית. הרב שולזינגר כתב כי מי שיתן יד לחוק הוא 'מויסר', אבל אלו שהיו בעניינים הבינו כי צריכים לשתוק ולא להילחם בהגר"ד לנדו עד שהוא יפול בפח כאשר הוא ייתן את הסכמתו לחוק ויורה להצביע בעד 'חוק הגיוס'

משה גפני שעבד עימם בשקט וצמוד שכנע את הרבנים מנהיגי 'דגל התורה' שמתקדמים וכי החוק יהיה כפי שביקשו, כאשר ידע כי אין זה כך, וכי נוסח החוק הפך להיות בכל תקופה גרוע יותר, בשל אילוצים. תחילה אדלשטיין שעשה צרות על גבי צרות, ואחר כך כאשר היו"ר החדש ביסמוט ניסה לעזור הוא התקשה לעמוד באילוצי היועצת המשפטית של הועדה, ולכן הוא לא פרסם את הנוסח מחשש שהוא יאבד את כל העולמות

כאן צריך לדעת כמה פרטים. גפני אמר לגדולים לנדו והירש כי הכל מתקדם בצורה טובה וחיובית. וכאשר ישב עם בנימין נתניהו הוא הבטיח לו שגדולי התורה יתנו את ידם לחוק. לפני שלשה חדשים נתניהו שאל את גפני שוב האם הוא יכול לסמוך על כך שגדולי התורה יתנו את הסכמתם, והוא אמר לו שאין בכלל ספק בכך, ולכן נתניהו דיבר על טובת החוק ועודד את החקיקה למרות שמתקרבים לבחירות

על פי הסיכום שהיה עם גדולי התורה מלכתחילה כשאיפשרו לעבוד על החוק, שאת הנוסח הסופי יביאו אליהם חזרה לעשות בטוח שהכל בסדר. אבל, כאשר הביאו את הנוסח להגרמ"ה הירש השחירו עיניו והבין כי גפני עבד עליו חזק. הוא דיבר עם הגר"ד לנדו שגם הוא אמר כי אי אפשר לתמוך בחוק הזה, וכאשר החכי"ם של 'דגל התורה' ביקשו לבא לבית הגרמ"ה הירש לדון עמו על הנוסח הוא זרק אותם מן הבית אמר להם שלא ידרכו בביתו, שילכו להגר''ד לנדו, ואם הוא יסכים לא תהיה לו ברירה. כל עוד שהוא לא שומע כי הגר"ד לנדו הסכים אין להם מה לעשות אצלו

החכי"ם של 'דגל התורה' הבינו מן הדברים שכאשר הם יבואו להגר"ד לנדו יגיע גם הגרמ"ה הירש ויישב עימם, אבל שמעו מהגר"ד לנדו מילים קשות נגד החוק, גפני שחשש כי הוא לא מצליח להפיל את הרב לנדו ניסה לטעון כי רק כך תבא הישועה על הישיבות, וכי לפחות כמה שנים יהיה שקט לא יעצרו בחורי ישיבה, ועד הסיבוב הבא כאשר לא יהיו המספרים שמתחייבים עליהם שישרתו יראו אז מה עושים. הגר"ד לנדו שמע ואמר כי הוא רוצה עוד לחשוב ויתן להם תשובה בעוד כמה ימים

מה שהם לא ידעו כי ההחלטה של הגר"ד לנדו נפלה לפסול את החוק הוא קלט כי משהו לא בסדר עם גפני, אבל לא חשד לרגע כי גפני חפר לו בור שיפול אליו. הגר"ד שדיבר שוב עם הגרמ"ה הירש בשיחה פרטית בענין, הסכימו כי אי אפשר לתמוך בחוק, אבל גם הסכימו כי אסור שהחרדים יאמרו איננו רוצים את החוק, צריך לעשות משהו שיוכלו לזרוק את האשמה עליהם וככה להתחמק

וכאן קרה משהו מדהים ולא יאומן רואים איך שהכל מתגלגל מן השמים. מנהל לשכת ראש הממשלה הגיע ללשכתו של גפני ועבר עמו על רשימת התומכים והמתנגדים לחוק והמספר יצא 60 תומכים 60 מתנגדים. במקום כולם הבינו כי אפשר לסדר את הענין מספיק אחד שימנע וזה קל היה לעשות במיוחד אם הליכוד יכריז על החוק מי שמצביע נגד פרש מן הסיעה, לפחות שניים או שלשה היו נמנעים או היו מעדיפים שלא להיות בכנסת בהצבעה. גפני מיהר להודיע לבית הגר"ד לנדו על השיחה, ומרן הגר"ד הורה לחכי"ם להגיע מיד, ואמר להם כי ברגע שהליכוד הודיע כי יש רק 60 מול 60 אנו רואים בנתניהו שקרן אנחנו לא מאמינים לו יותר האשמה כולה שלהם וככה יצא מן הענין, והחכי"ם של 'דגל התורה' האדימו הם הבינו כי הם בצרה גדולה. הם ניסו להסביר להגר"ד לנדו שיש רוב ואפשר יהיה להעביר את החוק והוא לא רצה לשמוע את המילים האלו וכמעט וגירש אותם מביתו, הגר"ד לנדו ביקש שזה ישאר כפי שקבע, ואף כתב מכתב קשה כי החרדים יוצאים מן הגוש של הימין, ובדגל התורה' היה שחור

מי שחטף את מכת המכות יותר מכולם היה משה גפני, שהבטיח למחבלים שהוא יפיל את הרב לנדו ויבטיח כי הוא יתמוך בחוק ואז יוכלו לקרא למלחמה עליו ולקבוע כי אינו מנהיג, הרבנים יכתבו מכתבים נגדו ואף יערכו כינוס ענק נגדו, כל התכניות שתכננו נפלו כלא היו, גפני לא סיפק את הסחורה

מי שזעמו עליו היו בעיקר שניים, הרבנים הירש וברגמן. הגרמ"ה הירש תפס מזמן כי גפני עובד בשירות של גורם שמבקש להכשיל כאן את גדולי התורה, ואילו הגרמ"צ ברגמן זעם על גפני שהבטיח להפיל את הגר"ד לנדו, הוא אמר להם כי החוק מוכן וזה ענין של שבוע שבועיים שיהיה חוק, והגר"ד לנדו לא נפל לפח שהם טמנו לו, למרות שעד היום הזה מתקשים בבית הגר"ד לנדו להאמין כי גפני עבד בשירות האוייבים שלהם

שימו לב, למרות שהכריזו כי אין חוק גיוס, המחבלים לא יצאו בקול תרועות שמחה, הם נגד כל חוק גיוס. הם התהלכו שבורים מכך שהרבנים לנדו והירש לא נפלו לפח שהם יחד עם גפני טמנו להם

מה שברור עתה יותר מתמיד כי אם גדולי התורה של 'דגל התורה' היו רוצים את החוק יכלו להעביר אותו. נתניהו הודיע להם כי שוחח עם ששת המנגדים, שלשה הסכימו להימנע ולא יצביעו נגד ויש רוב לחוק, אבל הגר"ד לנדו שמלכתחילה החליט כי הוא נגד החוק לא רצה לשמוע, אמר כי גם אם דברי נתניהו אמת הוא לא מאמין עוד והחרדים לא יתמכו בחוק

ראשי המחבלים מי שהיו בסוד הענין היו כל כך משוכנעים כי הנה הם מחסלים את הגר"ד לנדו ומוכיחים כי הרב שך צדק וידע כי הגר"ד לנדו אדם מסוכן שיכול חלילה להעביר את החרדים לשמד, ונפלו בפח שכזה שאפילו חכ"י 'דגל התורה' לא האמינו שזה מה שיקרה. גפני הצהיר לאחר שיצא מבית הגר"ד לנדו כי הצעת החוק חיובי בעיני גדולי התורה וכי זה רק ענין של כמה ימים עד שיתנו את ההוראה לתמוך בחוק, מתברר כי הוא עוד האמין שבסופו של דבר יהיה אישור של הגדולים לחוק, הוא עבד על דרעי ואחרים שהיו משוכנעים כי הנה יש אישור לחוק, אבל המכה הקשה הגיעה בדרך שאיש לא חלם שזה יבא משם ובטריק שכזה, כאשר מן השמים מגלגלים שגפני שאמור היה להיות השטן בבית הגר"ד לנדו לא הצליח להפיל אותם

חיים שאולזון