טור תגובה לשיעור אתמול של ר' שניאור
אשכנזי
אתמול
התפרסם ברשת, שיעור של המרצה שניאור אשכנזי מחב"ד, "על חרדים ומדינת
ישראל", השיעור כולו מדברת על מעלת ארץ ישראל, ולמה לכן יש פה שמירה מיוחדת
של הקב"ה, על דבר זה אין באמת מחלוקת, ובוודאי כל חסיד חב"ד יודע עד כמה
שהרבי מחב"ד דיבר ע"כ שארץ הקודש זה המקום הכי בטוח בעולם, "ארץ
אשר עיני ה' אלוקיך בה" ולכן יש כאן את כל הניסים שאנו רואים כל הזמן, וביחוד
במלחמה האחרונה.
מה
שהפריע לי מאוד זה הפתיח של השיעור.
ר'
שניאור פתח, בכך שהוא אף פעם לא דיבר על הנושא של יום העצמאות, וכגילוי נאות אודה
שהוא בעיקר מופיע בציבור הדתי לאומי, ולא רצה להיכנס איתם לוויכוחים לכן, העדיף לא
להיכנס לנושא.
וטען שמה
שגרם לו לשנות את עמדתו (וכן לדבר על הנושא), היא העובדה שראש הממשלה (ביבי) ביום
הזיכרון הניח תפילין, וגם התחיל להזכיר שם שמים בנאומים שלו, לכן הוא הבין שהמדינה
שינתה כיון, ולכן היום כבר אפשר כן להתייחס ליום הזה אחרת.
כמובן
שבין דבריו, הדגיש שניאור שהוא חסיד חב"ד, והרבי היה מאוד עמוק עם תושבי
אה"ק מעורה בכל מה שקורה במדינה, כל הפוליטיקאים הגיעו לרבי, חב"ד
משרתים בצבא וכו'.
האמת
שאני נהנה מדי שבוע להקשיב לרעיונות של שניאור על פרשת שבוע, ואנני רוצה ח"ו לפגוע במרצה הנכבד. אבל על הפתיח הזה קשה לי לעבור בשתיקה, ולכן אני
כותב כאן כמה דברים להעמיד דברים על דיוקם, ולהוציא מדעת טועים על חלק מהדברים
שנאמרו.
אומנם
אנני חסיד חב"ד אבל נולדתי בת"א, והייתי גר (לפני 48 שנים) ליד סלתה
ושמנה של חסידות חב"ד (אז) באה"ק, (כולל סבא של ר' שניאור, הרב משה
ע"ה אשכנזי), זכיתי לשמוע מהם הרבה על ההשקפה החב"דית בשלל נושאים, ביניהם
גם על הציונות והמדינה.
אני לא
זוכר שמישהו מדמיות ההוד של חב"ד שם (אשכנזי, בוטמן, קרסיק, הבר) שלח את
ילדיו לצבא, אבל אני זוכר טוב, איך שהם היו היחידים, בשונה משאר החרדים בת"א
שנלחמו לא לתלות דגל, ולא לציין בשום פנים ואופן שום הדבר המריח ממנו ציונות.
בשנים
ההם, שהנושא היה בוער, היו אז ביטוים חרפים מאוד מהרבי נגד המדינה. שאני זוכר
שסיפרו שהרב נריה (כמדומני הוא במקור ממשפחה חב"דית, והיה ידידי חב"ד)
שאל את הרבי למה בחב"ד לא חוגגים את ה' באייר? ענה לו הרבי, שבליובאוויטש
היתה סברה לצום ביום הזה", וזה היה טרי אחרי כל הנסים הגדולים שה' עשה לעם
ישראל, (ואז כולם היו מאוד מאוחדים , לא כמו היום).
אם הרבי
לא הסכים לבא לנשיא שזר, אלא רצה שהנשיא שזר יבא אליו, אם לבן צבי הנשיא, הרבי לא
הסכים לכתוב את התואר נשיא, אם הרבי לא מוכן לכתוב מדינת ישראל, אלא רק ארץ ישראל.
אז אני לא מבין מאיפה הבאת את זה שהרבי מכיר או תמך במדינה?
כן הרבי
תמך ועודד את העם היושב בציון, וכל מפגשיו עם פוליטיקאים ישראלים היו לא כהרה
במדינה, אלא כניסיון להציל משה שאפשר מהנעשה פה.
בהמשך
מתפאר שניאור בכך שביבי הניח תפילין. אולי שניאור לא יודע, אבל כל ראשי המדינה
הניחו תפילין (פרס, רבין, ויצמן, קציר, הרצוג ועוד) אפילו הפוליטיקאים בהווה, כמו
ליברמן, לפיד, וגנץ מניחים תפילין, וזה גם מתועד.
ביבי
שהתפארת בו, לא היה מוכן אף פעם להניח תפילין (זה מידע שדווקא קבלתי מאחד מרבני
חב"ד), רק שפנתה אליו אם שכולה, וביקשה ממנו להניח את התפילין של בנה (חייל
שנפל בקרב) הוא לא יכל לסרב, ואז הניח תפילין, וכמובן דאג להצטלם ולפרסם את
התמונה.
ולגבי
הנושא שטוען שניאור, שהיום המצב השתנה לטובה, ראש ממשלת ישראל מזכיר שם שמים, דבר
שהמדינה לא הסכימה ולכן אנחנו התנגדנו למדינה. גם זה לא מדיוק, אתה יכול למצוא אצל
כל ראשי הממשלה שהזכירו שם שמים, מבן גוריון עד ימינו אלה, והבולט ביותר היה ראש
הממשלה מנחם בגין, שהיה מצטט קבוע פסוקים מהתנ"ך ולא הסס להזכיר שם שמים (הוא
הראשון שהבין איך לעבוד עם הציבור הדתי, מסורתי, ובעיקר הספרדי, וביבי ממשיך את
אותו משחק), וכחב"דניק ודאי שמעת על נשיא שזר, שהיה גם נצר למשפחה
חב"דית ומקרוב מאוד לחב"ד, גם הניח תפילין, והיה מזכיר הרבה שם שמים,
ולמרות שזר ובגין, הרבי מחב"ד לא שינה את הייחס למדינה ולחגיה.
לפי מה
שאני יודע, הרבי מחב"ד לא חגג את יום העצמאות רק בגלל שהמדינה לא הזכירה שם
שמים, זה היה אחד הדברים. הרבי שאל אז את הרב נריה, איך אתם חוגגים ואומרים הלל,
על מדינה שמכרה את ילדיה (ילדי תימן) ופרשיית 'ילדי טהרן', זה גאולה???
ר'
שניאור אולי לא יודע, אבל כחלק מהמשחק של הציונים, הוא מצד אחד לפעול נגד האמונה הטהורה
בה', ובקיום תורה ומצות, ומצד שני, לצטט מהתנ"ך להזכיר את ה' מדי פעם. (כל
חייל בצבא נשבע על תנ"ך, בבתי הספר החילונים יש שיעור תנ"ך, יום שבת זה
יום שבתון במדינה, רישמית במוסדות המדינה לא מכניסים חמץ בפסח, ועוד דוגמאות, וזה
היה עוד לפני ביבי, וזה לא הפריע למדינה במקביל להילחם בדת, זה משחק שהיה כבר
ברוסיה הקומוניסטית שהחזיקה רבנים מטעם, ובמקביל בו זמנית לחמה בדת)
בן גוריון היה בלויה של צ'רצ'יל, והלך
ברגל מהמלון ללויה, למרות המרחק הרב, כי לא רצה שיראו ראש ממשלת ישראל, נוסע באוטו
בשבת. ומצד שני חתך לילדי תימן את הפאות
והיה אחראי על מכירתם.
ביבי
התחיל לצטט מהתנ"ך לא מעכשיו, אלא עוד בהיותו שגריר ישראל בארה"ב, שהוא
הלך לדבר באו"ם (בעצת הרבי) ציטט מהתנ"ך, וגם אחרי נאומו, הרבי לא שנה
את היחס למדינה ולחגיה.
אבל חשוב
מאוד להבין, שביבי, עם כל הכבוד והערכה, הוא לא המדינה, אלא חלק ממערכת גדולה
שבנויה גם מי: בית משפט, צבא, מוסד, שב"כ, פרקליטות ועוד, המקומות הללו ועוד (אני
לא מתכוון לעובדים הפשוטים שם, אלא לקבוצה שמנהלת אותם מבפנים, הם לוחמים בדת,
ורואים בדת ובדתיים כאויבים מסוכנים לקיום המדינה (ראה דבריו של ראש המוסד לשעבר,
יורם הלוי), ולכן בוודאי שא"א לשנות כיון לגבי היחס למדינה, וא"א לחגוג
איתה אלא להיפך.
בזמן
שראש הממשלה זה ביבי, שמתפלל ומזכיר שם שמים, בית המשפט עם הרכב של חובשי כיפה
סרוגה (אלה שאתה מופיע אצלם, ואתה טוען שהם "מחוברים לתורה") בוגר ישיבת
הסדר (השופט סולברג) פוסק שבחור ישיבה שלא מתגייס בגיל 18 במדינת ישראל הוא עבריין
פלילי, דבר שאין לו אח ורע באף מקום בעולם.
בכלל
אותו ציבור שאתה מופיע אצלו, הוא שותף פעיל ביחד עם כל לוחמי הדת, למען סגירת עולם
הישיבות, וכל יום הם מפגינים בכניסה לבני ברק (מכיוון גבעת שמואל), איזה שיוני
לטובה אתה רואה פה ר' שניאור?
בזמן
שראש הממשלה זה ביבי, זרקו מצה"ל קצין מצטיין מח"ט גבעתי תא"ל עופר
וינטר, אדם נקי ללא בעיות בצה"ל, אלא כל חטאו שחלק דפים לחיילים בצה"ל עם שם
שמים ('שמע
ישראל'),
אז על
איזה שינוי ר' שניאור אתה מדבר?
כל
השיעור שלך מדבר על ארץ ישראל, אז חשוב שתדע שאצל הציונות הדתית, מדינת ישראל זה
יותר מארץ ישראל, ולכן אם חייל דתי לאומי נמצא בצבא, ואומרים לו לפנות ישוב, אז
לפי שיטתם אסור לסרב פקודה, וזה למה? משום שסירוב פקודה יכול לשבור את צה"ל,
ולהזיק למדינה. (ראה פסק רבני המכינות קדם צבאיות, שפסקו לתלמידיהם בהתנתקות לא
לסרב פקודה, ועל זה כתב אריק שרון שאם הכיפות סרוגות בצבא היו מסרבים פקודה לא
היתה התנתקות)
ומי
שמכיר קצת היסטוריה לא מתפעל, כי ראשי המזרחי בקונגרס הציוני תמכו בהצעה של הקמת
מדינה באוגנדה. כי המדינה אצלם זה יותר חשוב מארץ ישראל, ולכן הדרשה שלך לגבי
אה"ק לא נוגעת לנושא שאיתו פתחתה את הדרשה.
ר'
שניאור בנימה אישית, אנני יודע מי מכוון אותך, אבל עצת ידיד שמאזין לדרשותיך, עדיף
שתמשיך לא להיכנס לסוגיה זאת. ותישאר עם דברי רבך, שלעולם לא שינה את דעתו לגבי
היחס למדינה, וכל המערבות שלו בנעשה בארץ היה מפני הדאגה לעם ישראל, ומשום פיקוח
נפש, ולא משום עזרה למפעל הציוני של המדינה שמרדה ומורדת במלכות שמים.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.