כבר כמה שנים שפרצה שם מחלוקת גדולה בין כמה עסקנים על הזכות לתת את האוכל כאשר יחד עם זאת באים התרומות. אחד בשם רובין שהוא איש ממשפחת הקרעסטירער שולט במקום ולא מאפשר לאחרים לשנורר, הוא רוצה את העסק לעצמו בטענה כי מדובר בסבא שלו אז ההכנסות שייכות לו. מן העבר אחר עסקן בשם פרידלנדר הקים לעצמו אהל גדול ממול ושם מחלק אוכל וכמובן שהוא לא מוותר על התרומות, והחילול ה' בשנים האחרונות במאבק ביניהם הולך וגודל
סוף סוף הנושא הגיע לדין תורה, העניין עדיין לא נחרץ לגמרי אם כי קבעו שרובין הוא איש משפחת הקרעסטירער ולכן הכסף הגדול שייך למשפחה, אבל בינתיים בשנה הזו מאפשרים גם לעסקן פרידלנדר להקים אהל וכמובן שמותר גם לו לשנורר עבור האוכל שהוא נותן. הפסק הוא רק לשנה זו עד שיחליטו סופית למי הזכויות על גלגול סכומי העתק שמגלגלים שם
אני לא רוצה למנוע את התקווה מאנשים שבורים שיסעו לכל מקום היכן שמבטיחים ישועות, אבל את זה כן אכתוב, כי ישועות אפשר למצוא בהרבה קברים הנמצאים לא הרחק מן הבית ואין צורך לשרוף אלפי דולרים על מה שאפשר להשיג בדרך קלה יותר וגם לא צריכים לעזוב את הבית אפילו לא ליום אחד
לא רק בקרעסטיר בעוד מקומות עושים הרבה כסף על קברו של צדיק זה או אחר בתקוה שיבואו עוד ועוד לא לכבודו של הצדיק אלא לכבוד הקופה הפרטית שמתמלאת מכסף זה וכך בונים ביזנעס עתידי שיעבור מבנים לבני בנים, וכמובן שגם הם יריבו על ירושות כמו במקומות אחרים
מי שרוצה לעשות טיול לברוח קצת מן הבית שיסע, אבל שלא ירמה את עצמו. רוב הנוסעים לקברי צדיקים זה לא בא מאמונה כי בלי זה לא יזכו לישועות. אזכיר למי שאינו יודע, כי בירושלים מירון צפת טבריה ועוד מקומות ששם קבורים תנאים ואמוראים ואחרים לא נראה שטורחים לרוץ ליארצייט שלהם, והם לא היו פחות גדולים וצדיקים מאלו שקבורים באוקראינה ומקומות אחרים באירופה
משום מה קיימת תחושה בציבור של המכונים 'חסידים' שהתורה ניתנה באירופה, ומאמינים במה שמקורם באירופה, ושוכחים כי היהודים באירופה נמצאים בקושי 900 שנה ואז היו במספרים קטנים יחסית, זה התפתח עם השנים, בגלל הגירושים הרבים עברו ממדינה למדינה, ושכחו להזכיר שהתורה ניתנה בסיני ולא באירופה
חיים שאולזון

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.