לאחרונה הגיע האדמו"ר מקאמרנא הרה"צ ר' נחום ספרין שליט"א [בן אחר בן לרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא זיע"א בעל "היכל הברכה" ו"אוצר החיים" ועוד ספרים רבים ועצומים], למעונו של מרן אור העולם הג"ר דב הכהן קוק שליט"א.
רבינו שליט"א אמר, אני לא מצליח לרדת לעומק דברי הקבלה של ר' יצחק אייזיק מקאמרנא זיע"א, גם ב"היכל הברכה" נסיתי כמה פעמים להבין מה הולך שם ולא הצלחתי, זה קשה מאד, מי שאינו בקי עצום בכל דברי האריז"ל לא יכול לרדת לסוף דעתו של הרבי מקאמרנא זיע"א...
האדמו"ר שליט"א אמר בשם הרה"ק ר' חיים סינואני זיע"א שאמר לאביו שאחרי האר"י יש את ר' אייזיק מקאמרנא... ואמר רבינו שליט"א "זה ידוע שר' אייזיק היה גברא רבה מאד"... "אני מתבייש כשאני נוגע בספרים שלו... אני מרגיש זבוב בפני אדם"...
האדמו"ר שליט"א הראה לרבינו שליט"א את הספרים החדשים שהוציאו במכון המיוחד שהקים להוצאת ספרי האדמו"ר מקמארנא זיע"א, ואמר רבינו שליט"א, "אכן הכתב מאד נאה והדפוס משובח, אך הקושי נשאר אותי קושי"...
בתוך השיחה הוזכר מה שרגיל מרן שליט"א לספר על רבי אייזיק מקאמרנא זיע"א, שכאשר היה מברך על המצה בליל פסח לא היו רואים את צורת פניו, מפני שהכוונה במצווה טשטשה את תוארו ללא היכר עד שלא הכירוהו כלל, ובעת שהיה אוכל את המצה לא היו רואים אותו יושב על הכסא, אלא נראה היה הכסא כשהוא ריק במשך כרבע שעה, הוא היה בדביקות כזו שהיה בבחינת "רואה ואינו נראה", עד שכלל לא חזו בדמותו וחשבו שנסתלק.
האדמו"ר שליט"א הזכיר את העובדא שאביו הלך לסידנא בבא סאלי זיע"א ואמר שזה זמן רב שלא נפקד בזש"ק, ואמר לו הבבא סאלי זיע"א "השנה תפקד", והנה עברה כמעט שנה ועדיין לא נפקד, והלך אביו וסיפר את הדבר למהר"ח סינואני זיע"א, ואמר לו "תיכף תפקד", וכך הוה, שבסוף השנה נפקדו ונולד לאחר כט' חדשים...
האדמו"ר נועץ עם רבינו שליט"א בענין מסויים, ואמר לו רבינו שליט"א, אין לי שום עצה לתת מלבד הלימוד בספר "שער היחוד והאמונה", שהוא כולל כל הטובות שבעולם, ואת הספר הזה אני נותן לך ובו תזכה לכל העצות הטובות, כי אין כמוהו מורה דרך בהשגת שיא האמונה...
והזכירו החברים מה שכתב ר' אייזיק מקאמרנא זיע"א בס' "כתם אופיר" על מגלת אסתר בפס' "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (בדפוס החדש, עמ' שנא) אודות ה"פרוטניק" שבתפלין [מה שנקרא בזמנינו "מקשה ב'" שנותנין לחיזוק בין תיתורא עליונה לתחתונה], שהוא כשר לעשותו בתפלין לכתחילה ללא שום פקפוק, ושכן ראה בתפלין של בעל התניא זיע"א.
ובס' "עשר קדושות" (עמ' סח, אות מו) כתוב, שסיפר ר' אייזיק מקאמרנא זיע"א שבעת שכתב את ספרו על מגלת אסתר והגיע לפסוק הנ"ל, נרדם לאיזה רגעים באמצע הכתיבה, ובא אליו [בחלום – או בהקיץ] רבינו שניאור זלמן זיע"א ותפלין בידו והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן בספרו. וע"ש.
רבינו שליט"א דיבר על הפחד הנורא מיום הדין, ואמר לאדמו"ר שליט"א, שהפחד לא נותן לו מנוח וכו', ופעמים שהוא מרגיש משותק מרוב פחד ה' והדר גאונו...
האדמו"ר שליט"א אמר לרבינו שליט"א מה שכתוב בזה"ק (אדרא רבא, פרשת נשא דקכ"ח ע"א), חדי ר"ש ואמר (חבקוק ג) ה' שמעתי שמעך יראתי, התם יאות הוה למהוי דחיל, אנן בחביבותא תלייא מלתא דכתיב (דברים ו) ואהבת את ה' אלהיך, וכתיב (שם) מאהבת ה' אתכם וכתיב (מלאכי א) אהבתי אתכם וגו'.
וחזר רבינו שליט"א כמה פעמים על המילים "ה' שמעתי שמעך יראתי אנן בחביבותא תלייא מילתא", ואמר אח"כ, רואים שיש כאן מיתוק דינים עצום שפועל רשב"י, הוא יכול לפטור את כולם מן הדין...
השיחה ארכה כחצי שעה בד"ת וקבלה, ובסיפורי הוד על צדיקים וחסידים מדורות קדומים, ובסיומה אמר רבינו שליט"א לאדמו"ר שליט"א, "הלואי שתבא לכאן כל יום, בדיבורים שלך אתה מיקל מעלי את הפחד הנורא שאני שרוי בו, יש לי פחד מעונש הגיהנם שהוא נורא, זה פלא איך העולם מתקיים ואנשים לא מתמוטטים מן הפחד, אני לא מחזיק מעמד בפחד הגדול הזה - ובדיבורים הנפלאים שלך עשית כאן מיתוק"...
רבינו שליט"א בירך את האדמו"ר בזכות אבותיו הקדושים ובזכות שר בית הזהר ש"ב ר' צבי הירש מזיידטשוב זיע"א, ובזכות כל הצדיקים שהוזכרו בשיחה זו, שיזכה "בכל מכל כל", "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון".
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.