דפים

יום חמישי, 5 בפברואר 2026

בג״ץ, הדמוקרטיה והעם שנדחק הצידה

 

"הפירומנים בגלימות" כתב יריב לוין - Yariv Levin שר המשפטים: בג״ץ, הדמוקרטיה והעם שנדחק הצידה

מאת משה בן הרוש

שופטי בית המשפט העליון, שהחליטו להרחיב את ההרכב לתשעה שופטים בעתירה שדורשת להורות לנתניהו לפטר את בן גביר, כבר מזמן אינם מתנהלים כבית משפט. בפועל, הם נוטלים לעצמם סמכויות של ממשלה, של כנסת, ועכשיו – גם של העם. ללא סמכות מפורשת בחוק, בסתירה מוחלטת לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, הם יוצרים במו ידיהם משבר חוקתי חסר תקדים.

בדמוקרטיה, הריבון הוא העם. העם בוחר את נציגיו, הכנסת מחוקקת, הממשלה מושלת, ובית המשפט שופט. זו לא קלישאה – זהו סדר בסיסי, הכרחי, שמבטיח איזון, יציבות ולגיטימציה שלטונית. כאשר בית המשפט העליון מחליף את תפקידו משופט לפרשן-על, למחוקק בפועל, ולשליט בפועל – הדמוקרטיה מתרוקנת מתוכנה.

מה שאנו רואים כיום אינו ביקורת שיפוטית, אלא השתלטות שיפוטית. שופטי בג״ץ מתנהגים כמי שמעל החוק, מעל הכנסת, מעל הממשלה, ובעיקר – מעל רצון הבוחר. הם מבטלים החלטות ממשלה, חוסמים מינויים, מונעים פיטורים, ומעצבים מדיניות ציבורית לפי תפיסת עולמם האישית, מבלי שנבחרו לכך ומבלי שניתנה להם סמכות לכך.

זהו לא שלטון החוק – זהו שלטון השופטים.

הממשלה כולה חייבת להתייצב מאחורי ראש הממשלה ולומר: עד כאן.
לא עוד דיבורים. לא עוד נאומים. לא עוד פוסטים נרגשים. בלי מעשים – הכול ריק.

מי שמפטר שרים הוא ראש הממשלה. נקודה. לא בג״ץ, לא היועצת המשפטית, ולא אף גוף אחר שלא נבחר על ידי הציבור. כאשר מערכת משפטית מפקיעה סמכויות שלטוניות מידי הדרג הנבחר, היא אינה מגינה על הדמוקרטיה – היא חונקת אותה.

שר המשפטים יריב לוין אינו יכול להסתפק בזעקות שבר, בנאומים נרגשים ובפוסטים כואבים. עם דיבורים, בכי ונהי – לא הולכים למכולת. הציבור בחר שינוי. הציבור נתן מנדט ברור. עכשיו הזמן למעשים. כבר 3 שנים שיש לקואליציה - בתחילה 64 מנדטים וכיום 68 מנדטים- ולא מימשה את כוחה כפי שהעם העניק לה בבחירות.

הכנסת יכולה וצריכה (כבר עכשיו ולא להמתין לבחירות) לחוקק חוקי יסוד ברורים, שיחזירו את הסמכות למקומה הטבעי: לעם ולנציגיו. חוקי יסוד שיגדירו במפורש את גבולות סמכותו של בג״ץ, שיחזירו אותו לתפקידו המקורי: ערכאת ערעור עליונה, ולא גוף-על שמנהל את המדינה.

יש לבטל את המצב האבסורדי שבו כל אדם וכל ארגון רשאים לעתור על כל נושא, גם כשאין להם שום זיקה אישית אליו. כך נוצר מנגנון שבו קומץ ארגונים פוליטיים במסווה משפטי – ובראשם התנועה לאיכות השלטון – מכתיבים סדר יום לאומי שלם באמצעות עתירות סדרתיות.

האמירה שנשמעה אתמול מפי אליעד שרגא לאחר שהמפכ"ל העביר להחלטת היועמשי"ת של משרד המשפטים את תפוח האדמה הלוהט של הפצרי"ת ואי חקירת היועמשי"ת – “אנחנו נבטל את מה שתחליט היועצת המשפטית של משרד המשפטים” – היא תמצית היוהרה. לא משפט, לא ביקורת, לא טיעון – אלא הכרזה של שלטון בפועל. מי הסמיך אותו? מי בחר בו? מי נתן לו את המנדט?

ובתווך עומדת שכבה חברתית שלמה, שמרגישה זה עשרות שנים מודרת, מושתקת ומבוזה. אותה אליטה משפטית, תקשורתית ותרבותית, שמעזה לרמוז – לפעמים בגלוי ולפעמים בקריצה – שרק היא “נאורה”, “חכמה”, “דמוקרטית”, "ליברלית" ושהעם, על כל גווניו, מסורותיו ושורשיו, פשוט לא ראוי להכריע. במיוחד לא מרוקאים שבשבילם אפשר לתץ תפקיד כמו להגיש תה, לנקות ולטפל באבא המבוגר של אהרן ברק. כך אמר בראיון אהרן ברק כשנשאל למה אין שופט מרוקאי בבית המשפט העליון וענה בערך כך: 
"לא מצאנו אבל יש איזה מרוקאי שמטפל באבא שלי".

זו אינה דמוקרטיה. זהו משטר של פטרונות מתנשאת. העם הלך לקלפי. בחר. הכריע. ומנגד, קבוצת שופטים אוספת את הפתקים, זורקת אותם לפח, ואומרת: אנחנו נחליט. כי אנחנו יותר חכמים, יותר מוסריים, יותר נאורים. זה לא מאבק על משפט. זה מאבק על ריבונות.

אם הממשלה והכנסת לא יעמדו כעת באומץ מול המדרון החלקלק הזה – הן יישאו באחריות היסטורית לאובדן הדמוקרטיה הישראלית. לא בכוח, לא בהתלהמות – אלא בחקיקה ברורה, נחושה, עמוקה, שמחזירה את הסמכות לעם.

הגיע הזמן להפסיק לפחד. הגיע הזמן להפסיק להתנצל. הגיע הזמן למשול.

למשל:
המשלה באשור הכנסת תוחוק ממש עכשיו, לפני הבחירות, חוק יסוד שמסמיך את הממשלה לפטר את כל שופטי בית המשפט העליון ובמיוחד את נשיאו שמונה ע"י צו שהשופטת וילנר הוציאה שייתר את סמכותו של שר המשפטים. 

יריב לוין שר המשפטים, לא מספיק לכתוב ולבכות על מר גולך, מר גורלה של הממשלה, מר גורלה של כנסת ישראל, מר גורלו של עם ישראל שהלך לקלפי, בחר את נבחריו ושופטי העליון אוספים את הפתקים וזורקים אותם לפח הזבל ואומרים אנחנו נחליט כי אנחנו יותר חכמים מהעם, יותר נאורים, יותר דמוקרטים ואנחנו גם ליברלים.

 ויודעים מה? גם דאגנו - אחנו האליטה הלבנה בבית המשפט העליון - שלא יהיה ביננו איזה מרוקאי חס וחלילה. 

בחוק יסוד שהממשלה תחוקק בכנסת יש להוסיף את הסעיף הזה: 
היה והממשלה באישור הכנסת תפטר את שופטי בג"צ יכנס לתמונה ארגון השב"כ וידאג לישומו. 
תת סעיף נוסף: 
הממשלה תתכנס ותמנה ועדה לבחירת שופטים שתתכנס תוך 30 יום ותמנה נשיא בית משפט עליון חדש ועוד 14 שופטים עליונים. יהיה תת סעיף נוסף, בית המשפט העליון יחזור לתפקידו העיקרי והנכון ויפסוק במחלוקות שהגיעו אליו בערעור לאחר פסיקות בערכאות נמוכות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.