סערט-ויז’ניץ כמרקחה: טרור פנימי אכזרי, מעצר שמזעזע ומנהיגות שמתפוררת!

 

סערט-ויז’ניץ כמרקחה: טרור פנימי אכזרי, מעצר שמזעזע ומנהיגות שמתפוררת!*

בלב קהילת סערט-ויז’ניץ – מתחוללת סופת רעמים פנימית שמאיימת לפרק את הכול! 

האשמות קשות כסכינים חדות מופנות כלפי בן האדמו”ר, המכונה חיליש, שמשליט משטר טרור אכזרי ומפיץ אימה בקרב החסידים, הכול תחת חסותו המלאה של אביו, 

האדמו”ר הנוכחי. מאז שהתיישב על כס ההנהגה, מתברר כי רוב הציבור יודע היטב על חולשתו הרוחנית המוחלטת – והם מנסים להסתיר זאת ביד קשה, זורעים הרס, מחלוקות והרס בכל פינה! הסיפור הלוהט ביותר? מעצרו הדרמטי של בנו של חיליש, שחושף את הביצה הרקובה ומציג תמונה מזעזעת של מנהיגות ששקעה לשפל המדרגה!

חסידות סערט-ויז’ניץ, בנתה מורשת מפוארת של מנהיגות רוחנית טהורה. האדמו”ר הקודם זצ”ל, שנפטר אך לפני עשור, היה סמל של אחדות ושלום – “רב השלום” האגדי ששמר על קהילה מאוחדת בחיפה, רחוק ממאבקי כוחות רעילים שקרעו קהילות חרדיות אחרות לגזרים. דרכו הייתה של שקט, שלווה וויתור – ערכים שרבים זוכרים בערגה כואבת, כמו גן עדן אבוד!

אבל עכשיו? מאז עלייתו של האדמו”ר הנוכחי, הכול התהפך לטרגדיה! האשמות חוזרות מציירות תמונה אפלה של הנהגה שמנסה למחוק בכוח את מורשתו של הרבי זצ"ל, רומסת את דרכו תחת מגפיים כבדים. במקום שלום – מלחמה! במקום שקט – צעקות! חיליש, בנו של האדמו”ר, מואשם בהשלטת טרור פנימי חסר רחמים: איומים, לחצים והפחדה תחת חסות אביו. זה לא מנהיגות – זה דיקטטורה רוחנית!

מעצרו המתוקשר של בנו של חיליש – בשל הפיכת ניידת משטרה והצתת אופנוע, והכול תועד בסרטון שחור-לבן, מזעזע את הנשמה. זה לא סתם תקרית – זו הוכחה צורבת לעבריינות שגדלה בבית האדמו”ר! הנער הזה חונך בדרך של אלימות, והמעצר חושף את הרמה הנמוכה, המבישה, שאליה צנחה המנהיגות. שיחות מלאות ביזיון, התנהגות פראית – הכול פוגע בערכים המסורתיים כמו סכין בגב! הציבור זועק: די! מאסנו בדרך הנבזית הזו, וגעגועים לשלום ולשלווה של פעם הופכים לצעקה רועמת!

הסיוט הזה לא התחיל אתמול. האדמו”ר עצמו יוצר מלחמות פנימיות במשפחה כבר שנים – סכסוכים ארסיים עם אחיותיו ובני משפחה, שמשאירים צלקות מדממות. עשרות חסידים הורחקו בבושה, נרדפו והושפלו בחסותו – כמי שמעודד אלימות ומזין את המחלוקות כמו אש בשדה קוצים! הכאב עצום, הפחד שולט, והקהילה כולה על סף התפרקות!

עכשיו, הפחד הופך לכעס מבעבע. האם ההנהגה סוף סוף תרגיש את חרב הדין? האם יש צדק גם ל”גדולים”? המעצר הזה יכול להיות הניצוץ לשינוי. הקריאה לשלום, לשקט ולשלווה הופכת לזעקה: די לטרור הפנימי! הזמן יגיד אם המנהיגות תתעורר – או תיפול לתהום!