מאת מנחם רהט
אז איפה הבעיה? במועמדים לרבנות תל אביב? הבעיה היא, שכשמגיע הרב זבדיה כהן לשדה המוקשים הפוליטי, הוא עובר מטמורפוזה מדהימה. כאן אין לו בעולמו אלא שלושה דברים שעליהם ימסור את הנפש, בבחינת ייהרג ואל יעבור: הראשון - האידיאולוגיה הש"ס'ית שגורסת, כי עליה להשתלט על כל משרה שמניבה את שלושת הכ"פים של השר מיקי זוהר: כסף, כבוד וכוח (ע"ע מינויו של ינקי דרעי, הבן של, לתפקידו חבר הדירקטוריון בקק"ל ומועמד לתפקיד יו"ר עמית בקק"ל שמניב שכר עתק הזהה לשכרו של שר בממשלת ישראל); השני - נאמנות עיוורת לעסקונה הש"סית ולמאווייה ובפרט ליו"ר אריה דרעי; והיצמדות לשושלת יוסף המהוללה, עד כדי השמעת אמירות כמו: "יש לנו את הראשל"צ ורק הוא מחליט", שהשמיע כלפי מתדיינים בסוגיית השתלטות ש"ס על בית כנסת תל אביבי ידוע.
וזה רק מקצת החשיפות שעלו בששי שעבר בתחקירו של ראש הדסק המשפטי ב'מקור ראשון' ד"ר יהודה יפרח, לגבי אישיותו הכפולה, כמעט כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, של הרב זבדיה: מצד אחד תלמיד חכם, ומצד שני היותו חייל נאמן של ש"ס. התחקיר הארוך והמפורט, המשתרע על פני יותר מאלפיים מילה, העלה תמיהות רציניות לגבי ארבע מפסיקותיו בעניינים תל אביביים, ששלוש מהן נתהפכו על פניהן בבית הדין הרבני הגדול. בחלק מהדיונים התל אביביים סירב לפסול עצמו למרות היותו מועמד לרבנות העיר, ולמרות החשש שפסיקותיו יקדמו או ירחיקו את בחירתו בנבחרת נציגי העיריה בגוף הבוחר.
ש"ס אכן ידעה לגמול לרב זבדיה על נכונותו לשכב על הגדר למענה. כבר ב-2007 התערב הרב עובדיה זצ"ל לטובת מינויו כדיין בביה"ד בתל אביב, ומשם קודם בתמיכת הראשל"צ הקודם הרב יצחק יוסף, לכהונת אב"ד תוך דילוג על ותיקים ומנוסים, ושמו גם הוכנס לדיל שהעניק לו מינוי זמני בביה"ד הגדול. ש"ס גם מינתה אותו לעמוד בראש הוועדות לבחירת רבני עיר בכמה רשויות.
מול הרב זבדיה התייצבו למירוץ מספר רבנים. הראשון והבולט שבהם הוא הח"כ לשעבר בש"ס, בשנים 2006-13, הרב חיים אמסלם, 'הכבשה השחורה' של ש"ס וההיפך הגמור ממועמדה. הרב אמסלם, ממתנגדי 'ברית המשתמטים' שש"ס חברה בה, הוא רב ציוני ונאור, שכל חמשת בניו, בוגרי ישיבות גבוהות, שירתו בצה"ל. הוא עצמו מגדיר עצמו "רב ציוני בלבד ובנשמה שרואה במדינתנו התגשמות חזון הדורות, ומאמין שתפקיד הרבנות הוא לחזק את המדינה", ונחשב מקל ומתחשב בנושאי גיורים ומשפחה.
הרב אמסלם הוא ללא ספק מועמד יותר ראוי. חרדי התומך בלימודי ליבה לחרדים, שירות מלא בצבא המותאם לעולם החרדי ויציאה לעבודה ברוח פסיקת חז"ל והרמב"ם, פרט לעילויים ובודדים שתורתם אומנותם. ניתן גם להגדירו על דרך ההומור: לראשו כיפה שחורה שמתחתיה כיפה סרוגה... מתאים מאוד לאופי התל אביבי.
בעולם מתוקן היה הרב אמסלם נבחר 'בהליכה קלה', דווקא משום שמדובר בתל אביב. אלא שאיבתה של ש"ס, שבמקרה הזה תנסה לפעול מן הסתם בשיטת 'גם לי גם לך לא יהיה', מסכנת את בחירתו…
תל אביבים תתעוררו, לא תהיה לכם הזדמנות שניה לרב הכי מתאים.
מתוך כתבתו של העיתונאי מנחם רהט / מצב הרוח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.