יום שישי, 18 באפריל 2025
מי התיר לבזות ספרי קודש בבניית בית כנסת?
מדובר בנגיד ידוע שבונה בית כנסת שיהיה מן היפים ביותר שיש בדורנו, הוא משקיע במקום הזה את הונו וכל הכבוד לו, טוב וחשוב לבנות בתי כנסת כאלו. אבל אסור שזה יבא על חשבון כבוד התורה
שימו לב איך מתייחסים לספרי קודש במקום הזה, ועוד בפני אנשים. אנו כבר לא במצב שאף אחד לא רואה, מדובר במה שנעשה עתה בגלוי, והחילול ה' וחילול הקודש הם נוראים שם. גם אם אין לי ספק שזה לא בא חלילה מכוונות רעות, אבל זהירות חייבים
חיים שאולזון
הפיתות בפסח פרצופם של לפיד וגנץ
הם חששו לצאת נגד כפי שצריך אם היו יהודים באמת, הם משחקים יהודים אבל הם מהערב רב אין ספק, אם מישהו חלם שלפחות בני גנץ ייצא נגדם על המעשה אשר עשו, אז במקום להאשים את המפגינים במעשים כאלה ולמחות על החמץ בפסח, הוא העדיף לתקוף את הימין כאילו שהם אשמים שהשמאל אוכל חמץ בפסח
עלינו לזכור מי הם ראשי השמאל, עבורם פיתות בפסח לא נורא זה לא מזיז להם למרות שיש חוק שאוסר זאת
השמאל הוא הרס וסם המוות ליהדות, התנהגותם מוכיחה כי אין בהם יהדות. אם פיתות בפסח לא מפריע להם, הם לא שותפים שלנו
חיים שאולזון
לגור מותר לעודד חילולי שבת
מאת כואב מצב השבת
לא יאומן
שבת לא מענין את אף חסיד גור
רחוב ברדצבסקי בתל אביב בית אגודת ישראל בתל אביב
בית ששם הגיעו כל גדולי עולם
כל חברי מועצת גדולי התורה
נהרס על מנת לבנות בנין חדש
שהשטח היה ריק המקום הושכר לחניה
המקום היה פתוח בשבת וחג
למבקרים בהיכל התרבות שפתוח בשבת
שבת
הסיסמה יהדות התורה והשבת שבת
נוסף אחרי הבחירות בתל אביב
אז יצא הסיסמה
שבת שלום תל אביב
שבת שלום תל אביב
ארבע מערכות בחירות עברו מאז
חבר מועצת עיריית תל אביב
חסיד גור בשם נפתלי לוברט
יושב בקואלציה כל הזמן
פעם אחת לא עלה נושא השבת במועצה
פשוט חותמת גומי של אוכל הכלבים רון חולדאי
איפה זעקת השבת
שבת
מי רצח את אלדד טובול ומה חלקו של שר הדתות בשפיכות הדמים הנוראה?
רוצים לסקר את הרצח הפוליטי של אלדד טובול ראש המועצה דתית לשעבר בעמנואל וראש זקא וראש איחוד הצלה בישוב?
הוא נפטר בחג בפתאומיות
-מצרף הודעה ווטסאפ כחלק מהחומר.
הודעה שכתבו לשר הדתות מלכיאלי
בזמן פיטוריו לפני חודשיים וחצי
בלונדון הם קנאים אבל כאן בנוא יארק העיזו לבקר אצל רב שכטר מ YU
משפחת פראנד מלונדון - בלונדון הם קנאים אבל כאן בנוא יארק העיזו לבקר אצל רב שכטר מ YU
רגעי השבוע - שביעי ואחרון של פסח
רגעי השבוע - שביעי ואחרון של פסח
השבוי שגילה שהמרור הוא מאכל של אמונה / זעקת 'שפוך חמתך על הגויים' עם נרות ליד הדלתות / האיש שקיים בהידור את מצוות 'והגדת לבנך' עם ילדים שאינם שלו / נסיעה ללא דלק לקיום ברית מילה
א. האמונה שבמרור
"בליל הסדר, מלבד קיום מצוות אכילת מצה ומרור כל אחד בנפרד, אנו מוסיפים לאכול אותם יחד - ב"כורך", כפי שנהג הלל בזמן שבית המקדש היה קיים. הלל "היה כורך פסח מצה ומרור ואוכלם יחד", אלא שכיום, כאשר אין לנו קרבן פסח, נשאלת השאלה: מה תועלת יש בכריכה הזו? הרי הפסוק שעליו נסמך הלל - "על מצות ומרורים יאכלוהו" – עוסק בקרבן הפסח, ואם אין פסח, לכאורה גם אין מה לכרוך?".
זו הייתה יריית הפתיחה לסדרת שאלות מסביב למנהג שעשינו בליל ראשון של פסח, ונחזור על זה שוב - בלילה השני של פסח: לאחר שכבר אכלנו שני כזיתים ראשונים של המצה, שוב לוקחים כזית מצה ובתוכו מרור, ואוכלים זאת בהסיבה. ביום הראשון של החג עמד הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א על הדוכן לאחר קריאת התורה, כמדי שבת ומועד, והחל בפלפול עמוק, שהפעם, עקב האורך והמורכבות של השאלות והתשובות הנפלאות - בחר לחלק אותו בין היום הראשון לשני.
בראותו את הצימאון של הציבור מולו, לשמוע בכל זאת מענה על השאלה הגדולה, ומאידך, כשביניהם יושב בין קהל המתפללים אוד מוצל מאש, סשה טרופנוב, ובשמו היהודי המלא: יוסף-אלכסנדר, פתח הרב שליט"א במענה מהותי-השקפתי קצר:
"התשובה לכך יכולה להיאמר מתוך משמעות עמוקה ורוחנית, כזו שנוגעת מאוד גם במציאות של ימינו. הלל לא רק קיים מצווה טכנית, אלא העביר מסר אמוני עמוק: כריכת המצה עם המרור יחד מבטאת את ההבנה שכשם שהגאולה היא מהקב"ה - כך גם הגלות היא ממנו. המצה מסמלת את הגאולה, את היציאה המהירה ממצרים, את שיא ההתגלות; ואילו המרור מסמל את העבדות, המרירות והחושך. יש מי שחושב שהגאולה היא מאת ה', אך הגלות - היא מקרית, תוצאה של חולשה או הפקר. אך הלל מלמדנו שאין הדבר כך. כריכת המצה והמרור יחד מלמדת, שהכול מושגח, וגם המרור - גם הכאב והחושך - הם חלק מהתהליך האלוקי, ומתוך המרור עצמו תצמח הגאולה!
בזוהר הק' נאמר כי המצה היא "מיכלא דמהימנותא" - מאכל האמונה. אך האמונה האמיתית אינה נוצרת רק כשהכול מואר וטוב. המרור עצמו הוא גם "מיכלא דמהימנותא", כי דווקא בשעה קשה, כואבת, שבה כל החושים אומרים שאין מוצא - שם מתעוררת האמונה הטהורה והפשוטה, זו שמגיעה מעומק הנפש.
סשה היקר, שנמצא כאן איתנו בחסדי שמים, הוא הדוגמה החיה לכך. הוא חי שנים בשלום ושלווה, אך לא בהכרח בשמחה פנימית. דווקא כאשר נשבה בידי אויב מר, בתנאים קשים מנשוא - התעוררה בו צעקה פנימית: "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי". מתוך המרור צמחה המצה, מתוך החושך בקעה נקודת אור של אמונה, ובזכות אותה אמונה - שלו ושל אמו - הוא נגאל ויצא לאור ולחירות אמיתית.
יהי רצון שגם אנו נזכה לכרוך מצה ומרור, להבין שהכול מהשגחת ה', ושהמרור הוא רק הקדמה לגאולה. שנזכה כולנו לגאולה שלמה וחירות אמיתית תכף ומיד ממש".
ב. בכל דוד עומדים עלינו
ארבעת הפסוקים של תפילת "שפוך חמתך" הנאמרת לקראת סיום אמירת הגדה של פסח בליל הסדר - מקבלת בכל תקופה את הגוון שלה, החל ממסע הצלב שמחבר ההגדה צירף אז את הפסוקים מתהלים ומהנביא לכדי תפילה אחת - דרך כל הדורות בהם מתמודדים יהודים עם אנטישמיות, פרעות ומלחמות.
לא הייתי שם פיזית באותה שעה, אבל ממה ששמעתי ממי שכן היה, הרי שהתפילה כפי שנאמרה השנה במוסקבה, כבר לא נשמעה שנים רבות. היה זה בסדר הציבורי הגדול שערך הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א כמדי שנה בהיכל בית הכנסת המרכזי, והפעם היו בין האורחים, גם בני משפחת טרופנוב, שהגיעו לעשות את החג כאורחי הקהילה הגדולה בהזמנת הרב הראשי ומשפחתו.
כשהגיע זמן אמירת "שפוך חמתך", וכפי המנהג כשהחג חל ביום חול, לוקחים פמוטות ובהם נרות דולקים והולכים לפתוח את הדלת. המסובים אומרים 'שפוך חמתך' בישיבה, ורק אלו שהלכו לפתוח את הדלת אומרים זאת בסמוך לפתח. זה זמן גבוה, וכפי שהרבי מבאר, גם הקב"ה עושה כפי מה שהוא מצווה עלינו - פותח את כל השערים העליונים לפני כל אחד ואחד מישראל.
הרב שליט"א הורה למשפחת טרופנוב לקחת פמוט עם נר מהשולחן ולצאת לפתוח את הדלת. הדלתות הגדולות של בית הכנסת היו פתוחות בין כה, ולכן אמר להם לגשת לקומת הכניסה ולפתוח את דלתות הבניין. השעה מאוחרת. האווירה נעלית ובאופן ספונטאני קם כל הציבור הגדול וליווה בהתרגשות את המשפחה - אודים מוצלים מאש - לפתוח את הדלתות. זעקת 'שפוך חמתך' - על הרשעים העומדים עלינו לכלתנו, עלתה ונשמעה בשמי רום דרך שערי השמים שנפתחו באותו עת.
יומיים אחר כך, נועדו בני המשפחה לפגישה מיוחדת בלשכתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם הרב שליט"א, שמאז השבי עמד בקשר רצוף עם כלל הגורמים וסייע בעדם לאורך כל הדרך, ובהם עבור בני משפחתם הגרים ברוסיה.
במהלך הפגישה אצל פוטין, בה נוכח גם נשיא איגוד הקהילות ברוסיה הרב אלכסנדר ברדה - הודו לנשיא על מאמציו הרבים למען שחרורם, והביעו בקשתם להמשך הסיוע, לשחרור שאר החטופים שעדיין מוחזקים בשבי בעזה. פוטין התעניין אצל המארח על מצבם, והביע קורת רוח על שחרורם ופעילות הקהילה היהודית ברוסיה למען משפחת טרופנוב.
האם, הגברת ילנה אמרה בדבריה: "קודם כל ברצוני להודות לך באופן אישי ולממשלת רוסיה כולה, על המאמצים שנעשו למען שחרורנו. אני יודעת ששחרורנו - שלי ושל אמי - בסוף נובמבר 2023, היו הודות למאמצכם; כשהשתחררתי וגיליתי שבעלי נהרג באותו יום, והבן היחיד שלי שהוא גם הנכד היחיד של אמי היה בשבי, התחילה אצלי תקופה מאוד קשה. בכל הזמן הזה נתמכתי על ידי הרב לאזאר ושגריר רוסיה בישראל, והבנתי שהם עושים את כל מה שאפשר כדי שבני סשה ישוחרר. והנה הוא כאן. בקרוב מאוד ימלאו שמונים שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, בה סבתא שלי, סבתא-רבא של סשה, שהייתה רופאה צבאית, נפצעה במהלך הלחימה ונשבתה על ידי הנאצים, אך הצליחה להימלט וסיימה את המלחמה ביחידת פרטיזנים בבלארוס. כלומר, סשה הוא כבר הדור הרביעי במשפחתנו שנלקח בשבי. אבל אני מקווה שכאן מסתיים הסיפור שלנו עם השבי".
פוטין הגיב: "ברוך השם. באמת יש לך היסטוריה משפחתית רצינית. למשפחתך יש קשר ישיר למלחמה הפטריוטית הגדולה ולסיומה בניצחון. סשה, שוב, אני מברך אותך על ההתאחדות עם משפחתך וארוסתך".
הרב אמר בדבריו: "אני מזכיר את פגישתנו הראשונה בנושא החטופים בעזה, בה הבטחת שתעשה כל מה שאפשר. בעקבות כך אמרתי לאמא ילנה, שכעת עלינו רק להתפלל לקב"ה, והיא אכן התפללה רבות, היא גילתה את האמונה בה' וידעה שהנך עושה מאמצים רבים למען בנה, ובזמן הקשיים שלה, תמיכתך הייתה חשובה מאוד".
ג. משנה - נשמה
לא עברה יממה מאז פרסמתי בין הקהילה את טבלת חלוקת כל מסכתות המשניות, לעילוי נשמת השמש ר' גרישא ע"ה, כפי הנהוג ללימוד עד "יום השלושים" מיום הפטירה - וכל הטבלה התמלאה כולה, עד שרבים שלא הספיקו והצטערו, פנו מיוזמתם לאלה שלקחו שתי מסכתות, בכדי שיוותרו ויתנו להם ללמוד אחת מהן. זאת מעט מאהבה הרבה שחש הציבור לאיש היקר, שעד לפני כחודש וחצי, עוד התרוצץ במלאכתו בין המלאכות השונות עליהם היה אחראי במשך השנים הרבות בבית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה".
לאלו שהיו קרובים אליו במיוחד - האבדון קשה עוד יותר וחסרונו מורגש כאשר זקוקים לנרות, טליתות, יין לקידוש, כוסות לקפה, מפתחות מדלתות שונות שהיו ברשותו באופן מסודר, או אפילו קריאת 'מעריב' במוצאי שבת - קריאה שילדים רבים התרגלו לה, והיו בטוחים שנים רבות, שבלי קריאה זו, עדיין השבת לא יצאה ואי אפשר להתפלל ערבית ובוודאי לא לערוך הבדלה... ואף במרכז החסד היהודי, בו הפעיל בקביעות את המניין ומסר שיעור תורה צהרים - פטירתו קשה לכולם.
על שולחננו בבית, בשני ליל סדר פסח - בלט חסרונו הגדול, ורוב המסובים נזכרו בערגה, איך בכל פעם מחדש היה נעמד בזמן הסעודה ב'שולחן עורך' - על אף השעה המאוחרת ועייפותו מהעבודה הרבה במשך כל היום לפני זה - אומר 'לחיים', לא לפני שהתחמק באלגנטיות לחדר המדרגות מחוץ לדירה לכמה דקות של עישון סיגריה, אותה הקפיד להדליק כמובן מאש קיימת - הקפדות הלכתיות, שלא סר מהם מאז שלמד ונודע לו עליהן במרוצת השנים.
גרישא אומנם לא זכה לצאצאים משל עצמו, אבל את ילדי בית הכנסת - אהב, והתמסר אליהם כאילו ילדיו שלו הם, ואף ילדינו בבית הרגישו זאת במיוחד במשך כל השנים. ומתוך אותה אהבה היה מקיים בהידור את מצוות "והגדת לבנך", בשני לילות סדר פסח, ומתבל את דבריו בסיפורים רבים. הוא היה מפליג בזכרונותיו, מספר את מה שראו עיניו או שמעו אוזניו, וכולנו היינו מרותקים, גם אם שמענו כבר חלק מהסיפורים. כי גרישא ידע לספר, להכניס את השומעים לאווירה ולצייר את הדמויות מהסיפור, כאילו עומדות הם מול עינינו.
חלק מאותם מסיפורים, היו תמיד סביב מלחמת עולם השנייה, לאור זה שהוריו ומשפחתו נטלו בה חלק. ואיך לא: סיפורים על הצדיק רבי חיים זנוויל מריבניץ - הרבי האהוב עליו, שלא נס לחו של גרישא לספר עליו. ואף זכה באחת השנים, ובביקורו בארה"ב לכבוד "שבת סליחות", כאשר הצטרף לקבוצה השנתית בראשות הרב הראשי הרב לאזאר לסליחות עם הרבי - הגיע גרישא עד לעיירה מונסי, כדי להתפלל על קברו של רבו הקדוש מריביניץ זצ"ל, ומאז הזכיר לי זאת פעמים רבות.
ולתמונת השבוע שלי: קערת המצות המיותמת
לפני 7 שנים, ביום הולדתו ה-70, ערכנו מטעם הנהלת בית הכנסת המרכזי התוועדות חסידית גדולה ומכובדת לר' גרישא ע"ה, ולאחר נאומו של יבחלט"א הרב הראשי שליט"א, הענקנו לחתן יום ההולדת הנרגש סט מכובד לליל הסדר. לראשונה בחייו היתה לו 'קערת מצות' מבד משל עצמו, כששמו רקום עליה עם מילות הערכה. 6 שנים שימש לו הסט בכל שנה בביתנו, והשנה הוא עמד מיותם, אך סיפוריו וזכרונותיו עלו מעליהם, ובחלקם אני נזכר כעת.
גרישא ע"ה נולד בשנת תש"ח, שנה לאחר סיום המלחמה האיומה, בעיירה ריבניץ שבמולדובה, השוכנת כ-120 ק"מ מעיר הבירה קישינב. משפחתו היתה אחת המשפחות החשובות שבעיירה, בה נשמרה גחלת היהדות בידי רבים הודות לדמותו המאירה של הרבי מריבניץ זצוק"ל, וסביבו התלקטו היהודים שנותרו נאמנים למורשת אבותיהם גם תחת מגפי הקומוניסטים.
"בריבניץ התגוררו באותם ימים כ-21,000 יהודים, שהיו הרוב המכריע - כ-70 אחוזים מתושבי העיר, אולם הקומוניסטים הצליחו לזרוע פחד ואימה בקרב היהודים, וכל דבר שבקדושה כרוך היה במסירות נפש של ממש. הרבי מריבניץ לא שת לכל זאת והמשיך לעבוד את בוראו למרות שידע כי בכך הוא מכניס עצמו לסכנת חיים. זכה ר' גרישא, וכאחד שסייע פעמים רבות לסבו שהיה משמש בקודש - נחשף לעבודתו הקדושה של הרבי, ומפעם לפעם אף היה עד למעשי פלא 'שלא מהעולם הזה'.
פעמים רבות סיפר לי בשם אמו, שבאופן פלאי, בזמן היותם בגטו במלחמת העולם השנייה, הורשה הרבי כל יום לצאת את גבולות הגטו בכדי לטבול בנהר. "הרבי היה הולך לטבול גם בימי החורף הקרים ביותר, כאשר נהר הדנייסטר היה קפוא כולו. הוא היה טובל מספר רב של טבילות, ויוצא מהנהר כחול לגמרי, אך לא היה אכפת לו. לעתים כשהיה חוזר מן הטבילות לביתו והיה נקרה בדרכו מראה לא הגון, היה חוזר וטובל שוב בנהר הקפוא את אותו מספר טבילות", סיפר פעמים רבות.
סביב הרבי נפוצו מעשי פלא רבים - "אספר לך מעשה אחד שהייתי עד ראייה לו בעצמי" - אמר לי: "באחד הימים הבחינה חבורת צעירים לא יהודים שעמדה סמוך לנהר, ברבי שנכנס לטבול כדרכו, ובשעה שהיה במים החלו לזרוק לעברו אבנים. לאחר מספר דקות יצא הרבי מהמים, והביט באחד מהצעירים שהיה הפעיל ביותר - והלה קיבל שיתוק בידיו על המקום! העיר כולה היתה כמרקחה מהאירוע".
זה רק סיפור אחד מני רבים על גדלותו של הרבי מריבניץ, שהיה נערץ ומקובל על כל העיירה ושמו התפרסם משם למקומות רבים. אותה מסירות נפש לקיום המצוות גם בתנאים קשים, חרתה בגרישה הצעיר את רישומיה, וללא ספק - היא שעמדה לו לימים לחזור לכור מחצבתו, עד שנהפך להיות הבריח התיכון בבית הכנסת המרכזי כאן.
סיפור מדהים נוסף שסיפר לי כמה פעמים היה, כאשר פעם אחת קרא הרבי לאחד (ואיני זוכר כעת, אם זה היה סבו, או מישהו אחר), וביקש ממנו להסיע אותו לאחת מן העיירות המרוחקות ביותר, כדי לערוך שם ברית מילה לילד יהודי. כידוע, הרבי היה מוכן למסור את נפשו בעבור מצוות ברית מילה, והיה נודד בדרכים ימים ארוכים כדי להגיע לעיירה נידחת ולהכניס ילדים בבריתו של אברהם אבינו.
"לאחר שעברו מחצית מן הדרך, הביט הנהג במד שעון הדלק וראה כי הדלק עומד להיגמר. הוא אמר לרבי כי חייבים לעצור בעיירה קרובה כדי למלא דלק, אחרת לא יהיה ניתן להמשיך בנסיעה. אולם הרבי, שאצה לו הדרך, אמר לנהג: 'לא, אל תעצור!'. הנהג ציית לדבריו והמשיך בנסיעה. לאחר שעברו כברת דרך נוספת שוב הביט במד הדלק, וראה כי הדלק הולך ואוזל, אולם שוב לא הסכים הרבי שהוא יעצור, ואמר לו: 'סע, לא צריך למלא דלק!'. ואכך כך היה. המשיכו לנסוע עוד ועוד, והם הגיעו לאותה עיירה ללא שמילאו דלק כלל וכלל.
כשהגיעו לעיירה, הורה הרבי לנהג לא להמתין לו, אלא לשוב הביתה לריבניץ לבדו. הוא הוסיף ואמר לו כי גם עתה הוא אינו צריך למלא דלק. כאשר הגיע הנהג לריבניץ, הלך לעדכן את הרבנית, והיא מבקשת ממנו להיות בשקט, כי הרבי נח כעת בחדרו"...
זכרונותיו לא יסור מאיתנו - וזכרו של ר' צבי הירש בן ישראל ע"ה - גרישא היקר והאהוב יישאר חקוק לעד בלבבות כולנו ובין כותלי בית הכנסת המרכזי.
גוט שבת וגוט יום טוב!
שייע
פרשת ק.ג.ב-ר
פרשת ק.ג.ב-ר
מפסקי דין של בג"צ שאין ביניהם לבין החוק כלום
פסק דין הזוי של שופטים מנותקים ומלאים בנרקיסיזם
אין לנו כרגע יכולת להוכיח האם הייתה בגידה ב7.10 או רק מחדל .
במציאות חמאס ידע ותכנן את המתקפה לפרטי פרטים במשך שנים . המודעין ידע וכמובן לא התאים לדרגים הגבוהים לשמוע לתצפתניות שהם לדעתם פוסטמות עם קוקיות.
שנה לפני ה7.10 אחרי שנעלמה מפלגת האם מר"צ הידועה לשמצה של בכירים בשב"כ
השב"כ שם את כל הקשב שלו רק בהפלת הממשלה .
ההפגנות לא היו על הרפורמה המשפטית וזאת רק הייתה העילה.
הפגנות של הקפלניסטים וחבר הבולשביקים היו רק להפיל את הממשלה שנוגדת את הערכים של מר"צ ( והדת שהמציא האפיפיור אהרון ברק המגולמן שמלא פולחן אישיות והמצאות פסקי דין לפי הפסיכוזה)
מפרשות המצוצות של רונן בר נגד הימין
ובפרט בפרשת ק.ג.ב הריגול של כנופיית רונן בר (חתנו של אגסי)
אנחנו יודעים שרונן בר מפעיל רשת ריגול נגד נבחרי ציבור .
השאלה הנשאלת האם זה רק קצה הקרחון??
מאוד יכול להיות שרונן מחזיק מידע נגד כל יריב פוטנציאלי עתידי
האם רונן מרגל אחרי אנשי ופקדי צה"ל בשביל מידע ליום פקודה? (אפרופו אסף שמואלוביץ)
האם הוא מרגל אחרי נבחרי ציבור ובני משפחתם בשביל יום פקודה?
אחרי מי רונן מרגל?? הציבור צריך לדעת
ולפי הפסק דין ההזוי של עמית גולדפריינד
מאוד חושש שלא שיקול דעת השופטים היה בפסק דין .
אלא שופטי בג"ץ קיבלו הוראה ואיום וגם ניסוח הפס"ד.
האם לרונן יש מידע מלוכלך על עמית??
(וזה לא סוד שמתהלך שמועות לכאורה שחיות ובייניש קודמו לתפקיד כתגמול עקב יחסי שווגר-דדי ביחד עם אהרון ברק)
ושלא נבין גם אם לא הייתה בגידה של רונן וסגנו מ' (קרוב משפחתו של האזרח האלים יאיר גולן) .
רונן בר צריך לתת את הדין על אחריותו בהפקרת דם ורצח 1200 יהודים .
ולפחות האישום של "גרימת מוות ברשלנות (ס' 304 – לחוק העונשין)"
רונן בר אשם בגרימת מוות ברשלנות וזאת כפול 1200 .
וגם בצד הכי מקל בעונש של 6 חודשים
הוא צריך לשבת בכלא 6 חודשים כפול 1200
וחומרת גזר דין של רונן צריך להיות לפחות 600 שנה בכלא
וצריך וועדת חקירה מדוקדקת ומסקנות על כל יחסי שב"כ לאזרח.
וכמובן יחסי מרות של השב"כ לדרג הממונה נבחרי ציבור.
וכמובן רפורמה במערכת המשפט .
וכמובן לשופטים שפגעו במכוון בביטחון שיעמדו מאחורי ההשלכות ותהיה אחריות אישית ופלילית
מי ישמור מפני השומרים?
עמית סגל מביא מאבישי גרינצייג:
מי ישמור מפני השומרים?
כפי שכתב ידידי נטעאל בנדל ״בסביבת היועצת המשפטית לממשלה הזהירו עיתונאים שהממשלה הנוכחית עוד תפעל להגביל את חופש העיתונות״, הזהירו שהמאבק הוא לא גחמה של בהרב מיארה ולא של רונן בר.
הזהירו שראש שב״כ לא עצמאי עוד ייכנע לתכתיבים של ראש ממשלה ויפתח בחקירה כדי לגלות מי מדליף לעיתונאים.
חלף לו זמן לא רב, והיועמ״שית היא זו שאישרה לשב״כ ולמשטרה לחקור באזהרה עורך עיתון, ולאחר מכן אף הכפישה אותו פומבית בהודעה לא הוגנת ומטעה, כאילו קיבל טובות הנאה מקטאר.
חלף זמן קצרצר והיועמ״שית אישרה לראש השב״כ לחקור מי הדליף מידע (שאין בו חשיפת מקורות מודיעיניים או מידע מאוד סודי כפי שכתב השופט דניאלי היום) לעיתונאים שהציג באור שלילי את התנהלות ראש השב״כ עצמו, תוך שימוש בכלי דרקוני של מניעת מפגש עם עורך דין במשך ימים ארוכים.
אם זו הייתה מדיניות עקבית של נקיטת יד קשה נגד הדלפות, הייתי יכול לקבל את זה. אבל השקר הזה כל כך מופרך. כל שכן לאור העובדה שגם הפרסום של סגל וגם הפרסום של אביטן כהן אושרו על ידי הצנזורה.
אפשר לתת אלף דוגמאות ומקרים הרבה יותר קיצוניים שהתרחשו במהלך המלחמה, שעברו בשתיקה. כולל פרסום מסמכים גולמיים.
ידידי יוסי יהושוע שיודע דבר אחד או שניים על הדלפות של דברים מסווגים ורגישים ופרסומם במהלך המלחמה הזו, כתב: “לפי כל הנתונים עד כה, השב״כ היה יכול וצריך לסגור את פרשת ההדלפה בדין משמעתי והרחקת המדליף (שמודה במעשיו ואמור לשלם עליהם מחיר כלשהו). זה בטח לא מצדיק מעצר שב"כ ושבוע של מניעת מפגש עם עו"ד״.
ההבדל למרבה הצער מאוד ברור. ההדלפה הזו, בניגוד למאות רבות אחרות - הייתה נגד ראש השב״כ. הגורם שנפגע אישית מההדלפה הוא גם הגורם החוקר. זה עד כדי כך פשוט.
אני מקפיד לא לדבר על מקורות של עיתונאים אחרים, ולכן לא אתן דוגמאות לדמות בכירה שהדליפה לכל אורך המלחמה מידעים רגישים פי מאה. העניין הזה ידוע, ולא נפתחה חקירה פלילית, בטח לא חקירת שב״כ.
כאשר מזכיר הממשלה יוסי פוקס פנה ליועמ״שית ודרש חקירה פלילית על פרסום העמדות השונות בתוך ישיבת קבינט המלחמה על ניהול המלחמה ועל העמדה שישראל צריכה להציג, הוא קיבל תשובה שאין מקום לחקירה פלילית על פרסום רכילויות, ושלא מדובר בליבת הסוד של ישראל.
אצטט את סיום הטור של בנדל: ״אף אחד לא חשב שהחשש לפגיעה בעיתונות יגיע מתישהו דווקא מהם. ממי שעד היום הגנו עליה״.
אבני יסוד בחינוך עפ"י הרב שמשון רפאל הירש
.jpg)
וַיִּירְאוּ... וַיַּאֲמִינוּ": שלוש אבני יסוד באמונה ובחינוך – בעקבות הרש"ר הירש לשביעי של פסח
מחשבות חינוכיות מאת איש החינוך הרב אפרים רוזנפלד, בנו של הרב גרשון רוזנפלד זצ"ל
מעמד קריעת ים סוף – רגע של נצח בחינוך לאמונה
איש החינוך הרב אפרים רוזנפלד, ממשיך דרכו של אביו הרב גרשון רוזנפלד זצ"ל, מתבונן במעמד קריעת ים סוף לא רק כאירוע ניסי בעבר, אלא כאב-טיפוס של חוויה חינוכית שכל מחנך צריך לשוב אליה. בעיונו בדברי הרש"ר הירש לשביעי של פסח, הוא מדגיש את האופן שבו שלוש מידות נחשפות בעוצמה באותו רגע מכונן – ומציע להפכן לשלושה עמודי יסוד בעיצוב התודעה הרוחנית של הדור הצעיר.
יראה ואמונה – לבו הפנימי של האדם המאמין
הרש"ר הירש מלמד שברגע בו "וירא העם את ה' ויאמינו בו", נפגשים שתי תחושות יסוד: היראה – כתחושת גבול וענווה מול הדין האלוקי; והאמונה – כהיפתחות לביטחון באהבה וברחמים העליונים. הרב אפרים רוזנפלד מוסיף, כי עבור איש חינוך, אלו אינן תחושות סתמיות אלא עקרונות מנחים: לעורר בתלמיד תחושת אחריות מול האל, אך גם קרבת לב וביטחון במערכת יחסים אלוקית מלאה טוב.
וזלשון הרש"ר הירש:
"יראה״ ו״אמונה״ הן שתי התכונות הבסיסיות הצריכות לפעום תמיד בלב היהודי... מידת אהבתו היא כמידת צדקו בדין..."
מעמד הישועה – המורה הגדול של הדורות
המסר הגדול, מדגיש הרב רוזנפלד בדבריו, הוא בשילוב הייחודי של הנהגה: דין למצרים – ורחמים לישראל. אין כאן רק עונש וישועה, אלא הצצה לשלמות מופלאה של הנהגת ה' בעולם. עבור המחנך, יש כאן מודל: אין חינוך רק בנוקשות, ואין הנהגה רק ברחמים – אלא האיזון המדויק, המאחד את שתי המידות לאחת.
עדות נצח – לקרוא את ההיסטוריה באור של אמונה
לדבריו של הרב אפרים רוזנפלד, הממשיך במסירות את שיטתו החינוכית של אביו
הרב גרשון זצ"ל – יש לקריעת ים סוף תפקיד מתמשך: לחנך אותנו לראות את
ההשגחה לא רק בעבר אלא גם בהווה. אם נביט נכון, נראה שגם בימינו יש "ים
סוף" – רגעי הכרעה לאומיים, מלחמות ושחרורים, ניסים נסתרים והתעוררות
ציבורית. כל אלה מחייבים אותנו לחזק בלבבות את שלושת המידות:
לירא – מתוך הכרה במוגבלות האדם מול הדין,
להאמין – מתוך ביטחון במי שמוליך את עמו ברחמים,
ולהכיר – בהנהגה השלמה של הבורא הפועל תמיד באיזון גמור.
חינוך לאמונה – דרך מבט לדורות
הרב רוזנפלד מסיים באמירה חינוכית צלולה:
"כאשר ילד חווה רגע של פחד או בלבול, או כשנער שואל שאלות אמונה – עלינו
לאחז בידו ולהראות לו את קריעת ים סוף שבחייו. את הרגע בו ה' הופיע – בדין
וגם ברחמים. שם נולדת האמונה האמיתית
לכבוד יומא דהילולא של הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין נבג"מ
י"ט ניסן תשפ"ה ה' דחוה"מ פסח יומא דהילולא של הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין נבג"מ. מצו"ב קליפ שמע השיר "י-ה אסכוף"
מצות לודמיר עוזב את צפת ועובר לירושלים
בשנת תש"ט - 1949 כשהמפעל בצפת היה קטן מבלי יכולת להתפתח יותר, ואולי כי הגיע הזמן לעלותו לירושלים, העביר הרה"ח ר' משה לודמיר את המפעל לשכונת תל ארזה בירושלים. באותם ימים הדרך מרחוב הישיבה לתל ארזה הייתה הררית וקשה להליכה, אולי לא פחות קשה מהליכה בסמטאות צפת...
המפעל הגיע לירושלים ומעתה היה שמו: מפעלי מצות משה לודמיר ובניו ובע"מ. בתשכ"ד שונה שוב השם ושמו מעתה: מצות יהודה – משה ובניו בע"מ. ואם המפעל בצפת נקרא "מצות צפת", מדוע לא נקרא המפעל בירושלים "מצות ירושלים"? משום שמצות ירושלים כבר היו בחזקת משפחת הלפרין, ועל כן נקראו מצות לודמיר מצות יהודה, משום שמפעלם בהרי יהודה.
בתמונה נראה חמור נושא חבילות שכבר כתוב עליהם מצות יהודה
"מי שברך" לרפואתו של המקובל הרב דב קוק מטבריה במעמד קהל קדוש
מנחם קולדצקי: אבי תנועת הקירוב הגרי"ד גרוסמן באיחולי חג לרבי דב הכהן קוק מטבריה, ועריכת "מי שברך" לרפואתו במעמד קהל קדוש
שטח ההילולא
מנחם קולדצקי: מדהים לראות את מתחם ההילולא המורחב (89) בעיצומן של עבודות הסלילה – שטח עצום, שגדל מ־25,000 מ”ר בתשפ”ג ל־63,000 מ”ר בתשפ”ה – יותר מכפול וחצי ממה שהיה לפני שנתיים. המתחם המרשים נועד לשמש את החוגגים בל”ג בעומר. העבודות נמשכות גם במהלך חול המועד, בהתאם להוראת הרבנים, ובביצוע משרד ירושלים ומסורת ישראל.
טראמפ מינה רב מחב"ד שסייע בגיוס תומכים בבחירות לשליח המאבק באנטישמיות
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על מינויו של הרב מתנועת חב"ד יהודה קפלון לשליח המיוחד של הבית הלבן למאבק באנטישמיות.
קפלון, שפעל בקמפיין של טראמפ לגיוס תמיכת יהודים, אמר כי יהודים בארה"ב "חיים בפחד" והשווה את המצב לגרמניה שלפני ליל הבדולח.
מינויו כפוף לאישור הסנאט. קפלון, שצפוי להחליף את השגרירה דבורה ליפשטדט, אמר בעבר כי יסכים לתפקיד רק אם יהיה משמעותי ולא סמלי.
הנחיות חסידות גור לבין הזמנים: פלאפון בבית, סרטים מחוץ לתחום
הנחיות חסידות גור לבין הזמנים: פלאפון בבית, סרטים מחוץ לתחום | טיקטוק ערוץ 7
מפקד עם אמונה
שימו לב לחשיבה עם אמונה, אחד המפקדים הטובים שצמחו בצה"ל, רפול רפאל איתן ז"ל אם היה בחיים היה המעריץ של עופר ויטנר מספר 1 גבר בגברים
רונן בר מתחייב שיפרוש בקרוב
הלל ביטון רוזן: ראש השב״כ רונן בר הצהיר בכתב ידו לפני שבוע - ״אממש את אחריותי בקרוב, לזכר הנופלים, לכבוד המשפחות וכדוגמא לדורות הבאים״. את הדברים כתב על ספר שעוסק במוסריות והביא אותו לאב השכול איציק בונצל, בפגישתם במטה השב״כ. הערב - עו״ד בונצל פנה לבג״צ בבקשה שיקבלו את המסמך
טראמפ ממשיך להפעיל לחץ: ארה"ב תטיל דמי נמל על אוניות שנבנו בסין
טראמפ ממשיך להפעיל לחץ: ארה"ב תטיל דמי נמל על אוניות שנבנו בסין
טראמפ הכריז על צעדים נוספים שנועדו להתמודד עם ההשפעה הגוברת של סין, והפעם – הטלת דמי נמל על אוניות שיוצרו בסין. המהלך הוא חלק מהניסיון להחיות את תעשיית בניית הספינות האמריקאית ולצמצם את שליטתה של סין בשוק.
בהודעה רשמית של משרד המסחר האמריקאי נמסר כי גביית התשלומים תיכנס לתוקף בתוך 180 יום, ותעלה בהדרגה לאורך שלוש השנים הקרובות. "סין הצליחה להשיג את רוב מטרותיה בתחום הדומיננטיות התעשייתית, תוך פגיעה בעסקים אמריקאיים, בעובדים ובכלכלה של ארצות הברית", נאמר בהצהרה.
אליהו יוסיאן על תקיפה באיראן
אליהו יוסיאן על תקיפה באיראן: "בשביל כניסה מצוקמקת לרפיח חיכינו לאישור של ביידן - בלי אור ירוק של ארה"ב לתקיפה, ישראל לא יכולה להזיז אפילו בלון ורוד"
טראמפ: ״אני לא בלמתי התקפה באיראן
טראמפ בשיחה עם כתבים: ״אני לא בלמתי התקפה באיראן. אני פשוט לא ממהר לתקוף. אני חושב שאיראן רוצה לדבר. אני מקווה שהם רוצים לדבר. אני רוצה שאיראן תשגשג. אני לא רוצה לעשות משהו שיפגע במישהו אבל לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני. אנחנו לא רוצים לקחת מהם את התעשייה או האדמה - רק שלא יהיה להם נשק גרעיני״
טראמפ:״ לא בלמתי את ישראל מלתקןף באיראן. אני פשוט לא ממהר״
עמיחי שטיין בתיעוד של טראמפ:״ לא בלמתי את ישראל מלתקןף באיראן. אני פשוט לא ממהר״
פעיל הליכוד משה מירון צועק על בן גביר באירוע אתמול במערת המכפלה
פעיל הליכוד משה מירון צועק על בן גביר באירוע אתמול במערת המכפלה
