תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז:
א. המינימום שבמינימום הבסיסי שנדרש גם מהמגיד שיעור הכי פשוט ושטחי, זה לעשות בדיקה, בסיסית לכל הפחות, של יסודי הדברים שעליהם הוא עומד לדבר ולדרוש, גם אם זה לפני קהל של שני משתתפים מנמנמים. לא כל שכן כשמדובר בדרשה לפני ציבור גדול, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באדמו"ר חשוב שנושא דברים האמורים להלום את תוארו ואת מעמדו.
אבל העז-פנים דנן נשא דרשה שלימה מליאת פאתוס של מוכיח בשער לפני ציבור גדול, שהיסוד שעליו סובבת כל הדרשה הוא ענין הסגולה של התיקון הכללי על קבר רביה"ק. אבל הוא אפילו לא טרח לעשות את המינימום המתבקש ולהשקיע 3 דקות בלבד לפני הדרשה, ופשוט לפתוח את מקור הדברים כדי לראות על מה הוא הולך לדבר.
ב. וכפי שפולט הלה בטפשותו בתוך דבריו: "לא יודע אם [רבי נחמן] אכן אמר זאת [את ענין התיקון הכללי]". והרי אם לא היה קופץ לדבר ברוב גאוותו ופחז יצרו על דברים שכלל לא בירר את טיבם, אלא היה מקדים לרמז לפני הדרשה למשב"קו הנמרץ, הוא היה מקבל מיידית 2 עמודים מסודרים להפליא של כל הציטוטים מספרי רבינו בענין התיקון הכללי (באדיבות העורכים התורניים המיומנים ששוקדים על הכנת ספריו וחוברותיו), שם היה לומד לדעת איך העמיד רביה"ק בכבודו ובעצמו שני עדים, וגילה בפניהם את ההבטחה הנוראה של סגולת התיקון הכללי, ושאמר כי בענין זה הוא חזק יותר מכל הדברים שלו!
ג. בגאוותו המנופחת הוא שכח את מקומו, ושם את עצמו כלא פחות מה'מבקר' של רביה"ק, והוא מזהיר נמרצות מהמסר המסוכן שטמון בסגולת התיקון הכללי, כאילו אפשר להנצל מהעוונות בלי תשובה... ושוב, אם הוא היה מתנהג כאיש הגון (אפילו לא במדריגת איש 'כשר'), ורק סוקר במבט שטחי את דברי רבינו בענין זה, היה רואה את מה שמובא בחיי מוהר"ן (סי' רכה) שחלק מהתיקון הוא: "רַק מֵעַתָּה יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְאִוַּלְתּוֹ ח"ו". אבל הזלזול האדיר שלו בשומעי לקחו מונע ממנו גם צעד מינימלי זה.
ד. "הם משליכים את ה'יראה' שיש אצל כלל ישראל כולו ביום הדין. הם מגיעים לאומן אומרים עשרה מזמורים אחר כך אפשר "לעשות חיים" שנה שלימה, בסופה יחזרו לומר עשרה מזמורים והכל יתכפר", כך מזהיר מי שמזהיר בקול מדושן-עונג ושבע-מעדנים, אודות חסידי ברסלב הנוסעים לאומן. אם רק היה מציץ מחוץ לקונכיית האנוכיות המרופדת שסביבו, היה קולט את האבסורד שבדבריו. שכן אותם רגעים בערב ראש השנה, שבהם הוא עסוק לזרוק בחורים מהישיבה ש'חטאו' ונסעו לאומן, ובד בבד לדאוג לקיפולים הנכונים במלבוש הייחודי שהוא ילבש ביו"ט, עומדים אז רבבות רבבות אנשים באומן כאיש אחד בלב אחד, פניהם שטופות דמע ולבבותיהם קרועות, וזעקת ה' הוא האלוקים עולה ובוקעת מהם, כמו שאינה נשמעת בשום מקום אחר בעולם, וה'יראה' וה'תשובה' ששוררים במקום ההוא לא ימָצאו בשום מקום אחר. והנה 'עולם הפוך ראיתי' שבע התענוגות 'מוכיח' את מי שחיפש קצת יראת ה', על כך ש'אין לו יראה'.
ה. ברגע קטן של אמת הוא מודה שאמנם אף אחד לא אומר שזוהי מטרת נסיעתו לאומן , אבל זהו ה'מסר' שמובן מדברי רבינו ל'עשרת אלפי אנשים' באומן, שכעת אפשר לחטוא להנאתו ו'לעשות חיים' במשך כל השנה וכו'. אכן רבבות הנוסעים לאומן יודעים טוב מאוד שאין שום מסר כזה ח"ו, אבל המחרף המגושם הזה, פיו הכשילו וגילה את הלך המחשבה ומאוויי הלב שלו עצמו (כמובא שכל אחד מפרש כל דבר שהוא רואה ושומע לפי נטיות ליבו).
ו. כדי לבסס את דבריו הנבובים, שכאמור אין להם שום שורש ואחיזה לא בכתובים ולא במציאות, הוא מצא פתרון להעליל על צדיק נוסף דברי עתק, כביכול הוא המקור לדבריו, ה"ה הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זיע"א. מי שידוע בגודל חיבתו והערצתו העצומה לרבינו ותורתו, שכידוע הוא בעצמו היה זה שמימן מכספו הדפסה מיוחדת של כאלף חוברות תיקון הכללי כדי להפיצם בארה"ב. אותו 'תיקון הכללי' שה'מוכיח' דנן רואה כ'סכנה' עפ"ל.
ז. לצורך כך הוא מביא 'עד' שטוען שנכנס אל הרה"ק ז"ל כשנתיים לפני פטירתו וכביכול שמע ממנו דברים, אודות רביה"ק שהוא בעצמו קדוש עליון וח"ו לומר עליו דבר, אבל הדרך היא 'ווילד'.
ובכן: 1. דברים אלו סותרים מיניה וביה, כי אין יותר 'דיבור' כנגד רביה"ק מלומר שהדרך שלו אינה ראויה.
2. הדברים סותרים את דבריו והנהגתו של הרה"ק מסאטמאר בעצמו במשך כל השנים שקירב וכיבד ביותרת הכבוד את חסידי ברסלב, וידועים מעשים אין ספור בענין זה. ואף גם בחורים מישיבתו שהתקרבו לברסלב, שרבים מהם חיים איתנו (כגון הגה"ח רבי ניסן פרנקל שליט"א, האחים החסידים ווינשטוק שליט"א, רבי אנשיל פוקס ועוד).
3. ה'עד' מספר שהצגת השאלה לפני רבי יואליש בענין ברסלב התחילה כך: לאחרונה מפיצים תכנים של ברסלב, והבחורים שואלים אם הם יעסקו בזה, מובן שמדובר בשאלת הטעיה שתכליתה להציג את ההשפעה המזיקה של ברסלב שבחורי סאטמר כבר שואלים אם לעסוק בהפצה. והרי גם בברסלב עצמה אין שום רב שיורה לבחורים לעסוק בהפצה. ומובן מהי התודעה המתקבלת מהצגת הדברים ברוח זו.
4. לעומת כל דיבורי השבח הידועים והמפורסמים של הרה"ק מסאטמאר אודות רביה"ק ותורתו, שנאמרו במשך כל שנותיו, הרי שהעדות הצולעת הזאת הינה לדברי ה'עד' מהימים הקשים של חולשתו בשנים האחרונות, אז כידוע כבר לא התבטא כמעט, וכפי שהוא עצמו מעיד שהיה קשה אז להבין את דבריו.
5. עד נוסף עלה והדגיש שכל כוונת הרה"ק מסאטמאר בדיבוריו היתה רק בנוגע לבחורים שאין להם מספיק 'דעת' לקבל את דרך ברסלב, אבל לא מובן איך דבריהם מתיישבים עם מה שהעיד רבי יואליש בעצמו, כי אביו הקדושת יו"ט היה לומד עמו בילדותו את הספר 'ליקוטי הלכות'!
6. נניח והדברים אכן נאמרו ח"ו כמו שהם. איך זה מצדיק לדבר סרה על הבטחה נוראה של רבינו, בנוגע לתיקון הכללי, ולהטיל פגם ודופי נבזי כזה ברבבות הנוסעים לאומן?
הנשמע כדבר הזה, איש בן הדור הזה, יהיה מי שיהיה, יהין לפתוח פה על קדושי עליון מדורות מייסדי החסידות? (וכל זה בלי שהוא אפילו יקרא את הדברים שאותם הוא תוקף). תוצק צואה רותחת לתוך פיו הטמא, כמשפט חז"ל (עירובין כא:) על "המלעיג על דברי חכמים".
"יֹאבֵדוּ הַמִּתְנַגְּדִים וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בָּהֶם וְדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ וְשִֹיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים אַל יִתְבַּטֵּל, כָּל עוֹד רוּחַ חַיִּים בְּאַפֵּנוּ כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבֵּנוּ נוֹדֶה וּנְשַׁבֵּחַ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל אֲשֶׁר זָכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ הַקָּדוֹש, חֲבָלִים נָפְלוּ לָנוּ בַּנְּעִימִים וְכוּ'" (עלים לתרופה א' קדושים תקצ"ה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.