אקדים שדברים אלו מופנים לא רק לר' אלימלך בידרמן אלא לכל מי שהשתתפו בכינוס המחלוקת ושפיכת הדמים, אבל ר' אלימלך שיחק שם משחק מרכזי ולכן הוא הכתובת, המציאות שעשו שני כינוסים החובה הייתה על ר' אלימלך וכל מי שהשתתפו לשאול לשם מה שתיים, האם לא היה יותר טוב שהחסידים והמתנגדים יחד עם הספרדים יתכנסו ויוכיחו אחדות גדולה במאבק על חוק הגיוס? ואם זה לא קורה סימן שמשהו קורה כאן, והשאלה היא מה קורה? האם לא יכלו להסתדר על משהו? ואם היו מבררים היו מוצאים כי 'שיטת ההחרמות' היא זו אשר גרמה למצב הזה. הרבי מגור לא רצה לשבת לצד שולחן אחד עם רשימה של רבנים והחליט לעשות כינוס משלו שבסופו של דבר הזמין את רוב מי שבדרך כלל אינו רוצה לשבת עימם (ראה פוסט אחר עם רשימת המוחרמים) אבל על אחד הוא לא הסכים לוותר והורה לא להזמינו ואף הייתה הוראה שאם חלילה יגיע ייצא משם באמבולנס והלא הוא רבי שאול אלתר
נמצאים אנו בעיצומם של תשעת הימים, האם יש מי שמתיר כינוס שיש בה מעשה של קמצא ובר קמצא, לבזות אחד ויחיד שרק הוא פסול היה מלהגיע לשם? איך זה שיהודי כמו ר' אלימלך בידרמן שמצהיר בכל עת כי אינו משתתף בכינוסי מחלוקות שהוא ישחק תפקיד ראשי שם ויתן יד לשפיכות דמים נוראה ומחזק את מי שעשו את המעשה הנורא של החרמתו שם? האם יכול ר' אלימלך להסביר איך הוא נתן יד למעשה שכזה, והאם בעיניו מעשה שכזה טוב ועוד בערב ט' באב?
לא רק ר' אלימלך, כל מי שהשתתפו שם המטיפים לחסידיהם בכל נושא וענין, ר' אלימלך למשל מדי יום נותן שיעורים שמטיף שם להנהגות טובות, והנה הוא שופך דמים בצורה נוראה שכזו?
מי התיר לו ולהם מעשה שכזה? הדבר אסור בכל השנה, ובתשעת הימים על אחת כמה וכמה
הדברים אמורים גם כלפי האדמו"ר מויזניץ שיכון שהוא עתה חולה והשתתף בכינוס, דבר שלדעתי לא הוסיף לבריאותו, איך הוא שתק על המעשה הזה. הרבי מגור ביקש להחרים את הרב זילבער שעמו יש לו חשבון אישי, והאדמו"ר מויזניץ שיכון ידע איך להילחם ולהזמינו והוא הגיע. אבל באשר לר' שאול אלתר, בערב ט' באב הוא נתן יד לשפיכות דמים כזו, והוא קורא לעצמו אדמו"ר?
אין זה פלא שהכינוס של האדמורי"ם לא עשה רושם לעומת הכינוס של ראשי הישיבות ששם לא מוכנים היו להיכנע למעשים שכאלו. כינוס שיש בו מעשה קמצא ובר קמצא הוא כינוס של חורבן ולא של תועלת
כל מי שהשתתף בכינוס של האדמורי"ם לא ייצא נקי מעצם השתתפותו שם בטרם יבקש מחילה מהגר"ש אלתר, ויפרסם ברבים כי הוא טעה ועשה מעשה אשר לא ייעשה, ר' אלימלך בידרמן נושא עמו עתה כתם חמור מאוד שלא יסלח אם לא ימצא את הדרך איך לתקן וברבים למחות על המעשה אשר עשה
גם אם יטען כי לא ידע מכל הפרטים הללו, גם אלו שישבו במסיבה הידועה בשם קמצא ובר קמצא (גיטין נה ע"ב) לא ידעו ממה שהולך לקרות ונענשו בגלל שראו לאחר שהגיעו מה שקורה ושתקו לא מחו על שפיכות הדמים הנוראה שנעשה שם. ר' אלימלך שראה שכולם הגיעו ולא ר' שאול, מדוע לא שאל והיכן ר' שאול האם הזמינו אותו? והיה מגלה כי הכינוס הוא כינוס של מחלוקת ושפיכות דמים
כאשר מתכנסים שלא לשם שמים ובמקרה הזה היה זה כינוס של מחלוקת בין הרבי מגור וגדולי הליטאים, נכשלים בצורה נוראה, וחבל שר' אלימלך בידרמן שנערץ על ידי כל כך הרבה שיהיה זה שיתן יד לשפיכות דמים נוראה ולחיזוק המחלוקת בין החרדים
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.