הרבי מחב"ד לא נתן ברכה או הוראה למי שרצה להתגייס לצבא

 

הרבי מחב"ד לא נתן ברכה או הוראה למי שרצה להתגייס לצבא 

עורך שיחות הרבי 

לכבוד הרב שאולזון 

כמי שזכה לערוך ולהתעסק בשיחות הקודש ובאגרות של הרבי עוד בתקופות האור, רואים דבר שצריך לזכור זאת. הרבי מעולם אבל מעולם לא נתן ברכה למישהו שרצה להתגייס לצבא. 

כמובן שמי שהיה בצבא או  ברבנות הצבאית או כעובד צה"ל או משרת כבר בפועל,  הרבי עודד ודירבן להתעסק בצבא בהפצת היהדות בצבא, והרבי אף מימן מכיסו דברים בצבא כמו מזוזות תיקון ספרי תורה שיהיה לחיילים כלי קודש, ובפרט עורר על שמירת הקדושה בצבא פעמים רבות והזהיר מהסכנה אם ח"ו אין קדושה, כפי שאפשר לראות מריבוי האגרות קודש, וכן להתעסק עם אלמנות צה"ל וילדיהם לקרבם ולעודדם וכן עודד בעצמו את נכי צה"ל וכלשונו הקדוש מצויינים שבישראל (לא קרא להם מצוייני צה"ל אלא מצויינים שבישראל) . 

ומנגד תמיד שביקשו ברכה להתגייס הרבי שלל זאת, וקרא להמשיך ללמוד או ללכת לעניין אחר. וכל מי שמכיר במקצת את השקפתו הטהורה של הרבי מבין גם למה, כי הצבא הישראלי מיסודו הוא פסול בכל תחום, היפך הצניעות, היפך כל ענייני התורה וכו' וכו' וגם היפך הביטחון הגשמי כידוע גם ההתדרדרות הגדולה גם בתחום הביטחון,  והוא כור היתוך לשמד את בני ובנות ישראל ר"ל. ולכן מעולם לא קבלו ברכה ללכת לשרת בצבא, ואדרבה תמיד הרבי שלל וביקש למצוא משרה אחרת. 

וזה בדיוק ההבדל בין שיטת סטמאר לחב"ד. הרבי לא ויתר מעולם על אף יהודי ולכן הרבי מסר את נפשו עבור החיילים המחרפים נפשם להגנת הארץ וליהודים שנמצאים שם שיהיה להם את העניינים הנדרשים ליהדות ולקיום מצוות (בדיוק כמו שהרבי נהג עם יהודים בצבא האמריקאי ובכל מקום בעולם ורבותינו התעסקו עם החיילים בצבא ברוסיה וכו) , ובפרט שהחיילים שם מוסרים נפש, אבל מאידך הרבי שמר על פך השמן הטהור שחלילה וחס לא לפגוע בבני הישיבות, וגם הבחורים החלשים חייבים את המסגרת הישיבתית ושתגן עליהם במהלך חייהם ביסודות הרוחניים ובפרט בארץ הקודש כפי שכתב הרבי שישיבות זה לא רק ללימוד תורה אלא לעצב את הבחור לכל החיים ביסודות רוחניים, ולכן מעולם אי אפשר למצוא מהרבי ברכה או הוראה למאן דהו גם לאחר הנישואים  ללכת לצבא. 

ובפרט בזמנינו עתה שהצבא התדרדר לאין ערוך באופן מוצהר מטרתו לחלן ולפגוע בציפור הנפש של המשפחה היהודית ודוחף נשים לכל יחידות כדי לטמא את החיילים ר"ל, ומכניס תכנים נוראיים של כל הטומאות שבעולם, ובו בזמן הפסיק להכניס את חב"ד לצבא, תהליך זוחל של עשרות השנים האחרונות, וגם אם נכנסים זה רק מהדלת האחורית, כידוע לכל מי שמעסק עם מבצעי הקודש של הרבי. 

וגם אנו שומעים את זעקת אחינו הדתיים לאומיים אנשי הציונות הדתית  שמאמינים בערך של שירות צבאי ואיזה מאבקי נפש הם עוברים עם הטומאה הזאת שבכוונה תחילה עושים זאת כדי לחלן את החיילים כולל הנשואים, וזאת ההשקפה של כל המטכ"ל לחלן את הציבור, ולזכותם ייאמר שהם בצבא אומרים זאת במפורש ואפילו לא מתחבאים, ורק אנו מנסים לטמון את הראש בחול.

 בציונות הדתית 60 אחוז מורידים את הכיפות (וגם בסוף הם הראשונים לבצע את הפקודות לגרש יהודים ומתנחלים כי זה "מצוות המלכות", עיין ערך גרשון הכהן ושאר האלופים שהורידו את הכיפות) והשאר נחלשים מאד בקיום התורה והמצוות וחוזרים מהצבא סרוטים ופגועים נפש. אחוזים בודדים מהם אכן  מתחזקים בצבא. 

שומר נפשו ירחק מהצבא, וימצא לו התעסקות בשליחות הקודש של הרבי ובמקצועות שהרבי רצה, והלוואי שנזכה שהוראותיו הקדושות של הרבי  יחדרו וילכו על פי משנתו הקדושה והטהורה נס"ו. חסיד חב"ד צריך לדעת שצבא זה דבר פסול מעיקרא גם לנשואים וכל שכן לנשואים טריים שהסכנה היא גדולה מאד מאד, ותפקידנו רק לחזק את החיילים כמבצעים, ולא כל אחד מוכשר לכך ולכן עדיף להתעסק עם עניינים שהרבי נתן לנו שליחות בתי חב"ד משרות חינוך בהוראה וכו'.