אז מי כן מייצג את הציבור החרדי?

מדובר באחת השאלות הכי קשות בציבור החרדי, כאשר מי מייצג מישהו הוא חייב לו, דואג ועושה הכל להוכיח כי הוא מייצג את האינטרסים שלו. בציבור החרדי במיוחד בכנסת אין דבר כזה. הציבור לא בוחר את הנציגים, בבתי הגדולים מחליטים מי ייצג את המפלגה, כופים על הציבור את מי שאין להם עניין בהם, הם מקבלים את הכרעת הגדולים, ולכן אין עסקן או ציבור שמייצגים את הציבור. 'לכל אחד הגדול שלו' קבע שלמה לורנץ בשעתו ב'מועצת גדולי התורה' והודיע כי הוא לא מכבד את הכרעת הגדולים, הוא יכבד את רצון רבו בלבד, מאז אין עוד דבר כזה מי שמייצג את כלל החרדים, לכל ציבור, גדול משלו, וגם אם קיימת 'מועצת' כאשר הם מכריעים זה לא מחייב את כלל הציבור במיוחד לא את הציבור שה'גדול' שלו אינו חלק מן המקום הזה

עוד קורה לחרדים, כי הרבה קהילות נגד קהילות אחרות, מסיבות קהילתיות ופוליטיות ובעיקר בשל פסילות. קחו למשל את גור, רוב החרדים אומרים בצורה הכי ברורה כי הם לא מייצגים את החרדים, הרבי שלהם מייצג את גור בלבד, וחיזוק לדברים נציג גור בכנסת שאמר הרבה פעמים שאותו מחייב רק הרבי מגור שהוא רבו, שפירושו כי הוא לא מייצג את כלל החרדים

קחו את 'לב טהור' 'שובו בנים' פלגי המחבלים הליטאים' 'נטורי קרתא' ועוד כאלו רוב הציבור פוסל אותם, אין כמעט ציבור 'חרדי' אחד שאין מי שפוסל אותם, הייתי מרחיק וקובע כי אין נציג חרדי שאפשר לומר עליו כי הוא מייצג את כלל החרדים

היכן היא הבעיה איך קרה מצב כזה? הסיבה מפני שגררנו את הציבור למצב שכל אחד דואג לעצמו בלבד. נציג בעלזא בכנסת אומר במפורש כי תפקידו לדאוג לבעלזא, נציג ויזניץ דואג לויזניץ ונציג גור דואג לגור. אבל לא רק זה, יש עוד בעיה וקשה שלא מייצגים אידיאה. מאז הקמת המדינה במשך השנים הלכה ונמחקה האידיאה החרדית מכלל החרדים, ונוצר מצב שכל אחד עושה שבת לעצמו, וכאשר ניצבת שאלה בעניין החטופים מה עדיף, כל נציג עשה כדרך רבו ולא כולם הסכימו עימם. קחו למשל את גולדקנופף שמייצג את גור הצביע בממשלה נגד דעת הרבי מחב"ד וגדולי ישראל נוספים שסברו אחרת

ניקח לדוגמא את 'חוק הגיוס' אי אפשר להגיע לידי הסכמה בין הגדולים החרדים, מפני שכל דרשן דורש לעצמו, הליטאים למשל מוכנים להפקיר את החסידים לצבא תמורת שיאפשרו לליטאים ללמוד בישיבות. ישנם מאלו שעושים עסקאות עם הצבא על מספרים מתוך חשבון שהם מפקירים לצבא את כל או רוב הספרדים, אין קו מנחה אחד כללי שמחייב את כל החרדים. שימו לב שאפילו הפעולות בנושא נעשים בדרכים אחרות, כל אחד בדרכו שלו, אין דבר כזה 'עמדה חרדית כללית', מפני שאין עוד דבר כזה 'חרדי' למרות שהציבור מכנה את עצמו 'חרדי' אבל האם הוא באמת 'חרדי? כאן הסיפור אחר. רוב רובו של הציבור החרדי אינו יודע מה זה 'חרדי' הם חושבים כי אם הם חברי קהילה או מפלגה מסויימת אז הם חרדים אוטומטית, לא למדו מעולם את האידיאה החרדית, מפני שאם היו לומדים היו שואלים שאלות קשות, איך אנו חלק מקואליציה ומממשלה, לוקחים תקציבי ענק ולא נזהרים ממה שגדולי התורה החרדים הזהירו אותנו

שימו לב, מי שמכונים 'חרדים' הצטרפו 'להסתדרות הציונית' וזה עבר בשקט מבלי שיצאו להפגין לזעוק נגד המעשה הזה, האם אין זה מספיק בשביל להבין כי אין עוד 'חרדים'? מפני שאם היו כאלו זה לא יכל היה לקרות

ה'חרדים' באמת אין להם נציג כלשהו, אין מי שמעוניין לייצג אותם. אין עוד אידיאליסטים חרדים, ישנם קבוצות שכל אחד מנגן בניגון אחר ורוצה דברים אחרים, והתשובה לשאלה מי כן מייצג את החרדים היא: אין לחרדים ייצוג, ומי שמכנים עצמם בכנסת 'חרדים', אידיאית אינם חרדים. הם טוענים כי הם שומעים ל'גדולים' בהחלט, אבל לגדולים המפלגתיים לא ל'גדולי החרדים', אין לחרדים 'גדול' המקובל על כלל החרדים, כל 'גדול' הוא הגדול של מפלגתו וקהילתו ולא יותר מזה. ל'חרדים' באמת אין הנהגה חרדית, ולכן זה נראה ככה

חיים שאולזון