היכן הראש והלב שלנו?
מאת:
חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
איני
יודע מה היה פלוני, שזכה לרכוש
את סידורו של ר' חיים ב 195,000$ עושה עם הכסף הזה לולי היה מוציאו
על הסידור. יכול להיות שהיה מבזבז אותו על הבלים יותר ירודים, יכול להיות שהיה
אפילו מהמר עליו, אבל יכול גם להיות שהיה תורם אותו לצדקה. אתם יודעים כמה פיות
רעבים אפשר להאכיל בסכום כזה??
יכול
גם להיות שאת הכסף הזה הא שם על הסידור כהשקעה, מתוך ידיעה שככל שעובר הזמן ערכו
של הסידור (חסר הערך כשלעצמו, כמובן) יאמיר ובקצת סבלנות יוכל למכור אותו בהמשך
בכפול כסף ולפרנס עוד יותר יתומי ישראל. מי יודע.
לכן
איני דן באיש עצמו כלל, אלא רק בנו, אלה
שצורכים את הידיעות הללו. אנחנו שנותנים ערך לדברים חסרי ערך ואח"כ מתפלאים
שהדור שלנו כל כך ירוד.
דרכו
של עולם היא שקשה מאוד לגייס כסף כדי להאכיל יתום ואלמנה והרבה יותר קל לגייס כסף
להקים בניין – בעיקר: לקרוא לבניין ע"ש התורם. אנחנו מקבלים את המצב הזה
כאילו הוא בריא ונורמלי ובזה בדיוק צריך לדייק. הוא אכן נורמלי, כי נורמה זה מה
שמקובל, אבל הוא לגמרי לא בריא. לו יראי שמיים היינו, וודאי שהיינו מעדיפים את
החסד השקט, על פני תרומות רועשות. כנראה שעוד לא הגענו לעולם האמת, ב"ה.
באותה
מידה אנחנו נמדדים ביחסנו להיבחרות למועצת הרבנות הראשית. לא מיבעיא שכל עניינה של
הרה"ר מפוקפק מיסודו וצד לימוד הזכות היחיד ששמענו על כך מנעורינו זה שכשם
שיש אנשים שמתפרנסים מהזבל, יש אנשים שמתפרנסים מזבל-עם-פראק, אבל לייחס לזה איזו
חשיבות וערך עצמי?? למזלנו, באתר זה עוד זוכרים את חכמתו של הרבי מלובביץ'
זצוק"ל ש'חידש' לשומעים שאין לומר 'מזל טוב' על היבחרות למועצת הרה"ר.
'מזל טוב' אין לומר? 'השם הטוב יחוס וירחם עליכם ויתן לכם כוח לעמוד בזה, או לפרנס
אתכם ממקור נקי', היא התגובה הנכונה.
מודה
שמעולם לא הבנתי על מה אנשים מבזים עצמם ככה לכתת רגליהם ולפעול כדי שיבחרו בהם??
יכול להיות שאיני מבין, משום שאין לי קצה סיכוי לזה ואולי לו היתה לי אפשרות כזאת,
גם אני הייתי מתבזה ומתכלם כמוהם (כי זה יותר עניין של כלימה, מאשר של בושה). על
זה יכולני רק להודות לו יתברך ב"ה שאיני מבין את זה (לפעמים, אי ההבנה היא
שיא המדרגה בעניין. לעיתים, עדיף לך שלא תבין משתבין. והמבין יבין).
כאמור,
איני תוהה או תמה על אותם שבמקום להשתמש בכוחות ובכלים שנתן להם הבורא לטובה,
מכלים אותם להבלים או להבלי הבלים. התהיה היא רק עלינו. מה מקום אנחנו מוצאים
להקדיש רבע שניה של מחשבה ותשומת לב למסכן שרוצה להתמנות למועצת הרבנות?? מילא
עליו, רחמנות ותו לא, אבל לנו יש עם ההבל הזה???
לפעמים
נראה כאילו יש לנו מנגנון פנימי, לעסוק בדברים חסרי המשמעות והתוכן. כמעט ניתן
להאמר שככל שתומת הלב הציבורית נמצאת במקום אחד, כנראה הדברים החשובים נמצאים בצד
השני.
מבחינה
זו, צריך הייתי לשמוח אם מעטים היו קוראים את דברי (שהרי ככל שדבריך יותר בפוקוס,
כן משמע שגם אתה הפכת הבל), אבל איכשהו יש לי פילפולי פלפולים להוכיח ששניים וחצי
הקוראים-המתמידים שלי, הם הם בוני ומגלי עולם.
אז אם
כבר מדברים ואם כבר השתמשתי במושג הבל הבלים, אולי יכול מי מהקוראים הנבונים
להסביר לי מה מובנו של המושג נצח נצחים? הרי נצח הוא בלתי מוגבל בזמן. אז מה שייך
נצח נצחים?? אם יש נצח נצחים, משמע שנצח אינו נצח (ואם כן, יקשה עוד יותר, שאם נצח
אינו נצח, איך בכפלתו יהפוך ליותר ממה שיש בו???).
שאלות
הבל? יכול להיות, אבל עדיין מן הסתם בעלות ערך פי נצח נצחים לעומת סידורו של האי
צדיקא זצ"ל, או התמנותו, או אי התמנותו של רודף רבנות למועצת רודפי רבנויות.
והוא
רחום יכפר וכו'
חרדי
בעולמו
- - -
- - - - - --
לא
מוגה
להערות
והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.