ט"ו בשבט הלכותיה פרטותיה ודקדוקיה, תורה בתפארתה

 

יום חמשה בשבט קרב ובא עלינו לטובה.

סביב השולחן ניסב כולנו, ונברך כנהוג על פירות האילן, ברכת הנהנין, ובתוספת ברכה על שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן 

פורס כשמלה ומתמצת לנו בבהירות נפלאה

הלכותיה פרטותיה ודקדוקיה, תורה בתפארתה.

בתוספת פנינה יקרה, פרדוקס הלכתי (גלגל החוזר) הנידונה בהיכלי התורה ופותר אין אותה.

וכמובן (איך אפשר בלי) טעימה מהידע המקצועי הנרחב בתחום הבוטניקה, מרתק.

דיני קדימה בברכות

א. דיני קדימה בברכות שייכים במי שמונחים לפניו שני מאכלים, וברצונו לאכול את שניהם כעת. אם המאכלים אינם לפניו, אף שבדעתו להביאם, רשאי לברך על המאכל שלפניו ואינו צריך להביא את המאכל האחר גם אם ברכתו של האחר קודמת.

כמו כן, מאכלים שמנהג בני אדם לאוכלם בסדר מסוים, כגון סעודה הפותחת בדג וממשיכה בתבשילי בשר, או אם אוכל ירקות מבושלים ואחריהם אוכל פרי, באופנים אלו, אף שברכת המאכלים המאוחרים עדיפה מצד דיני קדימה, אין צריך להקדימם.

ב. הקדימה בברכות נקבעת לפי מעלת המאכלים, וחמש מעלות בברכות: 

א. ברכה מבוררת (לדוגמה: ברכת 'בורא פרי העץ' הפוטרת רק פירות מבוררת יותר מברכת 'שהכל' הפוטרת כל דבר.)

ב. מאכל משבעת המינים. 

ג. מאכל שלם. 

ד. מאכל חביב. 

ה. מאכל גדול. 

בהמשך יתבאר כיצד יש לנהוג כשמעלה אחת עומדת מול מעלה אחרת, כגון מי שלפניו פירות שאחד מהם מין שבעה והשני

חביב, או האחד ברכתו 'מזונות' והשני שלם.

ג. נחלקו הראשונים בהגדרת חביב, אם הוא המין שחביב לו תמיד או זה שחביב לו באותה השעה. ( ולמעשה פסק השו"ע) סי' ריא' ס"א שהולכים אחר המין שחביב לו בדרך כלל.

ד. כל דיני הקדימה הם לענין לכתחילה, אך בדיעבד אם ברך ראשונה על מאכל שהיה צריך לאחרו - יצא ידי חובתו.

ה. היו לפניו כמה מיני מאכלים שאין ברכתם שווה, סדר הקדימה בברכות הוא: 

'מזונות', 'הגפן', 'העץ', 'האדמה' ו'שהכל'. וסימנך: מג"ע א"ש. 

הטעם לסדר זה נקבע לפי נוסחי הברכות, ככל שהברכה יותר פרטנית ומבוררת, היא עדיפה על חברתה.

מעלת נוסח הברכה הפרטית יש לה חשיבות יותר מכל שאר המעלות, ולכן מי שלפניו חתיכה של קרקר מקמח כוסמין, ותמר שיש לו את כל שאר המעלות, שהוא מין שבעה, ושלם, וחביב לו, וגדול יותר - בכל אופן תכריע מעלת הברכה ויקדים לברך 'מזונות' על הקרקר.

ו. לסדר הברכות של מג"ע א"ש - יש יוצא מן הכלל, והוא באדם שלפניו שני מאכלים, האחד ברכתו 'העץ', והשני ברכתו 'האדמה' - אם מין האדמה חביב לו יותר הוא קודם.

אמנם באופן זה צריך שיהיה המין חביב גם בדרך כלל וגם בשעה זו, אך אם מין האדמה חביב בדרך כלל אך עתה העץ חביב יותר, או להיפך שבדרך כלל העץ חביב יותר ורק עכשיו חביב לו מין האדמה, יקדים לברך על מין העץ.

ז. אם לפניו מאכל שברכתו 'העץ' ואחר שברכתו 'האדמה', ולכל אחד מהם ישנה מעלה שונה, יש להסתפק אם הסדר הוא חביב, ז' המינים, שלם, או - שלם, חביב, וז' המינים. וי"א שרק מעלת חביב קובעת, ואם חביבות שניהם שוה יקדים איזה מהם שירצה.

ח. היו לפניו כמה מיני מאכל שברכתן שווה, יברך על המאכל שהוא משבעת המינים.

אין שם מאכל משבעת המינים -

יברך על השלם, אין שם שלם - יברך על החביב, ואם אין שם חביב יברך על הגדול. וסימנך זשח"ג (ז' מינים, שלם, חביב, גדול.) ולדוגמא: מי שלפניו חצי ביסקוויט

מקמח חיטה ועוגה שלמה מקמח כוסמין, יברך על הביסקוויט מפני שהוא מין משבעת המינים, אפילו שהעוגה שלמה וגדולה יותר וגם יותר חביבה. וכן אם לפניו פרוסת זית ואפרסק, יברך על חתיכת הזית מפני שהוא מין משבעת המינים. ואם לפניו מלפפון שלם ופרוסות גמבה, יברך על המלפפון השלם אפילו שהגמבה חביבה יותר.

כתמיד מומחה הכשרות מפתיע ומעשיר אותנו בידיעות מחכימות ומאלפות, והפעם מגלה לנו על פרדוקס הלכתי (גלגל החוזר) מעניין המהדהד בהיכלי התורה. 

בשו"ע או"ח סי' רי"א ס"א פוסק המחבר:

אם יש לפניו כמה מיני פירות אזי אם ברכותיהן שוות מברך קודם על מין שבעה ואח"כ על החביב. ואם אין ברכותיהן שוות כגון שהיה לפניו מינים שברכתן בפה"ע ומינים שברכתן בפה"א דעת  רוב הפוסקים שצריך להקדים את החביב. ולפי"ז יש להסתפק אם היה לפניו כגון רימון, תפוז, ובננה. וסדר החביבות אצלו הוא תחילה תפוז ואח"כ בננה ואח"כ רימון, דלכאורה ברכת התפוז קודם ברכת הבננה משום דכשאין ברכותיהן שוות העדיפות זה החביב והתפוז חביב אצלו יותר, אלא דכשבא לברך בפה"ע על התפוז יש לו להקדים הרימון משום שהתפוז והרימון ברכותיהן שוות ומין שבעה קודם לחביב אלא דאם בא לברך על הרימון יש לו להקדים את הבננה כי באין ברכותיהן שוות חביב קודם ואצלו הבננה יותר חביב. וכך מסתובב לו גלגל החוזר והשאלה מה עליו להקדים?.

ופותר אין אותו. אדרבה אשמח לשמוע דעת תורה מציבור הקוראים.

ברכת שהחיינו 

רשימת הפירות לענין ברכת שהחיינו מסווגים לג' חלקים פירות שמצויים כל השנה שאין מברכים עליהם, פירות החורף, ופירות הקיץ: 

א. 

פירות וירקות המצויים כל השנה שאין מברכים עליהם שהחיינו: אגוזים, אגס, אננס, בננה, פפאיה, קיוי, כמו כן אין מברכים על פירות יבשים ופירות בתוך שימורים שנמצאים כל השנה (ישנם טוענים שענבים ואבטיח נמצאים כל השנה ומחמת הספק יפטרם בפרי אחר, אך למעשה נוהגין כן לברך.) תפוח ענה וגאלה יש שמברכים עליהם שהחיינו כיון שאינם נמצאים כל השנה וניכר חידושם אעייפ ששאר מיני התפוחים מצויים כל השנה. 

ב. 

פירות החורף שמברכים עליהם שהחיינו: אפרסמון, אשכולית, גויאבה, חבוש, ערמונים, פומלה, פיג'ויא, פיטאיה, קלמניטה, תפוז, תות שדה. בסוף החורף מגיעים, אבטיח, מילון, שסק. (ויש המברכים על קטניות כגון פול שעועית ירוקה אפונה שזו עונתם, ואין נוהגין כן)

ג. 

פירות הקיץ שמברכים עליהם שהחיינו: אגס נאשי, אוכמניות, אפרסק, אפרשזיף, גודגדן, דובדבן, ליצי', מנגו, משמש, סברס, ענבים, פסיפלורה, קובו, שזיף, תאנה. בסוף הקיץ מגיעים לשוק, אבוקדו, אנונה, אפרסמון, קרמובלה, רימון, תמרים צהובים, (לדעת הרב וואזנר אין לברך על תמרים צהובים מספק.) תפוח ענה [לאותם המברכים על אחד ממיני הזנים]. 

פרי שמתחדש פעמיים בשנה כגון פסיפלורה יברך ב' פעמים. וכן אם בירך על פרי שהחיינו והסתיימה עונתו ואחר כך נסע למדינה אחרת שבה הוא מצוי עכשיו אם עברו שלושים יום מאכילתו יכול לברך שהחיינו אפילו שכבר בירך פעם אחת בשנה זו.

ובהזדמנות זו מוסיף מומחה הכשרות להחכים אותנו במידע כללי מקצועי ומרתק בתחום הבוטני.

במסכת ברכות אמרו חז״ל שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן: גודגדניות, וכפניות, ופגי תמרה.

ובמסכת עירובין, אמר רבי יהודה משמיה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: מערבין בפעפועין ובחלגלוגות ובגודגדניות, 

יש שני סוגים של דובדבנים בעולם – דובדבן וגודגדן.

הדובדבן הוא חמוץ ואילו הגודגדן הוא מתוק.

כשאתם קונים דובדבנים בשווקים או ברשתות השיווק אתם קונים למעשה גודגדן ולא דובדבן – כי אתם קונים את הגודגדן שהוא המתוק.

אפילו שלפעמים תיראו את שני סוגים של גודגדנים סגולים (זן צ'ינוק) ואדום-צהוב (זן ריינה), ואז יגידו לכם שהאדום-צהוב הוא גודגדן – זה נכון, אבל גם הסגול הוא גודגדן.

גם הדובדבן וגם הגודגדן הם מינים שונים של סוג בוטני אחד, השייך למשפחת הורדניים (מלשון ורד) – זוהי משפחה של פירות רבים נוספים הכוללת פירות קיץ נוספים כגון: אפרסק, משמש, שזיף, אגס, חבוש, שסק, שקד ותפוח.

הדובדבן (דובדבן חמוץ) ובשמו הבוטני Prunus creasus, קשה למצוא אותו בשוק החופשי כיוון שהוא חמוץ והוא משמש בעיקר בתעשיית המזון אשר מוסיפה לו סוכר לבן וכך הופך למתוק.