בית המשפט העליון דואג לחיי מחבלים ומזלזל בחיי יהודים

 מאת עמית סגל

המדינה עצמה מפרסמת בריש גלי שמות של מחבלים שהיא משחררת בשלבי העסקה השונים. אך מצד שני, מתברר שהיא מסרבת לפרסם שמות של מחבלים ששוחררו לישראל או ליו"ש, כדי שיידע הציבור וייזהר.

כשארגון זכויות האזרח "לביא" ועורך הדין יצחק בם ביקשו מבית המשפט המחוזי לפרסם את זהות המחבלים ששוחררו בתקופה שקדמה למלחמה, תקופה שבה הנושא לא הובלט בכותרות, לפתע הפרטיות הפכה לערך עליון. בית המשפט ציטט את חוק הגנת הפרטיות וטען שאסירים - גם כאלה שעסקו ברצח ישראלים – “לא מתפרקים מזכויותיהם החוקתיות”, ובמיוחד לא מזכותם לצנעת הפרט. 

מה באשר לזכות הציבור שעלול להירצח ולהיחטף בעתיד? בית המשפט קבע כי אמנם יש אינטרס ציבורי בגילוי המידע, אך הוא “לא מספיק חזק” כדי לגבור על זכותם של המחבלים לפרטיות.

וזה לא הכל. הפרקליטות ציטטה בבית המשפט את החשיבות ל"עידוד שיקומו של בעל הרישום הפלילי והשתלבותו המלאה בחברה ובשוק העבודה, כך שחטאו לא ייזכר לו כל ימיו... ועל חשיבות שילובו של בעל המרשם הפלילי בשוק התעסוקה בשל הקשר בין תעסוקה לשיקום". בזמן שהמדינה מסרבת לפרסם מידע קריטי שיכול להציל חיים, היא עסוקה בדאגה לשיקומם המקצועי של רוצחים מורשעים. מה הלאה? סדנאות לכתיבת קורות חיים לאנשי חמאס?

אין מה לדאוג לתעסוקת המחבלים, שכולם, כידוע, מקבלים משכורות מהרשות הפלסטינית ועשרות אחוזים מהם משתלבים מחדש במקום עבודתם הקודם, ארגון הטרור שאליו השתייכו. בארגון “לביא” דורשים כעת להקים מרשם מחבלים משוחררים, בדומה למרשם הפדופילים הקיים בארה”ב. המשמעות: הציבור יוכל לדעת אילו מחבלים שוחררו, לאן הם חזרו, והאם יש סיכון שהם ישובו לטרור. אם עברייני מין מסוכנים במדינה דמוקרטית כארה״ב אינם נהנים מזכות לאנונימיות, מדוע מחבלים כן?

במסגרת ההימנעות מחזרה לשישה באוקטובר, לא רק הצבא והפוליטיקאים נדרשים לשינוי תודעתי אלא גם מערכת המשפט. באיזה עולם מופרע מאזנים ברצינות בין זכויות טרוריסטים ונפגעי טרור, ועוד מכריעים לטובת הראשונים? מה לנו כי נלין על שופט מחוזי, כאשר נשיא העליון הנוכחי וקודמו הורו למדינה ב-2018 להכניס מהרצועה בני משפחה של בכירי חמאס לצורך טיפול רפואי, אף שהקבינט החליט לעכב זאת כאמצעי לחץ שיאפשר את החזרת החללים גולדין ושאול.

 "אין בכוחה של תכלית זו להצדיק הסדר השולל אפשרות לקבל טיפול רפואי מציל חיים בישראל מבן משפחה של איש חמאס". למה? בשל ההכרה בקדושת ערך חיי האדם. מוטב גם לבית המשפט לזכור לפעמים את ערך חיי האדם הישראלים. 

(הטור המלא היום במוסף לשבת של ידיעות אחרונות)