בדרך כלל אדם שפוי לומד מן המציאות והקורה ולא חוזר על טעויות של אחרים, באגודת ישראל יש אחד שמסתובב זועק ומאיים מזכיר את בן גביר בשעתו כי הוא יתפטר, אבל שימו לב הוא לא מתפטר, ומדוע? מפני שהוא לא רוצה יום לא להיות בתפקיד שר, ועוד יותר, הוא חושש שמא יריבו הגדול מאיר פרוש יכנס למשרד השיכון. ולכן הוא ממשיך לאיים ומבטיח להביא את כל הרבנים שיסכימו עם רבו, ולא מפני שזה כל כך חשוב לו, הוא רק רוצה להבטיח כי חלילה מאיר פרוש לא יכנס למשרד הזה, וכל עוד שלא השיג זאת הוא מסתובב כמו שיכור צועק קודם חוק גיוס אחר כך תקציב למרות שברור לו כי זה לא יקרה, מבחינת הזמן לתקציב יש תאריך קובע אחרת הממשלה בצרות, ואילו חוק הגיוס יכול לעבור שבועיים מאוחר יותר הוא לא תלוי בתאריך כלשהו
מה שגולדקנופף כנראה לא קולט שכל כך הרבה ביהדות התורה לא יצטערו לרגע אם יתפטר, היו לנו מספיק מטומטמים ואם נתפטר ממטומטם לא נפסיד דבר, ההיפך, נשמע פחות דברי טמטום. הוא נקלע למבוך, מצד אחד בגור מאיימים עליו שיעוף באמצע הקדנציה אם לא יספק את הסחורה לפיו חוק גיוס לפני תקציב, ומאידך הוא לא רוצה לוותר על תפקיד שר, ומה עושים במצב הזה
בן גביר עשה כמו גולדקנופף אבל בהבדל אחד הוא התפטר בפועל והיום מתחרט על מה שעשה, וספק אם יתנו לו לשוב. גולדקנופף עדיין לא עשה את הצעד הזה, וכאשר יעשה אם יעשה, אף אחד לא יבכה עליו, וגם לא יתגעגעו אליו. אולי בשביל הבדיחות עליו הוא יהיה חסר, אבל מעשית הממשלה תתנהל הרבה יותר טוב עם פחות טיפש לצד השולחן
מעשית, החלטה על חוק גיוס לפני תקציב פירושו שלא יהיה חוק גיוס ולא יהיה תקציב, נוציא לעצמנו את שני העיניים, כי אז חוק גיוס יעבור אבל עם סנקציות אישיות ומכות נוספות ולא תהיה הגבלה. יכו בחרדים בתקציבי החינוך ובמקומות נוספים כנקמה על מה שעשו. במצב הנוכחי אי אפשר לשכנע אפילו חברי ליכוד להצביע למען חוק בנוסח שהחרדים רוצים בו. איום כזה פירושו פרישה מהממשלה, ולשם כך לא צריך איום אפשר פשוט לקום וללכת, וזה לא יקרה ובודאי שלא בזמן מלחמה
גולדקנופף רוצה לכופף את כולם לרבו, וזה לא יקרה ודוקא מפני שהוא רוצה לכופף אותם. גור היא אחוז קטנטן מכלל החרדים, ועליהם להתכופף לגדולי התורה האמיתיים מן החסידים ומן הליטאים שהם יקבעו הפעם מה עושים ולא גור
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.