זה התחיל בתשמ"ט כאשר מרן הגר"ד לנדו כתב מכתב אישי שלא על מנת לפרסם לשמואל דויטש אחיו של אשר דויטש שנפטר לפני כמה שבועות, שם חלק על הרב שך ששיטתו הייתה להמשיך להילחם בחסידים. הרב לנדו סבר שמספיק היה בתקופת הבחירות לכנסת וחייבים להחזיר את הסדר בין החרדים ושלא יכו איש ברעהו כפי שהיה באותה תקופה, התקרבו לתקופת הבחירות לעיריות, ומרן הגר"ד לנדו ביקש להרגיע את הרוחות ובעיקר את המחלוקת שאז הייתה בעיצומה. הוא הסביר את הדברים בצורה מאוד מנומקת מדוע זה רע לעולם התורה. אותו שמואל דויטש עשה פשע מחריד ונהג כאחרון הנוכלים, העביר את המכתב לר' שמואל אויערבך, שהפיצו ברבים וקראו למלחמה על מרן הגר"ד לנדו על שהוא מעיז לחלוק על הרב שך. יצויין כי דעת הגר"ד לנדו היה אז כדעת מרנן ורבנן הרבנים הגאונים מרן הגראי"ל שטיינמן מרן הגר"ח גריינימן ועוד אחרים שלא אהבו את דרכו של הרב שך וסברו שאסור להגביר את המחלוקת בין החרדים, והרב שך קרא למלחמה על הגראי"ל שטיינמן שלא פחד ממנו ולא נכנע לו, ועל הגר"ח גריינימן הכריז הרב שך כי דעתו 'טריפה', פרצה אז מלחמה קשה בין הרב שך ובני ביתו ביניהם הגרמ"צ ברגמן ומשרתיו נגד הרבנים הגאונים שחלקו עליו
ההיסטוריה ארוכה וכולה רשומה על ספר, ומי שמבקש פרטים שיקרא את 'פנים חדשות' שהופיע באותם הימים על ידי כותב שורות אלו והכל שם, בפרטים ופרטי פרטים
מה שחשוב כאן הוא להזכיר כי הרב ברגמן הוא חתנו של הרב שך, ובמקום שיבין כי מחלוקת בין גדולים זה דבר שהיה בכל הדורות וכי מותר לחלוק על חמיו הוא סבר כי יש להילחם בהם בכל דרך אף הפרועה והאלימה כתיבת פשקווילים ועוד עניינים כפי שהיה אז. ולמרות שמדובר בחמיו, אין צורך להרבות את המחלוקת ולהמשיכה במיוחד אחרי שהרב שך הלך לעולמו. אחרים שניצבו לצד הרב שך לאחר פטירתו עשו סיבוב ועברו לצידו של מרן הגראי"ל שטיינמן, ואפילו הרב אלישיב שתפס את ההנהגה כפשרה בין המחבלים לשונאים לא רצה אז להכריע שום ענין אם הגראי"ל שטיינמן חלוק, ועד כדי שלא החליט שום דבר בבני ברק ושלח למרן הגראי"ל. הרב ברגמן ומשפחתו עם כמה רשעים מן המחבלים ואחרים המשיכו לכתוב פשקווילים נגד מרן הגראי"ל שטיינמן ואחרים, השכירו סיקריקים שירדפו את מרן הגראי"ל בצורה הכי מכוערת, ועשו הכל למחוק את מרן הגר"ד לנדו מכל מקום שרק יכלו עד כדי שלא הזכירו את שמו ב'יתד נאמן' במשך שנים, ועשו הכל למחוק את ישיבת סלבודקה הם הבטיחו למחוק אותו מן המפה הישיבתית
מרן הגרי"ג אדלשטין שהכיר טוב את הקורה, לפני פטירתו ציווה כי מרן הגר"ד לנדו יהיה ממלא מקומו, ברור היה כי הוא גדול הדור האמיתי ולא ברגמן שעשה הכל שיכתירוהו עד כדי שנסע לאמריקה וביקש את עזרת ר' מלכיאל קוטלר שחייב לו טובה מפני שהוא וחמיו עזרו לו לקבל היתר מאה רבנים נגד אשתו נכדת רבה של בריסק שהיא אשתו הראשונה עד היום הזה היא מעולם לא לקחה את הגט, הוא חשב שאם יופיע בכינוס בלייקוואוד יכריזו עליו כגדול הדור, אבל זה לא הלך לו ומי שהוכתר לגדול התורה הוא מרן הגר"ד" לנדו, ועד היום הזה בכל מקום שאתם רואים שכותבים על מרן הגרמ"ה הירש 'רשכבה"ג' אלו אנשי ברגמן ילדיו ונכדיו שמבקשים להגדילו ולהסית את תשומת הלב ממרן הגר"ד לנדו
עתה הם הופיעו בכינוס ושם הושיבו אותם זה לצד זה, ולהרב ברגמן הייתה כאן בעיה רצינית, ובעצת יחצני"ו הוא לחץ את ידי מרן הגר"ד לנדו, וכל הצלמים צילמו המתינו לרגע הזה ברור היה כי מדובר בהיסטוריה מי היה מאמין שזה יקרה
יצויין כשהרב ברגמן ישב שבעה, חלק מגדולי התורה התלבטו מה לעשות, מדובר במי שברגמן הוא האחראי הישיר לרדיפתם, מרן הגר"ד שיגר את בנו עם מכתב ניחומים, ובבית הרב ברגמן התפלאו, הם לא חשבו שאפילו זה יגיע, השנאה אליו כל כך קשה מאותה תקופה, ועד היום הזה הם ממשיכים בה
האם לחיצת היד תעשה סוף למחלוקת הזו? מקווה, אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה ימים יגידו
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.