בזים ובזויים – כך פועלת כנופיית השודדים בגור

כנופיות פשע אינם שודדי דרכים, או גנבים הפורצים באישון ליל למרכול השכונתי. כנופיית פשע הם צבא לכל דבר. רמטכ"ל, אלופי פיקוד, תתי אלופים, פקודים וחיילים. העומדים בראשות הכנופייה, הם חכמים, מהירי מחשבה, יצירתיים ובדרך כלל כריזמטיים

תכונות אלו - מאפשרות להם לשרוד שנים, לפעמים עשרות שנים, כשכולם יודעים שמשהו מאוד לא בסדר, אבל לא מצליחים לספק הוכחה. הכנופיות מצידם, בכוננות מתמדת בכל רגע נתון, ומכל ניסיון לתפוס אותם, הם ממהרים להסיק מסקנות ולסגור פרצות

בניגוד למשתקף, לכנופיות פשע יש משמעת חזקה וברורה. כללים נוקשים. אין זו הפקרות. לכנופיות כולם - כלל ברזל: מילה זו מילה. כלומר, בכל הבנה או הסכמה או סיכום כלשהוא, כל צד מכיר בכלל שאין בלתו: מילה זו מילה. הפרת מילה, גורמת לאבוד אמון, וכשאין אמון, הדרך להתרסקות הכנופייה קרובה מאוד

ככל שאני צולל עוד ועוד בחומרים הרבים שברשותי, אני מגלה שהשודדים בגור לא ידעו לכבד מילה שהם נתנו. הם נהגו את מנהג האכול וחטוף. ובמקרה שלהם - אכול וחטוף כי מחר אולי האדמו"ר יידע. רק זה מה שמפחיד אותם. וכמובן רשויות האכיפה

תחקירנים, חוקרים, אנשי מקצוע וכדומה, המבקשים לפענח פשעים ולתפוס פושעים נדרשים להתמודד עם התכונות של כל כנופיה. כשחוקר נדרש להתמודד מול כמה אנשים, חכמים, יצירתיים, מהירי מחשבה, השומרים על סודיות הרמטית, מתואמים זה עם זה - לכאורה, הסיכוי לפזר את הערפל שהם תמיד דואגים לפזר סביבם ולהותיר מאחוריהם, קטן מאוד

אלא שגם הכנופיות אינן חסינות, וגם לחוקרים יש כללי בסיס הניצבים תמיד לנגד עיניהם: כלל מרכזי קובע, כי בעולם הטבע אין מי שמוציא אנרגיה חינם. כלומר, כל תנועה, ופעולה, שואבת אנרגיה ממבצע הפעולה. האדם, ולא רק האדם אינם מוציאים אנרגיה חינם. אדם אינו רץ מהר אם אין לו סיבה

כשאדם מקים לצורך עסקיו, חברה בע"מ, או כמה חברות, ככל והוא פועל נכון – אין כל סיבה לשנות את שם החברה פעם ועוד פעם, אין לו צורך להעביר מניות פרטיות לכמה חודשים למישהו אחר

רוב מוחלט של הוצאת אנרגיה שכזו, מטרתה להסתיר פעולת פשע – באמצעות המטריה החוקית. החוק מאפשר לשנות שם חברה? נחליף. ניתן לצרף עמותה, נצרף. ניתן לקיים שת"פ עם אגודה שיתופית שחובת הדיווח שלה אינה רוחבית, נשתף

חוקר טוב, הוא חוקר שמוצא את החוט המשותף במאות חברות שיש מי שמנצח על פעולתם במטרה להסתיר פשעים - באמצעות כלים שהחוק מקנה. החוק כמובן לא נועד לסייע להם, אך גם בחוקים יש פרצות

מציאת חוט המשותף אינה משימה קלה. ראשית משום שלא לכל שרשור החברות, העמותות, והשותפות - מודעים לפשעים המבוצעים על ידי חלק מהם. יש כאלו - ובדרך כלל הזוטרים שבשרשור, המנוצלים ללא ידיעתם

אלא, שלרוב דווקא ניצול זה, חושף את ראשי הכנופיות. מה שמוביל אותנו לכלל מרכזי נוסף: דפוס פעולה של פושע, או כנופיות פושעים אינו משתנה ממקרה למקרה. הצורות משתנות. דפוס הפעולה נותר קבוע

ההבדל בין דפוס פעולה, לפעולה, הוא כמרחק שמים וארץ. דפוס פעולה מצביע על רצף התנהגויות קבועות, לפיהם פועל אדם באופן אינסטינקטיבי לטווח הארוך, כתגובה לגירוי חושי חיצוני הידוע כסימן גירוי כלפיו. ולדוגמא - כמו שאתם קוראים בתחקירים שלי, חושיהם של עסקני גור דרג א' – רגישים מאוד לכסף ציבורי שניתן להכניס לכיס הפרטי שלהם

החוש שלהם 'התאמן' להיות רגיש לזהות הזדמנויות לגנוב. ובהתאם לכך לבצע פעולות. כמובן שכדי לא להיתפס עליהם להיעשות באופן מתוחכם - אך הפעולות אינן נוצרות באופן מושכל. שכן בחושיהם, ברגע שגילו כסף אין אופציה לא לגנוב. השאלה רק איך לא להיתפס. ולכן, אין ביכולתם לשקלל את מערך הסיכונים באופן מחושב, משום שבמערך החישובים שלהם, האופציה לוותר ולא לגנוב אינה קיימת

מה עושה חברת חקירות בבואה לפענח את פשעי כנופיית שודדי חסידות גור, ה"ה העסקנים דרג א', העולים שוב ושוב בתחקירים שאני מפרסם: הם ממפים באמצעות החומרים, אלו גירויים חיצוניים גורמים להם לגנוב, מה הפעולות שהם עושים עוד בטרם הם מתחילים לחשוב כיצד לא ייתפסו, וכך מרכיבים לעצמם דפוסי פעולה שדרכם הם מפענחים מעשי פשע

למרבה הצער ודאבון הלב, המצב בגור כיום שמלאה החסידות חמס. השודדים פועלים ללא כל מעצור - ככנופיית פשע מאורגנת ומיומנת לכל דבר - כשלנגד עיניהם זה מצד אחד הכסף, ומצד שני - כלל ברזל - הסתרת המידע מהאדמו"ר

כאמור, הגירוי בו השודדים מגור נתקלים, דבר יום ביומו, הוא - כסף. לא כסף שלהם, אלא כסף של חסידי גור. או כסף שהמדינה מתקצבת עבור כל נפש במוסדות חינוך, וזה למעשה כסף של החסידים, או כספי תרומות. השודדים אינם מבדילים במקור הכסף. הם רוצים אותו בכיס שלהם. כשהחוש שלהם מזהה כסף, דפוס הפעולה עובד בצורה שאינה נשלטת על ידם – חדורי מטרה הם חותרים שהכסף של כל חסיד וחסיד יהיה רכושם הפרטי

האתגר שלהם הוא לרמות את החסידים כולם, מה שנראה אתגר שהם הצליחו לדלג ובענק, נותר רק האתגר בדמות זליגת מידע לאדמו"ר – ונדמה שגם בכך הם הצליחו ובגדול. הם גרמו להידרדרות מוסרית כה גבוהה מחד, ונטיעת פחד מאידך, שלכאורה, המעצור יגיע רק באמצעות כוחות מחוץ לגור. זה יהיה הרגע שבו העסקנים הפחדנים ימרטו לעצמם את שערות אוזניהם. אבל אין זה עניינו

לעסקני גור יש מכפיל כוח, על כנופיית פשע רגילה - והוא - כוח החצר שהחסידים כולם מבקשים להיות חלק ממנה. שודדי גור נהנים מסיטואציה מיוחדת, בה הם השודדים -והנשדדים חיים באותה קהילה. 99% מחברי קהילה חטופים על ידי אחוז בודד – שהמשותף לאותו אחוז הוא היות השודדים באליטה החברתית וכך מערך הפשע פועל באופן שבו נשדדים חברי קהילת גור. הטרגדיה של חסידי גור, שעיניהם רואות וכלות, איך ברוב תעוזתם הם משתמשים באדמו"ר כמגן אנושי מפני חשיפה

אותו אחוז בודד, בז לחברי הקהילה ובוזז את משאביהם בלי הכרה וללא כל מצפון או רצון לעצור. כסף בכיס, וחיוך מהאדמו"ר. או קרבה של האדמו"ר. אפילו להיראות פיזית בקרבתו מבלי סיבה ובלבד שהכל יחשבו שיש להם גיבוי מלא, והם יוכלו להמשיך לגנוב, לגזול ולשדוד

כיצד המערך הזה פועל? הנה דוגמא: אני מפרסם היום כתבה נפרדת על עבירות קשות על החוק, כאלו המכונים בחוק: פשעים. פשעים המבוצעים על ידי כמה מהעסקנים, כשהבולט ביניהם בכתבה של היום הוא מוטי בבציק'

אני אצביע לכם על הסיבוב שהוא עשה כדי להסתיר את מקורות הכספים הלא חוקיים שבהם השתמש לרכישת דירתו בירושלים. אתם תבינו מדוע הוא 'נאלץ', אבל ממש נאלץ לעבוד במערכת הבחירות באחרונה נגד ד"ר יחיאל לסרי

אתם תבינו עוד דבר: מדוע הרב נחמיה אלתר, התבזה כאחרון הפעילים המקומיים של מפלגה פוליטית, ורץ לביתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, התרפס בפניו והבטיח לו שהוא ידאג שאגודת ישראל תצא נגד לסרי ומלבד שש"ס תצטרף למסע

תגידו מה שתגידו על דרעי, טיפש הוא לא. הוא לא היה יוצא למסע התאבדות פוליטי, אילולא ההסכם הברור שסגר במרפסת ביתו עם הרב נחמיה אלתר ומוטי בבציק'. גם הרב נחמיה אלתר ומוטי בבציק אינם טיפשים. אבל הם הובילו את עצמם לסיטואציה שבה הם היו מחוייבים למי שהכריז מלחמה פוליטית על ראש העיר המכהן לסרי ובעצם, רשמית או באופן עקיף – עבדו אצל אותו איל הון

לרב נחמיה ובבציק' יש בדיוק אותה בעיה שיש לכל כנופיות הפושעים. הם חייבים לדלג על המשוכה ששמה – האדמו"ר. ובהיות והם יודעים שהאדמו"ר אינו ממהר לרכוש מהם אטריות חמות, הם החליטו לייצר מסגרת שבה הם סגורים עם ש"ס

ובשל העובדה שסגירת דיל עם ש"ס אינה מחייבת את האדמו"ר, – מוטי בבציק' הסתובב חודשים והבהיר שבנפשו של האדמו"ר מגור נוסח חוק גיוס חד משמעי, והיות וחייבים את תמיכת ש"ס, והיות וש"ס מאוד רוצים להחליף את הד"ר יחיאל לסרי, הוא הצליח ליצור דיל לכבוד האדמו"ר - חוק הגיוס תמורת החלפת לסרי בראשות העיר באשדוד, החלפה שכביכול מגיעה כדרישה חד משמעית של מפלגת ש"ס

בתוך קהילת גור, הם יכולים לספר כל דבר הבל. כלל לא מעניין אותם האם הציבור מאמין או לא. העיקר שלא יפריעו להם במזימתם. לכבודו של כ"ק האדמו"ר – הם בנו סיפור אלף לילה ולילה. מכמה סיבות: ראשית הרב נחמיה חייב עילה מוכנה שתסביר את ריצתו לפוליטיקאי הביתה לשם רקיחת דילים פוליטיים. הדיל שמעולם לא היה על חוק הגיוס – מהווה עילה מושלמת. אין הוא חלילה עוסק בדילים פוליטיים, הוא מתבזה למען כבוד אביו. כלומר, זה מה שהוא רוצה שהכל יחשבו בשעה שהוא מבזה את אביו שליט"א

יו"ר ש"ס, אריה דרעי אינו מצוי בנבכי חסידות גור ולא היה רגיש לסיבוב שעושים עליו. ככה התוכנית המושלמת יצאה לדרך. בפזיזותם, שכחו לסגור פינה: כשסוגרים דיל עם דרעי, הראשון לדעת על הסגירה הוא אריה דרעי עצמו. כאן הם נפלו. בבציק' בנה על אקסיומה שבה אין סיכוי שמישהו ילך לברר אצל אריה דרעי אם הדיל עליו הוא מספר נכון, ולצערו הגדול אריה דרעי נשאל והיה בהלם משום שלא דובר ולו ברמז על משהו שמזכיר דיל כמו שהופץ בסיפור של בבציק'. כאן התמוטטה חומת ההגנה הראשונה שלהם. הם לא הלכו בשליחות קודש, אלא נשכרו למזימה שפילה ונבזית

לו רק היה יכול, היה בבציק' מספר לדרעי שהוא מפיץ את סיפור הדיל ככיסוי למזימה הפוליטית, אבל אם היה מספר לו מראש דרעי היה זורק אותו מהבית, נותר לו לקוות שכולם יאמינו לדברי האיש החזק בגור שמשדר שנים שעל פיו ישק כל דבר. גם בממשלה וגם בבית האדמו"ר. כולם עובדים אצלו

בתמימותו, דרעי שבעבר היו לו חילוקי דעות עם ראש העיר אשדוד נגרר לאירוע, רק כדי לגלות שבוקר אחד אגודת ישראל הודיעה חד צדדית על תמיכה בלסרי בלי שטרחו כלל להודיעו. באותו יום בה יצאה ההודעה הראשונה על תמיכת אגודת ישראל בלסרי, בתאריך ה- 29.03.2024 (מאז היו עוד עליות ומורדות – בסופו של הליך כולם תמכו בלסרי) אריה דרעי כתב הודעה קשה מאוד לבבציק' – ולפיה הוא אינו רוצה להכיר אותו יותר. דרעי הביע אכזבה קשה מאוד, על הבטחה שהופרה ע"י הרב נחמיה

בכסילותו כי רבה, בבציק' היה זה שהראה את ההודעה לכמה אנשים, כדי להוכיחם עד כמה הם חסרי אחריות קולקטיבית ובשל פוליטיקה מקומית, אריה דרעי הודיע לו כי הוא יורד מהדיל שעשה איתו. ככה סובב מוטי בבציק' את הגלגל הענק, ולא שם לב שהוא לא יותר מאחד הנוסעים על הגלל ואין לו כל שליטה על גובה או מהירות הסיבוב

בחודש תמוז תשפ"ד בבציק' רץ לפגוש את לסרי לפגישה של דקות בודדות. בחלוף כמה ימים שוב החל להמריד כנגדו. ועד היום, כולל בתקופה האחרונה הוא שולח שליחים רבים ומגוונים לראש העיר יחיאל לסרי עם בקשה אחת: אנא קבע פגישה לחמש דקות ו'נסגור את הכל'. משום מה הוא והשר שלו חושבים שיש בכוחם לגרום לראש העיר לרדת על הברכיים כדי להסתדר איתם, וממאנים להאמין שיש מי שאינו חפץ בכל קשר פוליטי עם בוגדים ברמתם

שר השיכון בכבודו ובעצמו אמר למי שאמר בשבועות האחרונים: "יש לנו כמה תוכניות לדפוק את העיר אשדוד, עד שראש העיר ירוץ אלי על ארבע. אתה שומע, על ארבע הוא ירוץ אלי". זה שר השיכון העבריין המתרברב. בקרוב אספר לכם על מסע החנופה ההזוי שהוא מקיים מול ראש העיר במקביל

כאמור לעיל, בפוסט נפרד אני חושף היום, כיצד ניסה בבציק' להסתיר את מקורות המימון לדירתו בירושלים. כעת, אתם מוזמנים לזהות דוגמא לדפוס פעולה בזמן אמת. תעקבו אחר צעדיו הפוליטיים של מוטי בבציק' בימים הקרובים ותגלו שהוא יעשה כל שיכול שתופץ תמונה, הודעה, פעולה שבה הוא יוצג, בסדר העדיפות הבא:

1. קרבה פיזית עם האדמו"ר – כלומר יסע איתו, יעמוד מאחוריו, ירוץ לפתוח דלת ובלבד שהתמונה או הסיטואציה ייצרו השתקפות שהוא צמוד עם האדמו"ר וכל הפרסומים אודותיו חסרי שחר. בבציק' מעולם לא עשה חשבון פשוט – גם מאבטח מיחידת 730, העושה עבודתו נאמנה, נראה בכל תמונה עם ראש הממשלה - אבל אין לו כל קשר עם ראש הממשלה

2. פעולה משותפת עם הרב נחמיה שתשקף שהם יחד מאז ולתמיד

3. פגישה של שר השיכון או שלו עצמו עם ראש העיר אשדוד

4. פעולה שתשקף שיתוף פעולה הדוק עם יו"ר ש"ס אריה דרעי

ירצה או לא, כזה יהיה דפוס הפעולה שלו. זה חזק ממנו. כל זאת בניסיון נואש - לנסות לסדוק את האמון בממצאים העובדתיים שאנו חושפים

זמן העיכול של בבציק' וחבורת השודדים - שמה שהיה לא יהיה, הוא ארוך מהממוצע. השודדים חיים בהדחקה מתמדת ומשוכנעים שהם מוגנים לנצח. זו הסיבה שלרוב, דווקא כשהם מנסים להימלט הם מבצעים טעויות המסבכות אותם שבעתיים

כאמור, בפוסט נפרד חשיפה מזעזעת על שיתוף הפעולה בין השודדים למען בבציק'

חיים שאולזון