האיסור המיוחד בשחיטת אווזים בחודשי טבת שבט

 

מומחה הכשרות הנודע מעשיר ומחכים את הציבור החשוב שומרי משמרת הכשרות בידיעות חשובות ומרתקות, והפעם על האיסור המיוחד בשחיטת אווזים בחודשי טבת שבט 

רקע:

בפיטום אווזים ישנם שאלות הלכתיות חמורות. לפני כ-200 שנה התנהל פולמוס הלכתי בנושא זה וקהילות שלימות נחלקו במנהגיהן בענין אכילת אווזים מפוטמים.

את האווזים מפטמים כדי שהכבד יהיה גדול ושמן, הלעטת האווז נעשית במשך ארבעה עד חמישה שבועות ב-25 ק"ג גרעיני תירס, העוף אינו מסוגל לאכול בעצמו כמות גדולה זו, לכן יש צורך להלעיט אותו בצורה מלאכותית, ומתבצע ע"י צינור שמגיע עד הושט. בפעולת הפיטום מתרחב הושט כך שניתן להוסיף יותר אוכל וכך האווז משמין בצורה מקסימלית והכבד מתנפח ואוגר שומן.

בעל הבני יששכר (אגרא דכלה וארא) מביא את הנושא של פיטום האווזים שהיה נהוג בזמנו, וכך כותב: ומזה נלמד תוכחת מוסר לאותן האנשים החטאים בנפשותם, והקילו לעצמן לאכול אווזות הלעוטות. חוץ מזה שכבר צוחו קמאי להחרים על זה. אבל דבר חדש אני רואה, שיש בזה משום

טריפות דאורייתא, דבר שלא שיערו הקדמונים. דהנה דבר ברור שאווז הלעוטה אם לא ימהרו לשוחטה במשך ימי

לעיטתה דהיינו ג' שבועות או יותר, תמות מיד, וראיתי כי האווזות האלו, הכבד שלהם משונה ומתלבנת כולה, וגם היא ניתכת ע"י האש כשומן, וגם מתגדלת שלא כטבע הנהוג בכבד, שומר נפשו ירחק מזה.

כיום שחיטת אווזות מפוטמות לא מאושרות בכשרויות המהדרין עקב הנידון הכשרותי סביב זה, בחששות של נקיבת הוושט בשעת העלטה, למרות שמלעיטים אותם כיום בצינור סיליקון גמיש אשר כמעט ולא פוגע כלל בוושט האווז.

שחיטת אווזות מולעטות מתקיימת בכשרות רבנות רגילה בהונגריה, בעבר אישרו פיטום ושחיטת אווזות בישראל אך בפעילות של ארגוני צער בעלי חיים הדבר נאסר בחוק, 

בצוואת רבי יהודה החסיד צוואה מא, כתוב: 

לא ישחט אדם אווזים בשבט ויש משפחה שמונעים זה בטבת, והעיקר הוא בשבט, וכפי שמבואר שם יש בדבר חשש סכנה לאוכלם,

ובדרכי משה להרמ"א (יורה דעה סימן יא) הביא דבריו והוסיף בשם התשב"ץ, שלכן נזהרים שלא לאכול שום אווזא בחודש טבת שבט שמא יבוא לשחוט וכו', 

והוסיף שראה שנוהגים השוחטים אווזים בחודשים אלו לאכול קצת מהלב של האווז באמרם שזה מציל מהסכנה, וכן כתב ברמ"א: מקצת שוחטין נזהרין שלא לשחוט שום אווז בחודש טבת ושבט אם לא שאוכלים מליבה וכו'. 

יש שנהגו לתת הכבד או הרגליים לשוחט או אפילו אחד מהאברים האחרים (עיין בש"ך סק"ז, שמלה חדשה ועוד.), 

גם לגבי התאריכים יש חוסר בהירות משום שיש אומרים שנוהג רק בחודש טבת ויש שכתבו שנוהג גם בחודש שבט או רק בימים מסויימים בחודשים הנ"ל,

להלכה, היד אפרים העיד שהעולם לא נזהרין בזה, ובכרתי ופלתי כתב שבזמננו לא שייך הסכנה, ואין צריך להקפיד על כך משום חשש דרכי האמורי, (וכ"כ בערוה"ש סעי' טו,) 

ומאידך מפוסקים אחרים נראה שכן נהגו וחששו לאיסור זה, וכפסק הרמ"א (עיין חת"ס יו"ד סי' כז כת"ס יו"ד סי' יב זבחי צדק על השו"ע שם, שבעים תמרים סי' מח).

בכתב עת 'המאור' (שבט- אדר תשנ"ג עמ' 33) כתוב, שבגליציה היה מנהג לשחוט אווזים לחנוכה, וכותב שהסיבה האמיתית היא שרצו להכין שומן לפסח, ומכיון שבחודשי טבת ושבט לא שחטו, עשו זאת לפני חנוכה. 

כיום שחיטת האווזים בהונגריה בכשרות הרבנות הראשית לישראל מתקיימת לאורך כל חודשי השנה, וכפי ששמענו מהרב ורנר ז״ל שעמד בזמנו בראש מערך השחיטה מטעם הרבנות, שלא חששו לענין זה כלל [גם בנהלי הכשרות של הרבנות הראשית לא נמצא איזכור לענין זה], וסומכים על המקילים הנ"ל. 

הרה"ג ר' אמיתי בן דוד מחבר הספר שיחת חולין, מביא כך: מכיון שאין ודאות מוחלטת שהאווזות שאנו שוחטים הם אלו האווזות שדיבר בהם ר"י החסיד מה גם שהאווזות שרגילים לשחוט אצלנו הם ככל הנראה הכלאות של שני סוגי ברווזים, עוד הוסיף להטעים שהרי כפי שנאמר לעיל התאריכים של החשש לא מוסכמים ואין בידנו את התאריך הברור, ומכל זה יש לומר שלכן לא חששו אלא בודאי ולא בספק, וסיפר שנהג כן למעשה כשהורו להם הרשויות לשחוט לול של אווזים שגידלו לצרכי לימוד, והיה זה בדיוק בחודש טבת, והתיר לשחוט, בנוסף לזה שהיה תועלת בזה לאמן את השוחטים בשחיטת אווזים. 

אכן בארה"ב כששחטו אווזים לא מפוטמים, הנהיגו שאם שוחטים בחודש טבת שבט שהשוחט יקח הביתה אווז אחד וגם יוסיפו לו כסף. ושומר פתאים השם.

לקבלת המקורות ניתן לפנות:

טלפון: 052-7112543 

וואטסאפ: 054-7694615

דוא״ל: yr383464@gmail.com