האינטרס הפוליטי מעביר על הדעת עד כדי שמחדירים סכין לאבא ולא קולטים כי אפילו אם תאמין שאתה יכול לנחם, משום מראית עין אסור לעשות זאת, מי שחיו את אותו דור ואותה תקופה המומים ומתקשים להאמין שבן יעשה ככה לאביו ולא יתבייש על מעשיו
קם דור אשר לא ידע את יוסף, רובם הגדול עוד לא נולדו ומי שכבר נולדו היו בחיתולים, לאלו אספר כאן בקיצור מה קרה באותה תקופה להבין ולדעת ולהזדעזע איך בן מסוגל להתאכזר ככה לאביו
בימינו 'שכחו' מן המושג 'יושב ראש מועצת גדולי התורה', המינוי הזה יצר הרבה בעיות, וגם כאשר הרבי ה'ישועות משה' הסכים לשאת את ה'תואר' הוא עשה תנאי שרק באידישקייט ולא בשום עניין אחר, ובשנים האחרונות כולם יושבים מסביב לשולחן ואין מושג של יושב ראש, המזכיר הוא שמנהל את הישיבה
בתקופת ה'בית ישראל' הוא היה 'יושב ראש מועצת גדולי התורה', וכאשר הלך לעולמו מונה הרבי ה'לב שמחה' לרבי בגור ומינו אותו כחבר 'מועצת גדולי התורה', ואז תבע הרב שך כי ימנו אותו ל'יושב ראש מועצת גדולי התורה'. בגור לא הסכימו שהוא יהיה 'יושב ראש' לבד מפני שהיה קיצוני אנטי חסידי, היו באותן שנים הרבה צרות עמו בענייני חינוך, החסידים במיוחד גור וסלונים לא יכלו לחתן את הבנים כי בנותיהם רצו רק 'בני תורה' ליטאים' מפני שכך חנכו אותם המחנכות מבית יעקב שלהרב שך הייתה השפעה עליהן. ה'לב שמחה' שבאותן השנים עדיין לא היה רבי אבל האיש שטיפל בבעיות האלו בגור, וכאב את המצב הזה, טיפל בעניין ולא רצה בשום אופן שיהיה להרב שך יותר מדי כח מחשש כי עוד חסידים יסבלו, הבנות יתחנכו נגד חינוך חסידי - במשך של כמה שנים התנהלה מלחמה מאחורי הקלעים, אז לא היו אמצעים טכנולוגים כמו בימינו מעטים ידעו, כותב שורות אלו מילא תפקיד סמוי בפעילות נגד אותם מי שמנעו מן הבחורים החסידים למצא שידוכים מבתי החסידים - ולכן תבעו כי יהיו שני ראשי מועצת, הרב שך וה'לב שמחה'
ואז פרצה מלחמה של ממש, אותו ברגמן ומשפחתו מי שהיה חתנו של הרב שך פתחו במלחמה ב'לב שמחה' צעקו היתכן 'ווער עס האט נישט געפאקט און געמאזעלט אין מועצת ער זאל שוין ווערן א יושב ראש היה לא תהיה' כך הם צעקו, ולחמו מלחמת חרמה ב'לב שמחה' השמיצו אותו בצורה נוראה צעקו כי הוא 'סוחר' ולא גדול בתורה. ברור שגור לא נכנעה ולא הסכימה בשום אופן למנות את הרב שך ליושב ראש לבד בלי ה'לב שמחה', ומאז פרצה מלחמה קשה ב'מועצת' שסופה ידוע הובילה לפילוג בין החסידים לליטאים
ההיסטוריה של אז הפשקווילים שכתבו אותם ברגמנים וחבריהם נגד ה'לב שמחה' ואחרים בענין נמצאים אצלי, ועתה בלי שמץ של בושה הרבי מגור עולה לכבדו מבלי שהאיש הזה ביקש מחילה מכל מי שהוא פגע בהם בחייו, הוא ובני משפחתו ואחרים, כששירתו את הסבא בצורה האכזרית ביותר
כאשר הרבי מגור הזמינו מסיבות פוליטיות גם לא היה נכון לעשות זאת בשל כבוד אביו, אבל כאשר מדובר בקשר ישיר להרב שך שלחם באביו ה'לב שמחה' זצ"ל מלחמת חרמה ממש, ואמר לכל מי ששמע אז כי בגללו הוא מפלג את אגודת ישראל, וללכת לנחמו להכריז כי הוא מצפצף על כבוד אביו ה'לב שמחה' זה הרבה יותר ממזעזע
לא הייתי מאמין שאני יהיה זה שבמשך שנים יגן על ה'לב שמחה' ויכבדו ואילו הבן שלו הרבי מגור הנוכחי יהיה זה שיחדיר סכין ללבו של אביו
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.