איפה האמת שלך?

 

 מאת זלמן .ק.

ישנו מעשה ידוע על חסיד אדוק, שהחל לעשות עסקים ולראות את העולם הרחב, ובאופן הדרגתי הידרדר מבחינה רוחנית. במקום הבגדים החסידיים המסורתיים (מגבעת וחליפה) החל ללבוש בגדים מודרניים שלא תאמו את רוח החסידות.

פעם בשנה היה נוסע אל הרבי, ואז מוציא את הבגדים המסורתיים מהארון, ונכנס אל הרבי לבוש כמו חסיד מן השורה. הרבי נהג לקבל אותו בכל פעם במאור פנים, כאלו הכל בסדר.

פעם החליט האיש שהוא מפסיק "לעשות משחק" בפני הרבי. אלא להגיע כפי שהוא באמת, עם הבגדים המודרניים.

נאנח הרבי ושאל: מה קרה לך?

השיב האיש: רבי, כל השנה אינני מתלבש כמו חסיד. החלטתי להגיע לכאן כפי שאני באמת.

אמר הרבי: וכי אתה חושב שלא ידעתי איך אתה נראה כל השנה?! ידעתי גם ידעתי! אלא שאמרתי לעצמי, כי כל השנה זה השקר, וכאשר אתה מגיע אליי – זאת האמת שלך ...   (ע"כ המעשה)

ואני מסתכל על כ' מר חשון בישיבה בצפת ושואל האם באמת זה עולים לזאל או יורדים לזאל?

מזמנים בוגר הישיבה שהלך לצבא, וניהיה פרויקטור של גיוס בחורי ישיבות לצה"ל (דבר המנוגד בתכלית לרצונו של הרבי), ואפילו את המשחק של לכבד את המעמד ולבא עם כובע וסירטוק כיאה ליומא דפגרא, גם זה לא.

הבוגר נעמד לדבר עם מדים, בשפה מלוכלכת שלא מתאימה לתומכי תמימים, ובנאמו שהזכיר את שם המשפיע של הישיבה, אפי' לא טרח לומר הרב או לפחות ר', אלא מול כולם קרא לו בשמו הפרטי, כאלו מדובר בחבר כיתה שלו, (עד לא מזמן היתה תלמיד של אותו משפיע), ובסיום דבריו לפני שירד מהבימה, נתן טפיחה קלה על שכם ראש הישיבה, בצורה הכי מזלזלת ומשפילה.

האם זה דוגמא של בוגר לתמימים? האם זה "ראו גדולים שגידלתי"?  פשוט בושה אחת גדולה!

אני חושב שכל אדם שיש בו טיפת לחלוחית חסידית ורואה את האירוע הזה, ורואה איך כל זה מתרחש בנוכחות ראשי הישיבה, הרב וילשאנסקי והרב ליבקבקר, והם אינם מוחים ע"כ, מבין לאן הדרדר המוסד הזה, ומבין שלאירוע כזה אפשר לקרוא עולים לז"ל...