"היום בתניא" יום א' ט"ז חשון

 

"היום בתניא"  יום א'  ט"ז חשון
"אגרת הקדש" 
פרק כ"ח
שנה מעוברת
⛳
אגרת תנחומים נוספת:
אגרת כ"ח נכתבה בשנת תקס"ו, ובה תנחומים לידידו ר' לוי יצחק מברדיצ'ב (לאחר הסתלקות בנו הרב מאיר עליו השלום) - ובה מדובר על הכפרה הנפעלת בעולם עם מיתת הצדיקים (שלא היו מוגדרים כנשיאים).
נציין, כי באותם הימים, כיהן ר' לוי יצחק כרב וכ"אב בית דין" של הקהילה הקדושה בברדיצ'ב - וכך הוא גם מתואר (בין השאר) בדברי הקידומת לאגרת (שנכתבו כנראה על ידי בני אדמו"ר הזקן כשצירפו את "אגרת הקודש" לתניא).
...
מאמר רז"ל שבפתיחת האגרת:
"למה נסמכה פרשת מרים לפרשת פרה? לומר לך, מה פרה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת".
נציין, שפרשת פרה נאמרה בשנה השנית ליציאה ממצרים (בראש חודש ניסן ביום שהוקם המשכן), ואילו מיתת מרים היתה בשנת הארבעים לצאתם ממצרים - בהתאם שואלת הגמרא, מדוע מצאה התורה לנכון לכתוב את פרשת מרים מיד לאחר פרשת פרה? והגמרא מתרצת שרמז יש בדבר "כשם שהפרה מכפרת גם המיתה של הצדיקים מכפרת".
...
שאלת אדמו"ר הזקן:
אם התורה רוצה להדגיש את מעלת מיתת הצדיקים, למה היא סמכה את פרשת מרים לעניין הפרה (שנעשית מחוץ לשלש מחנות), ולא סמכה אותה לפרשת קרבן חטאת (הנעשה בפנים המקדש על גבי המזבח ממש)?
...
תשובת אדמו"ר הזקן:
כשלב ראשון  בתשובתו, מסביר רבנו בקטע שלפנינו (על פי  המבואר בקבלה), שהכפרה הנפעלת בשרפת הפרה, שונה מהכפרה הנפעלת בקרבן חטאת.
שכן, בעוד שהקורבן מכפר על רק על השגגות (שהאדם נכשל בהם עקב התגברות נפשו הבהמית שהיא מקליפת נוגה). הרי שהכפרה הנפעלת עם שרפת הפרה, מטהרת מטומאת מת  (שהיא למטה מנוגה וגרועה ממנה) - כך שאת הכפרה הנפעלת עם מיתת הצדיקים, דימו חז"ל לכפרה הנעלית יותר הנפעלת  עם שרפת הפרה.
…..
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 

🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ