הטעות החרדית החרמת לוויות נופלים

כואב לכתוב על כך, מפני שההגיון והשכל הישר היה חייב להפעיל את האינסטינג אצל כל ח"כ או שר חרדי כי עליו להשתתף בלפחות כמה מן ההלויות, להראות שאנו חשים בכאבם ומשתתפים בהם. המציאות שבכל כך הרבה הלוויות לא רואים חרדים, מראה כי אנו רחוקים מאוד מלהבין מה צריך איש ציבור חרדי בשעות כאלו לעשות

הטיעון שמדובר במי ששייכים למחנות דתיים לאומיים ואחרים מגוחך, מפני שאין הרבה הלוויות חרדיות צבאיות, כך שזה מעמיק עוד יותר את הפער בינינו לבין החילונים והדתיים לאומיים. אם היו משתתפים בהלוויות, ומסדרים תורנות בכל יום מי הולך לאן, לא היו כותבים מה שכתבו השבוע על כך שבהלוויות של 23 הרוגים שהותירו מעל 50 יתומים, לא ראו אף חרדי, ועוד בזמן של סערה על חוק הגיוס, דבר שממחיש עד כמה הרחקנו, אנו יודעים להיאבק על תקציבים על חוקי גיוס, ולא מבינים שכאשר בשבוע אחד נהרגים 23 חיילים בקרב שצריך לבא להלוויה, לפחות נציג אחד שיראו שם

תטענו בוודאי שחלילה לא מחרימים אלא רק לא הולכים, כאן הבעיה שלא מבינים מה נכון ומה לא. סערה שכזו כפי שעברנו בשבוע האחרון על חוק הגיוס מה שלא צריך היה להיות, כאן אתם ראשונים ומופיעים בפני התקשורת, והיכן שהכי נכון היה שיראו שם נציגים חרדים שם לא נמצא אפילו אחד ויחיד שיגיע להלוויות

אנו גורמים לעצמנו רעה, באים בטענות קשות על מה שהם צודקים ובמאת האחוזים. הנציגות החרדית במקום לעסוק בישיבות סיעה בשטויות, שקודם ולפני הכל יעשה תורנות הלוויות, מי הולך לאן, שיראו אותנו משתתפים בצערם וכאבם, וזה לא צריך להוריד במאומה מיתר הסעיפים. הבעיה היא שאת העיקר שוכחים, מפני שאת זה יזכרו לנו במשך שנים, ההתנהגות הזו מחזקת את הטענה נגדנו שאיננו חשים את הכאב של משפחות הנופלים. אנו יכולים לצעוק מאה פעם שזה לא נכון, המציאות שלא רואים אותנו שם, היא הקובעת איך להסתכל ולחשוב על נציגי החרדים

חיים שאולזון