רגעי השבוע - פרשת לך-לך
סיפורים חסידיים מעשיר וחסיד בסעודת מלווה מלכה / עם עיקש תתפתל בשדה התעופה / האם הבחירות הם בין ימין ושמאל? / מסע בעקבות ההיסטוריה ונפלאות הטבע בעיר השמש
א. גביר וחסיד
אומרים בשם הרבי המהר"ש נ"ע, כי ה"עולם" טועה בשלוש טעויות. שכן שגור בפי הבריות לומר, כי לספר סיפור מהבעל שם טוב הקדוש במוצאי שבת זו סגולה לפרנסה, אבל זו טעות משולשת: קודם כל סגולה זו אינה רק בסיפור מהבעל שם טוב הקדוש, אלא גם בסיפור מכל הצדיקים; שנית, הסגולה היא לא רק כשמספרים זאת במוצאי שבת אלא גם בכל ימי השבוע; ושלישית - הסגולה היא לא רק לפרנסה, אלא גם לכל מה שצריך...
אף על פי כן נהגו חסידים רבים לספר במוצאי שבת סיפור מהבעל שם טוב הקדוש, וכך אני משתדל לנהוג בכל מוצאי שבת בביתי. אך במוצאי שבת קודש שעבר, בעת שהותנו בעיר קיסלובודסק והוזמנו לסעוד את סעודת "מלוה מלכה" על שולחנו של הנגיד ר' לוי לבייב, פניתי אליו בבקשה: "ר' לוי, ספר לנו מה שהיה לך עם הרבי".
בזכות האוויר הטוב של קיסלובודסק, וכהמשך לסעודת השבת וההתוועדות החסידית במחיצתו - נפתח לבו של הנגיד כפתחו של אולם, ולאחר אמירת לחיים, כאילו נעתק ממקומו והפליג בזכרונותיו לאותם מפגשים נפלאים שזכה במחיצת הרבי. וכך במשך שעה ארוכה העלה עוד ועוד זכרונות, ולבו בוער בהתקשרות לאילנא דחיי נשיא הדור, וכולו געגועים והדרת קודש.
"יום אחד הגיעה אל שולחני רעיון להשקעה במדינה קטנה אי-שם, שאת שמה שמעתי אז לראשונה. ההצעה הייתה מפתה ומבטיחה, ומיטב היועצים שלי המליצו בחום ללכת על העסקה, בה אני אמור להרוויח סכומי עתק מרכישת יהלומי גלם לליטוש ושיבוץ, במכרות שנמצאו באותה מדינה".
"כתבתי את פרטי העסקה, ושלחתי אותם אל הרבי. התשובה המפתיעה הייתה: 'לבדוק את התפילין'. התפלאתי, כי הן היו די חדשות ומהודרות מאוד. אך בבדיקה התגלתה בכל זאת דבר הדרוש תיקון, והוא כמובן תוקן מיד. דיווחתי לרבי על-כך, והוא הגיב הפעם: 'כעצת ידידים'. התייעצתי עם עוד ידידים שגם המליצו על העסקה, כתבתי לרבי ושוב הרבי מפתיע במענה מוזר: 'כעצת ידידים'. כששאלתי כמה חסידים על-כך הם הגיבו: 'עם תשובות כאלו מהרבי, כנראה שלא כדאי להיכנס לעסקה זו'. ואכן משכתי את ידי מזה. לא עוברים כמה שבועות, ועל שולחני כותרת ענק בעיתון היומי: 'הפיכה ממשלתית במדינת'... רק אז הבנתי את ראייתו הרחוקה של הרבי".
"בהזדמנות אחרת הגיעו אליי עם רעיון לרכישת זכויות בערוץ מדיה מסוים, פרויקט האמור להניב תשואה רווחית גבוהה. מומחים ויועצים גדולים בדקו את העניין מכל הצדדים והמליצו בחום על העסקה. גם עורך הדין שלי, איש ותיק ומנוסה בתחום, נכנס לעובי הקורה ונתן אור ירוק. העברתי את חלקי שהסתכם בסכום גדול, אך רגע לפני שחתמתי על החוזה המפורט, שלחתי את פרטי ההצעה לרבי. המענה היה חד ובהיר: "לא לעשות"! עדכנתי את עורך הדין, שהתפלא מאוד, אך הוא כיבד כמובן את דברי הרבי, ודאג שאקבל חזרה את כל הכסף שכבר העברתי".
"שנה חלפה, והתברר כי כל החלום נגוז... העסקה היתה רוויה בבעיות, דבר שגרם לכל כספם של שאר השותפים בעסקה לרדת לטמיון. ואני שוב פעם ניצלתי בזכות הרבי".
ב. כבדהו וחשדהו
נמל התעופה "מינרלנייה וודי" משמש את כל תושבי מחוז סטברופול, מרחק הנסיעה לעיר קיסלובודסק היא כשעה. עם הגעתי לשדה התעופה, ניגש אליי נער צעיר, לבוש מעיל איכותי, ועם פנים תמימות הוא פונה אליי במבט מתחנן: "פספסתי את הטיסה שלי, ואני זקוק לעזרה בקניית כרטיס חדש". נעצרתי, הקשבתי, וביררתי לאן היה אמור לטוס וכמה דרוש לו. והוא השיב: "היעד היה מוסקבה, אך חסרים לי ארבעת אלפים רובלים לכרטיס חדש". "בוא איתי בפנים ואשלם ישירות לחברת התעופה את מה שחסר לך לתשלום" הצעתי, אך הוא השיב מיד: "טיסה חדשה היום כבר לא אספיק, ואני רוצה לנסוע עם הרכבת שיוצאת עוד כשעתיים".
חכמינו זכרונם לברכה לימדונו, כי יש פעמים שצריכים לנהוג ב"כבדהו וחשדהו"; טבעי הדבר שעם השנים בתפקידי במרכז החסד היהודי, החוש השישי אצלי מפותח ב"ה, לזהות אנשים שהאמת ניכרת מפניהם או מדיבורם, וצריכים לכבדם בכל מצב ועניין, לעומת כאלו שיותר צריכים לחשוד בהם ולבדוק לעומקם של דברים. לא תמיד זה קל ומהיר. בחור זה בשדה התעופה, כמה שהוא צעיר, התגלה כשועל ערמומי לא קטן. אך היות וזמני היה איתי, המשכתי את השיחה מתוך סבלנות רבה:
"העבר אליי את הכסף לבנק, ואשלח אליך אחר-כך צילום של הכרטיס שקניתי בזכותך", אמר במתק לשונו. "אשמח לראות את כרטיס הטיסה שאיבדת", עניתי לעומתו. והוא לא התבלבל גם לא לרגע, ומיד השיב ברוגע ובביטחון: "יש לי אותו מודפס, והוא נמצא במזוודה שהשארתי אצל השומר בבניין ממול", הוא מסביר תוך שהוא מצביע לעבר בניין מרוחק. "מצוין, הבה ונלך לשם ותראה לי את הכרטיס" אני עונה לו בשיא הסבלנות, והוא מתחיל ללכת איתי. הולכים מספר דקות, וכשהוא ראה וקלט כי אני לא מתייאש ולא 'קונה' את הסיפורים שלו, הוא אומר לי לפתע: "חכה לי כמה דקות, אני כבר חוזר". ונעלם בחסות החשיכה, הלך ולא שב...
ושוב היה לי סיפור השבוע, כאשר פנה אליי ידיד שקיבל בקשה לסייע בהעברת סכום כסף מהכא להתם. לא מדובר בסכום אסטרונומי, אבל היות והוא זקוק ממש לכסף בדחיפות, הוא מחפש מישהו שיכול לסייע בעניין, אך כיוון שהוא לא יכול לחכות למישהו שייקח איתו את הסכום בטיסה, הוא מבקש לעשות החלפה באמצעות אדם מסוים שנמצא במקום מגוריו. אם ידיד מבקש לסייע לו לעזור למישהו - אדרבה. הבעתי את הסכמתי.
לאחר מספר דקות כותב אליי האיש ישירות, לאחר שקיבל מידידי את מספרי, והוא מבקש את שער החליפין כדי לחשב את הסכום לפי מה שטוב עבורו. כתבתי לו את פרטי אחי הצעיר, וסיכמתי כי הוא יביא לו את הסכום, ואני אתן כנגדו כאן למי שהוא יכתוב לי. פה התחילו כמה דרישות ושאלות, שהדליקו לי נורה קטנה אך אדומה. בכל זאת הכנתי את הכסף, והוא מעדכן כי הוא סיכם עם אחי מקום וזמן למסור לו.
עובר יום, ומגיע אליי מישהו שמבקש לקבל את הסכום מטעם אותו איש שהתכתב איתי. "אני מבין שאתה כעת נפגש עם אחי, ומוסר לו את הסכום כפי שסוכם" כתבתי לאותו אחד והוא מגיב לי: "אני אפגוש אותו בעוד כשעתיים ואמסור לו. אל דאגה, כלל וכלל. תמסור בבקשה את הכסף לאיש שהגיע אליך, ואני כבר ממש עוד מעט מוסר לאחיך".
"אני מוסר רק לאחר שאחי מקבל", אני עונה לי בשיא האדיבות והרוגע. וכאן הוא מתחיל בסדרת שכנועים: "האיש שהגיע אליך כעת בא מעיר אחרת / הוא לא יכול לחכות כל כך הרבה זמן / זה לא יפה שאתה לא סומך עליי" ועוד ועוד. כשראה שאין קול ואין מענה, הוא אומר לי: אוקיי, אני מבין שאתה לא מכבד את המילה שלי ומתעקש, אגיד לאיש ששלחתי אותו אליך לחזור בעוד שעתיים כשאחיך יקבל זאת ממני"...
למותר לציין שהוא לא שב ולא הגיע, לא מסר ולא נתן וכמובן לא קיבל. ניצלתי בחסדי שמים בזכות הצעת והוראת חז"ל.
ג. ימין ושמאל תפרוצי
השמחה השבוע ליהודים רבים, הייתה בכל העולם, בכל מקום מסיבותיו הוא. זו לא רק הצלחה של הרפובליקנים וטראמפ, כמו שזה ניצחון של הנורמאליות האנושית, מפלה ותבוסה לטרלול חולני המאיים להטביע את העולם במבול של עיוות ושחיתות שמובילים נציגי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. הציבור הגדול הכריע ברוב מוחץ, כי נמאס לו מהפרוגרסיביות החולנית והושטת הלחי לרוצחים, השמאל חטף מכה מהציבור שמאס בו ובטרלוליו, אנשים רוצים לחיות איש באמונתו ובמסורתו, נאמנים לדת ולאלוקים.
בענווה מדהימה שהדהדה בכל העולם, עמד הנשיא הנבחר לפני כחודש באוהל הרבי, ונשא תפילה בבקשה להצלחה בבחירות אלו. וההצלחה הייתה מעל ומעבר למצופה - זוהי דוגמה של אישיות שיודעת לכבד ערכים אמיתיים, גאה בדרכה, ולא נסחפת אחר רוחות לא רצויות.
אמש, בסיום הלימוד השבועי שקבע הרב הראשי שליט"א מדי יום חמישי בערב - כהכנה לקראת שבת קודש, אמר לי מנהל הקהילה, ידידי הרב מרדכי ויסברג, אמרה נאה שנתחדשה לו במהלך הלימוד בימים אלו, הממחישה את מצב הבחירות שהוכרעו השבוע, אבל במבט יהודי עמוק ולא שטחי.
לאחר סכסוך הרועים, דרש אברהם כי לוט ייפרד ממנו - כפי שנאמר השבוע בפרשתנו לך-לך: "הלא כל הארץ לפניך, הפרד נא מעלי". ואברהם מציע לו מיד: "אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה". לכאורה הייתה צריכה התורה לציין מיד בהמשך, את הכיוון שלוט בחר.
אך לא. במקום זאת מספרת התורה: וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כולה... באכה צער". ועל מקום זה מפרש רש"י: "דורשה לגנאי, על שהיו שטופי זימה בחר לו לוט בשכונתם". וכאן נשאלת השאלה המתבקשת: מדוע התורה לא מציינת אם לוט בחר אכן ימין או שמאל?
אלא, שאין כאן עניין של כיוון, אלא של מהות! אני זוכר פוליטיקאים שקראו לעצמם ימין, ועשו מהלכים גרועים שגם השמאל לא היה מעז. הבחירה כאן היא בין טוב לרע! אברהם אומר לו לבחור את מהות החיים, ולוט בוחר את ההיפך של הטוב.
זו תחושת השמחה על מה שקרה השבוע בארה"ב, שרובו בחר במהות הטוב, ואיש של שלום וחזון טוב, נבחר לעמוד בראשם, דבר שבע"ה יגרום להרבה טוב בעולם.
ולתמונת השבוע שלי: מה רבו מעשיך ה'
בשבוע שעבר - פרשת נח, קיימתי את הנאמר: 'צא מהתיבה', וטסתי לעיר 'קיסלובודסק', המוכרת כעיר השמש של רוסיה, למנוחת הגוף והדעת. עליי להודות לה' יתברך, שבמרחק שלוש שעות טיסה בלבד מהבירה, נוחתים במקום המזכיר את שווייץ, אך במחירים של רוסיה, עם שפה מוכרת, ובעיקר אפשרות למניין לתפילה ומזון כשר.
זו לא הפעם הראשונה שלנו במקום, אך גם אם הביקור היה קצר מאוד, שמחתי לשמוע עוד מידע היסטורי ולסייר בעיר פסטורלית זו. בייחוד כעת, עם השיפוצים בבית הכנסת העתיק לקראת שחזורו ההיסטורי, והגדלת המקום לרווחתם של יהודי העיר והתיירים הרבים הפוקדים את האזור, הבאים ללגום את המים המינראליים, ולשאוף מהאוויר המיוחד באזור זה הממוקם בקווי הרי הקווקז, ומוכרת כ"עיר השמש" של רוסיה עם מזג אוויר נוח וצלול ברוב עונות השנה.
לפני כ-135 שנה נבנה בית הכנסת, באזור שהיה מותר ליהודים לגור באותה תקופה. הוא שימש את יהודי המקום במשך עשרות שנים, עד שהולאם בידי השלטון הקומוניסטי. בתקופת שנות פעילותו ביקר בו הרבי הרש"ב נ"ע, שאף הקים באזור בניין בית התמחוי, שהעניק חינם אוכל בכל יום לכל יהודי נצרך. ועד היום ניצב ועומד הבניין במרחק לא רב מבית הכנסת. בהמשך הגיע גם בנו הרבי הריי"צ נ"ע, שארגן במקום אסיפות לרבני הערים מסביב לחיזוק היהדות במקום רבנותם. וגם חתנו הרבי ערך כאן ביקור קצר ויחיד, עת הגיע לפגוש את חותנו וכלתו לעתיד.
המארח, ידידי היקר ר' עקיבא חודיינטוב יליד המקום, מסייר איתי במתחם, ומראה לי כי עם תחילת השיפוצים נמצא מיקומו של מקווה הטהרה שהיה במקום, ועל אף הסדקים והשינויים שנעשו על ידי אנשים שהשתכנו במגורי מבנים אלו, עדיין ניכר היופי המרשים, וההבנה כמה השקיעו היהודים באותן שנים כדי לבנות את המקום בשיא הפאר והיופי. כעת משוחזר המקום בידי עשרות פועלים מומחים בתחום, לצד הרחבת המקום והוספת היכל תורה שיכלול ספרייה תורנית גדולה.
לצד פעילות בית הכנסת המשמש את בני הקהילה, מהווה המקום נקודה יהודית לתיירים הרבים הפוקדים את העיר, שהיא אחד המקומות המתויירים ביותר ברוסיה. מסעדה איכותית פועלת בסמוך לבית הכנסת, ומעל - נהר מים זכים החוצה את העיר לאורכה.
בפעם הקודמת נסעתי, כמו רבים המתיירים בעיר שלא מפספסים נסיעה קצרה משם, בכדי לראות את הר ה'אלברוס' המכוסה כמובן בשלג, ההר הגבוה ביותר באירופה, שפסגתו המערבית מתנשאת לגובה של 5,642 מטר; או לראות ולשתות מהמים הנובעים במקומות שונים בעיר או מחוצה לה ומתאימים לעניינים שונים ברפואה. הפעם נסעתי לראות מפלי מים אדירים מול נופים והרים, שזעקת 'מה רבו מעשיך השם' נפלטת מכל יהודי המבקר במקום.
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.