דפים

יום שישי, 8 בנובמבר 2024

לב מלך ביד השם

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 
בניגוד לנכתב כאן אתמול, ע"י לבלר מתיימר, אין איש יודע מה ילד יום ואין גם איש יודע אם יש על מה לשמוח. נכון שלכאורה טראמפ הוא הצלה גדולה לנו, אבל גם אילולי היה האיש קפריזיונר מאובחן, מי שמנהל את העניינים אינו נשיא ארה"ב, או כל 'מנהיג' אחר, אלא מישהו אחר. מישהו שדרכו להסתתר, עד יבוא יום בו יתגלה לעיני כל – במהרה בימינו אמן.
 
כהמחשה, אביא כאן דוגמה למדיניות הפוכה ובלתי צפויה של המעצמות בנושא ובעיתוי שהיו סופר חשובות לנו. אם הייתם שואלים את הלבלר הנ"ל, מן הסתם היה יודע לחזות בוודאות וביהירות את ההיפך המוחלט של מה שקרה.
 
המדובר בהכרה הבינלאומית בישראל במוסדות האו"ם. כפי שאנחנו מכירים את מדינת ישראל ויחסיה עם ארה"ב ובריה"מ, היינו מצפים שמי שיעמוד לימין ישראל תהיה ארה"ב ומי שיעשה כל מאמץ למנוע את הקמתה על חשבון הערבים, תהיה בריה"מ.
ובכן, חלק מהנתונים נכונים. בריה"מ עשתה ככל יכולתה כדי שעמדתה תהיה הדומיננטית. כל המדינות הכפפות לה בזמנו, הצביעו בהתאם להוראותיה (למעט יוגוסלביה, אבל זאת מסיבה פוליטית-פנימית ביניהן וכ"מ). ארה"ב, לעומתה אמנם הפעילה השפעה נרחבת, אבל עשתה זאת מאחורי הקלעים בלבד. אבל מה היו עמדותיהן של המדינות הללו?
 
אולי תופתעו לשמוע שארה"ב ניסתה לבלום את הקמת מדינת ישראל ודרשה שהאו"ם יחזור בו מהחלטת החלוקה. הנשיא טרומן אכן רצה להקטין את כוחה למשקלה של בריטניה הגדולה ועשה ככל יכולתו כדי שהמנדט ילקח ממנה, אבל גם אחרי שהאו"ם כבר החליט על הקמת מדינת ישראל, עדיין עשה טרומן גדולות ונצורות כדי... למנוע את הקמתה. האמריקאים רצו שהאו"ם יחזור בו ושתמונה בארץ ישראל  אוטוריטה בינלאומית כלשהי. יתר על כן. ידידנו הגדולים, ארה"ב דאמריקה ירום הודה אף הטילה אמברגו על משלוח נשק 'למדינות המצויות במלחמה בארץ ישראל' - כשבפועל האמברגו כוון נגד היהודים בלבד. הצבאות הערביים היו כבר מזוינים מכף רגל ועד ראש – באדיבות הבריטים כמובן - כך שאמברגו משמעו רק אחד: שלא תהיה הספקת נשק ליהודים בישראל ושהיא תאלץ לחזור בה מהכרזת הקמת המדינה ותסכים לתכנית ארה"ב לשלטון בינלאומי בישראל כולה. 
גם אחרי שמדינת ישראל כבר קמה, נמנעה ארה"ב, במשך שנה שלמה, מלהכיר די יורה בישראל .
לעומתה, בריה"מ גייסה את כל כוחה כדי שכל המדינות תחת השפעתה יצביעו בעד הקמת המדינה וכאשר האמברגו נגד ישראל אכן התקבל, דאגה בריה"מ שאחת מגרורותיה (צ'כוסלובקיה) תספק לישראל את הנשק הדרוש לה כדי להתגונן מול הערבים התוקפים אותה מכל עבר. הם גם הזדרזו להכיר מיד בישראל.
 
כל הנ"ל קרה כשלכל אורך הדרך היו הרוסים אבי אבות האנטישמים, התנגדו נחרצות לציונות (הרשו פעם אחת כינוס במינסק ומאז נאדה). כפי שכולנו זוכרים, גם בהמשך היתה רוסיה תמיד נגדנו ובעד מדינות ערב ואירגוני הטרור.
 
לפני שאכתוב כמה מילות הסבר על כיצד ייתכן הדבר (שהרי הנהגתו יתברך נמצאת תמיד על התפר בין הגלוי לנסתר, כפי שיודע כל מי שלמד מגילת אסתר במקצת העיון), אעיר שמהעבר השני קרה כאן היפוך הפוך. מקימי המדינה היו רוסים וסוציאליסטים. השירה העברית היא בעצם שירה רוסית מתורגמת לעברית ובחדרי האוכל של הקיבוצים התנוססו תמונותיהם של גדולי העולם' ה"ה סטאלין וחבר מריעיו-מרצחיו. אז איך קרה שהמדינה, שעל יסודות הרוסיות נוצקה וברוחם הוטבעה, עשתה תפנית (אחרי העזרה הרוסית והבגידה האמריקאית) ופנתה לכיוון המערב? לא נרחיב הפעם (רק נעיר שארה"ב לא עמדה לימיננו גם בהמשך ו'המערב' שהיה לימיננו היתה צרפת  - שבגדה בנו בתורה היא במלחמת ששת הימים, אבל אכמ"ל).
 
עכשיו להסבר (בדיעבד. תמיד בדיעבד). מדיניות רוסיה לטובתנו היתה משום שהבינו שכל מדינות ערב נמצאות תחת חסות בריטית (הירדנים והעירקים היו ממש צבאות בריטיים כשהפיקוד נמצא לפעמים בידי קצינים ברטים 'מתנדבים'). רוסיה, שרצתה לתקוע טריז בעין של האנגלים, עשתה את מה שנראה לה היפך הרצון שך בריטניה. זהו. שיקול אחד ויחיד, בניגוד לכל האינטרסים שלהם בכלל. מי היה מאמין? מי היה מנחש?
בקיצור. מי שסומך על העמים, וחושב שהוא יודע שפלוני טוב לנו או אלמוני רע לנו, אינו מבין על מה הוא שח.
 
מי שמנהל את הכל הוא רק אחד. יחיד ומיוחד. ואם אתה רוצה משהו לטובת העם והמדינה, פשוט תפנה אליו ישירות. הוא זמין ומחכה לך כל יום – כל היום.
 
חרדי בעולמו
 
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.